חוק בלאו אין ספק שההצעה לעגן בחוק את החיסיון העיתונאִי באה בעקבות פרשת העיתונַאי
אורי בלאו, שנאשם בהחזקת מסמכים צבאיים סודיים. אחרי עצומת העיתונאים הקולגיאלית למענו, הייתה זו רק שאלה של זמן לחקיקת החוק.
לא סוד הוא כי בשנים האחרונות הפכו כבר לטרנד חוקים הנחקקים בעקבות אנשים פרטיים. כך למשל זכוּר חוק דרעי בנושא הקלון, חוק יגאל עמיר לגבי מאסר עולם בפועל ועוד, ועכשיו חוק בלאו.
דומני, כי בשיטת הפוך על הפוך, מקרה בלאו צריך להביא גם לסעיף הביטחוני להימנות עם החריגים לחוק. לא ייתכן שהחוק יגן על עיתונאי מפני החזקת מסמכים צבאיים גנובים, מבלי שהוא ייתן על כך את הדין. ובא לצה"ל גואל.
התבטאות אומללה נכון או לא, הרמטכ"ל הפורש,
גבי אשכנזי, לא היה צריך לפרסם, בעידן התקשורת האינטרנטית העולמית, שצה"ל אינו יודע את מקום שביו של החייל גלעד שליט. זה לא מוסיף כבוד לצבא שלנו, הנחשב לטוב בעולם, ובוודאי לא עוזר לשחרורו של החייל החטוף. ועוד בצל מבצע החיסול המזהיר של בן- לאדן? אין ספק - פטפטת מיותרת, שלא תורמת לאישיותו של מי שלוטש עיניו לראשות הממשלה.
עם כל הכבוד לרצון של אשכנזי "לתת בעיטה" בגבו של שר הביטחון,
אהוד ברק, על-רקע מערכת היחסים העכורה ביניהם, לא תמיד המטרה מקדשת את כל הדיבורים. וגם הגל הפופוליסטי, שעליו רוכב האיש החותר להחליף את ביבי, בתמיכתו במימוש עסקת שליט בכל מחיר, אינו מצדיק התבטאות אומללה זו.
דרך הכיס נכון עשתה משפחת שליט, שפנתה לארצות הברית בבקשה להפסיק את התמיכה הכספית בפלשתינים, עד לשחרור בנה גלעד מהשבי. אולם למרבה האירוניה, כיצד ניתן לדרוש זאת מהדוד סם כל עוד ממשלת ישראל, מולדתו של החייל החטוף, המזרימה מיליוני שקלים לרשות הפלשתינית, אינה משמשת דוגמה אישית לצעד לגיטימי זה. אם לא הולך באמצעים דיפלומטיים, הרי ככל הנראה צריך לדבר עם החמאס (שחָבר לרשות) דרך הכיס.
עם זאת, דומני כי ראוי שמשפחת שליט תתמקד בפעולות מעשיות אפקטיביות לשֵם יצירת לחץ בינלאומי על החמאס לשחרור גלעד, ופחות בגימיקים וביחסי ציבור, כפי שעשתה עד כה. המחאה המתוקשרת בטקס הדלקת המשואות כבר אמרנו?
חכם וצודק אין ספק שמבחינה רגשית העם עם משפחת שליט ומזדהה עם צעדי המחאה לשחרור בנם. אי-אפשר להתעלם גם מהטענה הצודקת של המשפחה שהממשלה, ששלחה את בנה לצבא, אחראית להשבתו הביתה.
עם זאת, האם לא כדאי להיות חכם וגם צודק? לכן בצד המחאה מול הממשלה, שאחראית גם לבטחון המדינה, ומנועה מלשחרר מאות מחבלים מסוכנים, ראוי שהמשפחה תפעל גם במישור הדיפלומטי, ותפעיל לחץ בינלאומי כבד על החמאס לשחרור גלעד מן השבי. את מלוא כובד מחאתה היא תטיל על האו"ם ועל מדינות ערביות בעלות השפעה על שובי בנם, במיוחד מצרים. ובא לגלעד גואל.
הכתובת על קיר פלשתין טוענים שביבי נתניהו הוא להטוטן ואשף דיבורים, שאינו עושה דבר לקידום תהליך השלום בין ישראל לפלשתינים, ובכלל זה מסירת שטחים. האומנם?
האם קודמיו, ברק ואולמרט, שהיו מוכנים לוויתורים טריטוריאליים מרחיקי לכת, ואפילו בתחום חלוקת ירושלים, הצליחו להזיז את עגלת השלום מן הבוץ שהיא תקועה בו? האם אין זו הוכחה מובהקת לכך, שהאשמה לקיפאון המדיני נעוצה בצד הפלשתיני? הגיעה השעה להביא עובדה זאת (ועם עוּבדות כידוע אי-אפשר להתווכח) לידיעת דעת הקהל העולמית, ולומר את האמת, מעל כל במה אפשרית, בלי חת ובלי בושה.
נתניהו מודל 2011 זוכרים את נאום בר-אילן הפייסני של נתניהו לאובמה, שבו ראש הממשלה הימני הפך את עורו והדהים את מחנה הימין? ובכן מתברר שמאז הוא עשה כברת דרך. נתניהו, שהפתיע בנאומו בבית הלבן, הוא איש נחוש מבחינה מדינית. אחרי שגילה נחישות בקבלת החלטות במקרי חירום (עיין ערך השריפה בכרמל), הוא מוכיח לעם ולעולם שהוא יודע לעמוד על עקרונותיו גם בכל הנוגע להגנת ארצנו הקטנטונת.
נתניהו מודל 2011 יודע לומר לא לאובמה לגבי החזרה לקווי 67', לא לשיבת הפליטים ולא לבירה ערבית, אך כן למשא-ומתן עם הפלשתינים בלי תנאים מוקדמים. נתניהו החדש אינו מדבר עוד בשתי שפות לימין ולדעת הקהל העולמית, והנאום בארצות הברית על עמדותיו המדיניות עלה בקנה אחד עם נאומו בכנסת. כל הכבוד!
זהות כפולה גם אם לא קראו לילד בשמו, ברור כי מעֵבר לסיפור חייו המרגש כניצול שואה,
יעקב וקסלר, הכומר לשעבר, מוגדר כיהודי משיחי, החי בזהות כפולה כיהודי וכנוצרי כאחד. אולם לשבחו ייאמר, כי בניגוד לכת היהודית המשיחית, הידועה ככת נוצרית מיסיונרית לכל דבר, אשר במסווה של יהדות משדלת להמרת דת - וכל האמצעים כשרים לשם כך - וקסלר אינו מסתיר את דתו הנוצרית ואינו צד נפשות למענה. הוא מודע היטב לקונפליקט האישי שעימו הוא חי על-רקע ילדותו.
גם אם מבחינת ההגדרה הביולוגית הלכתית, כמי שאימו יהודייה, וקסלר הוא יהודי מלידה, הרי מבחינת אורח חייו, בשל אמונתו בישו הנוצרי, הוא נחשב ליהודי מוּמר, שהמיר את דתו. עם זאת, הן כניצול שואה והן כבן המאומץ להורים, הנמנים עם חסידי אומות העולם, נכון עושה משרד הפנים שהחליט להעניק לו אזרחות ישראלית, גם אם בסעיף הלאום בצדק לא יוּכר כיהודי.
אות קין רק בתיאטרון האבסורד המשפטי הפושע הנאצי
דמיאניוק, שזוּכה בישראל, הורשע בגרמניה ארץ השואה. צדק היסטורי? סגירת מעגל? אומנם באיחור רב, אך מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
נכון שחמש שנות מאסר זהו עונש מגוחך יחסית לחומרת הפשע של האיש שהיה אחראי למותם של אלפי יהודים. ממילא לאור גילו המופלג ספק אם יספיק לרַצות את עונשו המלא בפועל. אולם עצם ההרשעה היא סמלית וחשובה ביותר. האיש הוּכר רשמית, בניגוד להכחשותיו, כפושע נאצי והוא ייזכר לדראון עולם הן בחייו, שעוד נותרו לו, והן במותו. אות הקין הנצחי, שהפושע ניסה להימלט ממנו, הודבק לו בערוב ימיו ובסופו של דבר הוא לא ימות נקי כפיים. איוון האיום הורשע לפחות כאיוון מסוביבור, וזה המעט שניצולי השואה יכולים לקבל.
לגופו של משפט כבר התרגלנו לכך שהתקשורת אוהבת לשנוא את
משה קצב, ולא סוד הוא שהיא כבר ערכה לו משפט שדה. אין ספק שבית המשפט המחוזי, עם כל הכבוד, הושפע בפסיקתו במידה זו או אחרת מהאווירה הכללית.
אי לכך, ראוי להעריך את אומץ ליבו של שופט העליון,
יורם דנציגר, שלמרות האווירה הציבורית העכורה נגד הנשיא לשעבר, התייחס בהחלטה לדחות את כליאתו של קצב לגופו של משפט, ולא לגופה של תקשורת. הוא גם הצביע על המשקל שיש לתת לגירסת ההגנה, ששופטי המחוזי בחרו להתעלם ממנה. נראה כי הוא מתייחס לחומר המשפטי מבחינה מקצועית בלבד, כשכל מטרתו היא לעשות משפט צדק, מבלי להיכנע לדעת הקהל ולביקורת העיתונאית. בכך ראוי הוא לשמש מודל לשופטים אחרים. ובא לציון גואל.
החמצן של הבנקים? מה קורה לבנקים? הם כבר מזמן לא מעלים את ריבית הפק"מ, והריבית בתוכניות החיסכון, למרות שהם מעלים את ריבית החובה בהתמדה, מעֵבר לשיעורה במשק. תזכורת: המשבר הכלכלי כבר מאחורינו למעלה משנה, והעדות לכך היא העלאת הריבית על-ידי הנגיד, שכבר זינקה ל-3.25%, ואילו הריבית בתוכניות הפק"מ היא עדיין אפסית.
האם הבנקים שוכחים שהלקוחות, המזרימים אליהם כספים, הם החמצן להפעלתם, וזו לא רק סיסמה? מדוע הפיקוח על הבנקים אינו מחייב בתקנון, להעלות את ריבית הזכות באותו שיעור כמו ריבית החובה, ולפחות על-פי גובהה במשק, כפי שנקבע על-ידי נגיד בנק ישראל, ובכך לעשות צדק עם הלקוחות?
שירות לאומי לא רק זק"א. רואים אותם, את מתנדבי ארגון הצלה החרדים, ניצבים בחזית הראשונה בכל הפיגועים והתאונות הקטלניות, מחלצים פצועים במסירות אין קץ ומצילים חיים - מתוך תחושת שליחות עמוקה וקיום מצווה. כל זאת ללא הבדל דת, גזע ומין.
ועוד לא אמרנו מילה על ארגון הידידים המופלאים, המוסך הפרטי שלך אם נתקעת בכביש, המגיש עזרה ראשונה לרכב ושיפוצניק בהתנדבות, ועל עמותות החסד החרדיות הרבות הפזורות ברחבי הארץ.
האם זה לא שירות לאומי?
תגובה לתגובה אזרח מודאג יקר,
נגד דעותיך הקדומות (וגם האובססיה הימנית) אין לי מה לעשות. כבר היה מי שאמר דומני, שקַל יותר לבנות עיר מאשר לשנות דעה קדומה.
באשר לעוּבדות: לא סוד הוא שאת עקירת גוש קטיף יזם ראש הממשלה אריק שרון, לאחר שהפך את עורו מימין לשמאל. לעומתו נתניהו, שנחשב עד כה בעיני השמאל לימני, ובעיני הימין קצת לשמאלי, גילה נחישות מדינית בבית הלבן.
יתר על כן, בצד עברייני הימין שציינת, אי-אפשר להתעלם מהרשימה הארוכה של מושחתי קדימה ועוד רבים אחרים. ועוד לא אמרנו מילה על פרשת
חיים רמון הזכורה לשמצה. הפשע כנראה אינו מבדיל בין ימין לשמאל.
וּנְקַנַח בחיוך.
פסוקו: לקראת חום יוני-אוגוסט עיריית ירושלים התקינה ספסלים במרכז העיר. עכשיו תורָה להביא את הצל...
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
