|   15:07:40
דלג
  דורית ביניש  
נשיאה בית המשפט העליון
בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

חתירה נגד אושיות השיטה

נאומה של נשיאת בית המשפט העליון בכינוס לשכת עורכי הדין ה-11 באילת [כ"ה באייר תשע"א, 29.05.2011]
29/05/2011  |   דורית ביניש   |   נאומים   |   תגובות
   רשימות קודמות
  שת"פ בין עו"ד לשופטים - תנאי להגשמת יעדי מערכת המשפט
  חובת הנאמנות למשפט ולחוק
  שופטת למדנית, חרוצה ומשקיעה
  ע"פ 8133/09 שחר מזרחי נגד מדינת ישראל (21.7.2010)
  בג"צ 4124/00 יקותיאלי ז"ל נגד השר לעניני דתות (4.6.2010)

אדוני שר המשפטים, אדוני יושב-ראש לשכת עורכי הדין, שופטים, היועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה, ראש עיריית אילת, אורחים נכבדים,

הכנס ה-11 של לשכת עורכי הדין שנפתח כאן היום הפך למסורת, ובמסגרתו מתקיים דיון בסוגיות שונות שעל סדר היום הציבורי והמשפטי בהשתתפות עורכי דין, שופטים ואנשי אקדמיה. אין לי ספק שזהו מפגש חשוב שזכה למעמד מיוחד, גם בעידן שבו מתרבים הכנסים והדיונים בעניינים משפטיים. על כך אין לי אלא לברך את לשכת עורכי הדין, את יושב-ראש הלשכה ואת מארגני הכנס, שהצליחו למצב את המפגש הזה כנקודת ציון בשיח שלנו, ולאחל הצלחה ודיונים פוריים.

אני מבקשת לייחד את דבריי היום לשיח הציבורי על מערכת המשפט – שיח שבעיניי אינו מתמקד בדברים שראוי היה להתמקד בהם ומחמיץ את ההזדמנות לתקן את הטעון תיקון, והכל במגמה לפגוע בקיים במקום לקדם ולשפר אותו. בתום 63 שנות משפט ישראלי אנחנו עדיין מקדישים זמן רב לשיח בעניינים שהיו לנכסי צאן ברזל של שיטת המשפט שלנו, כמו מעמד בית המשפט העליון, טיבה של הפרדת הרשויות בישראל או שיטת בחירת השופטים. אין כל הצדקה לשוב ולפתוח נושאים אלה פעם אחר פעם. אין כל מקום לדחף הבלתי פוסק המניע חלק מחברי הכנסת ואישי ציבור שונים לחפש דרכים לצמצם את עצמאותו של בית המשפט העליון, או להגביר את ההשפעה הפוליטית על בית המשפט העליון ועל הליך בחירת השופטים. תופעה זו מהווה חתירה נגד אושיות השיטה, שעד היום הוכיחה עצמה וביססה את מעמדו החשוב של המשפט בישראל ואת היחס בין שלוש רשויות השלטון. בעניין זה אנחנו יכולים רק להתגאות, שכן זוהי התשתית הדמוקרטית שהוקמה בישראל מראשיתה והצליחה; ועם הצלחה, כידוע, אין להתווכח.

הדברים ברורים וידועים. מערכת היחסים השלטוניים בנויה על משולש שווה צלעות. במשולש הזה, בו פועלות שלוש הרשויות, יש שני מוסדות הפועלים על בסיס ייצוגי – הכנסת, שהיא ביטוי לדמוקרטיה הרובנית, והממשלה – המבוססת על ייצוג הרוב הפרלמנטרי. נכון וראוי שמוסדות אלה יבטאו את ייצוג האוכלוסיה, בהתאם לחלקם בבחירות לכנסת.

בית המשפט ממלא פונקציה שונה. בית המשפט לא נועד להיות גוף ייצוגי בטיבו ואסור שהוא יהיה גוף ייצוגי המבטא, כתמונת ראי, את ההרכב הפוליטי של הכנסת או הממשלה. בתרבות הפוליטית, המשפטית והחברתית שהשתרשה בישראל מיום הקמתה מילא בית המשפט תפקיד בשמירה על שלטון החוק ובביסוס ערכי הדמוקרטיה. באופן מלאכותי ומגמתי יש ניסיון הפחדה כאילו מקור הסכנה הוא בכך שבביקורתו השיפוטית פולש בית המשפט הגבוה לצדק לתחומן של רשויות אחרות וחורג מתחום פעילותו הלגיטימית. הצעות חוק שונות מבקשות לקעקע את סמכויותיו של בית המשפט העליון, לצמצם את האוטונומיה המקצועית והמוסדית של המערכת השיפוטית ולהגביר את תלותה ברשות המבצעת על-מנת להגדיל את ההשפעה הפוליטית בהליכי הבחירה של שופטים ובניהול המערכת השיפוטית.

כתוצאה מהביקורת המושמעת, נדמה, לעתים, כאילו הבעיה של מדינת ישראל היא בהשתלטותו של בית המשפט העליון על המערכות השלטוניות תוך חטיפת הכוח השלטוני לידיו, באופן שהרשויות המבצעת והמחוקקת מנועות מלהפעיל באורח תקין וראוי את סמכויותיהן. זהו תיאור שהמרחק בינו לבין המציאות רב. תפקידו של בית המשפט הוא להפעיל את ביקורתו השיפוטית בכדי לוודא ששתי זרועות השלטון האחרות יפעלו כדין במסגרת סמכויותיהן. הפרדת הרשויות במדינת ישראל, כבכל מדינה בה מונהגת הפרדת רשויות, אינה סטרילית. ישנה זיקה מוסדית בין הרשויות ויש דיאלוג מוסדי ביניהן. על בית המשפט לכבד את המוסדות הנבחרים ולגזור על עצמו ריסון, אך ריסון כזה אין משמעו התנזרות מביקורת. נקודות חיכוך מתחייבות מהפרדת רשויות המבוססת על ביזור מוקדי הכוח ועל חלוקת סמכויות באופן שכל רשות מאזנת את הרשויות האחרות. הממשלה מחוקקת – אם כי חקיקת משנה – ואם היא חורגת מתחומיה ופולשת לתחומה של הרשות המחוקקת, בית המשפט מבקר ומחזיר את חלוקת התפקידים למקומה. בשורה של פסקי דין חזרנו על ההלכה בדבר "ההסדרים הראשוניים" – הקפדנו חזור והקפד על כך שהסדרים חברתיים מורכבים ייקבעו על-ידי המחוקק ולא על-ידי הרשות המבצעת או בית המשפט. פעלנו כך בפרשת גיוס בחורי הישיבות, בעניין אזורי העדיפות הלאומית ובפסיקתנו באשר ליחס שבין חוק ההסדרים – המגובש על-ידי הממשלה – ובין חקיקת הכנסת. בדומה, אם חקיקת הכנסת פוגעת בזכויות יסוד מוגנות הזוכות במשפטנו להגנה חוקתית, לבית המשפט סמכות להכריז על בטלות החוק. כשבית המשפט פועל כך אין הוא מפעיל סמכות במקום רשויות השלטון האחרות ואין הוא מחליף את שיקול דעתן. בית המשפט מבצע את תפקידו המוסדי המובהק – הוא מצביע על הקשיים בדרך פועלה של רשות אחרת תוך שהוא מעגן את העקרונות שנקבעו בחקיקה ובחוקה שלנו, ומגן על זכויות האדם ושלטון החוק. מי שעוקב אחר עבודת בית המשפט העליון ימצא שהביקורת השיפוטית שבית המשפט מפעיל על זרועות השלטון שקולה, ומבוססת על מסורת עמוקה של כיבוד הדדי וריסון ויש הגורסים כי זה ריסון יתר.

והנה עתה, לאחר כל השנים שחלפו, אנו עדים שוב ושוב (ולאחרונה ככל הנראה בכנס שהתקיים כאן באילת רק לפני זמן קצר) כיצד הופך הדיון בנושא הפרדת הרשויות והיחס ביניהן לדיון ציני הנטוע במגמות המסתמנות לצמצום סמכויות הביקורת השיפוטית של בית המשפט ולהנהגת פוליטיזציה של הליך בחירת השופטים. באותו כנס נשמעה ביקורת על תיפקודה של ועדת הבחירה וכנגד הטענה שזו אחת השיטות הטובות למיון ולבחירה. שמעתי טענות על השפעה יתרה של השופטים בוועדה. אלה טענות חסרות שחר. לשופטים אין רוב בוועדה. זו ועדה של איזון בין פוליטיקאים ואנשי משפט והרוב בה נתון בידי אנשים פוליטיים; זו ועדה ששיכללה מאוד בשנים האחרונות את דרכי המינויים והבחינה. אין שיטה מושלמת ונטולת פגמים. בסופו של הליך יש מרכיב של ניבוי עתידי להתאמה, אבל זו בוודאי שיטה שמוכיחה עצמה.

נשמעו הצעות להגדיל את מספר שופטי בית המשפט העליון. זה לא מתקבל ובלתי אפשרי. בשיטה שבה יש בפסיקת בית המשפט העליון כדי להוות תקדים מחייב – כמו בכל מדינות ה-C.L. – הכלל הוא שיש פחות שופטים בבית המשפט העליון, והם יושבים בהרכבים רחבים יותר כדי שלא יהיו סתירות בין פסיקות של הרכבים שונים, ופסק-דינו של בית המשפט העליון מבטא את דעתם של רוב השופטים בעליון. לכן בקנדה, בארה"ב ובאנגליה דן הרכב של 7 או 9 שופטים, ונשמעים פחות תיקים ויש יותר הנחייה של רוב בית המשפט לערכאות האחרות.

לבחור שופטים בבחירות כלליות של הציבור ועוד הצעות מסוג זה, הן הצעות שנועדו לפגוע במוסד הקיים, והכל כדי לנטרל את תפקידו של בית המשפט כערכאת ביקורת ותוך רצון לצמצם ביקורת שיפוטית בנושאי ביטחון ובנושאים שיש להם השלכות תקציביות. אלה מגמות העומדות בניגוד לערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית שהותוו, כמובן, על-ידי הכנסת כרשות מכוננת ומחוקקת.

בפער הקיים בין המציאות, שבה מנסה בית המשפט להטמיע נורמות חוקתיות, כללי התנהגות ראויים במוסדות השלטון, ערכי מנהל תקין בגופי הממשל, לבין המצב בו אנו שרויים כתוצאה מאי כיבוד החוק בכל תחומי החברה בישראל, קשה להבין את המגמה של צמצום כוחו של בית המשפט. האמנם במדינה הנאבקת בתופעות של אלימות חמורה, של זלזול בחיי אדם; במדינה שבה יש מאמץ ללחימה במשפחות פשע ומאבק למיגור תופעות של שחיתות, פערים חברתיים והיעדר אמון במוסדות השלטון; במדינה שבה יש צורך מתמיד לקיים איזון בין צרכי ביטחון לבין הגנה על זכויות אדם, בית המשפט הוא המאיים על האיזון הראוי בשיטת המשטר שלנו? והנה במקום לחזק את הזרוע השיפוטית, החלשה מבין זרועות השלטון, יש מקרבנו המחפשים דרך לצמצם את כוחה.

לכן אני פונה למשפטנים היושבים כאן, לאנשי הרשות המחוקקת, לאישי הציבור: הרפו מניסיונותיכם לערער את יסודות השיטה וכוונו את כישרונכם ויכולותיכם לעניינים המרכזיים שלא טופלו עד כה ויש בהם כדי לשפר את הטעון שיפור, והשינוי בהם הוא חיוני. במקום הדיון החוזר ונשנה בבחינה מחודשת של הבסיס שכבר נבנה כאן, יש צורך בחשיבה קונסטרוקטיבית על מערכת המשפט. חשיבה שאינה מערערת את התשתית הקיימת אלא מחדשת ומתאימה את הדין למציאות המתפתחת של המדינה על-פי צרכיה. אל לנו לנוח על זרי הדפנה. יש למערכת השיפוט בעיות רבות, שרובן מתעוררות על-רקע של נתונים אוביקטיביים לא קלים. לצד ההישגים הלא מבוטלים של השיטה המשפטית שהתפתחה כאן, יש לפעול לכך שהמשפט יהיה רלוונטי לחיים החברתיים. כדי שמערכת המשפט תוכל למלא את התפקידים שהוטלו עליה, עלינו לעמוד על המשמר ולוודא שהמשפט הישראלי ומערכת המשפט בישראל מותאמים לחברה בה הם פועלים. ולשם קידום נושאים אלה יש להשקיע במשאבים, אך גם בחשיבה משפטית יצירתית.

ראשית, בכל הנוגע למבנה המערכת המשפטית. מאז ירשנו את מבנה בתי המשפט בתקופת המנדט הבריטי ובמשך שישים ושלוש שנות המדינה, לא ערכנו שינוי משמעותי במבנה המערכת – שהתאים למדינה שמנתה אז פחות ממיליון תושבים ומתקרבת היום לשמונה מיליון תושבים. כך, בתי משפט השלום עמוסים לעייפה. הם נושאים על גבם מאות אלפי תיקים. ללא רפורמה אמיתית, שתוציא ממסגרת הטיפול של בתי משפט השלום עניינים שבעיקרם ראויים לטיפול מינהלי ולא שיפוטי, אין סיכוי אמיתי שבתי משפט השלום יצליחו להתמודד עם העומס הרב ומספרם הגדל של ההליכים התלויים ועומדים. אכן, כפי שתיארתי בהרחבה בשנים האחרונות מעל במה זו, יש חוסר פרופורציה בין מספר השופטים לבין מספר ההליכים המוגשים לבתי המשפט השונים. הפתרון אינו רק בתוספת שופטים ומבנים, הגם שאלה נחוצים עד מאוד. נעשה רבות בתחום זה בשנים האחרונות, אך לא מספיק. מי שמכיר את בית משפט השלום בירושלים הבירה יודע מהם תנאי עבודה בלתי נסבלים, וכך גם בצפת ועוד. יש לשפר את המבנים בהם נאלצים שופטים לעבוד. אבל בכך לא די. לאחרונה הירבו לדון בשיח הציבורי בעיוות הדין ובסחבת הנגרמת על-אף שישנם תיקים המתבררים בקצב של עשרות תיקים ביום בפני אותו שופט. חלק גדול מתיקים אלה מצדיק טיפול אדמיניסטרטיבי ולא שיפוטי. אילו הדבר היה נעשה אין לי ספק שהיה חל שינוי בקצב הטיפול בתיקים האחרים ובאפשרות להעניק תשומת לב לנושאים המחייבים זאת בהליך שיפוטי. הדבר נכון גם ביחס לרבים מהעניינים הבאים בפני בתי המשפט המקומיים ובפני בתי המשפט הדנים בתביעות קטנות. שינויים אלה אינם נחוצים רק כדי להתמודד עם העומס הבלתי נסבל, אלא הם נועדו גם כדי להגדיר ביתר דיוק את תפקידם של בתי המשפט ואת הפונקציה המוסדית המתאימה לדון בסכסוכים מסוגים שונים. יש עניינים המועמסים על בתי המשפט שלא לצורך וניתן לבררם בדרך אדמיניסטרטיבית, כמו בבתי המשפט המקומיים, או תביעות של הרשות. יש תיקים שצריכים להתברר במסלול אלטרנטיבי של פתרון סכסוכים. במקביל, הגיעה העת גם לקידום העצמאות הניהולית של מערכת המשפט ושחרורה מהתלות ברשות המבצעת, קריאה שאנו חוזרים עליה משך שנים.

במסגרת חשיבה על מבנה מערכת המשפט, מתחייבת לדעתי הקמת בית משפט לערעורים ולא ארחיב כאן את טעמיי לכך. העיסוק באלפי ערעורים בשנה בבית המשפט העליון פוגע באפשרות לקבוע הלכות מנחות בכל ענפי המשפט: אזרחי, פלילי או חוקתי, בתיקים המחייבים שמיעה בהרכבים מורחבים. במצב הקיים, נוכח העיסוק השוטף בערעורים, אין השופטים יכולים להקדיש זמן מספיק לקיים דיון משפטי רציני בהרכב מורחב של 7 או 9 שופטים, ועל כן, דיונים בתיקים מורכבים נמשכים לעיתים על פני שנים. מצב זה פוגע בתפקידו של בית המשפט העליון כמנחה את הערכאות האחרות.

עד כאן באשר למבנה המערכת. תחומים נוספים – במשפט המהותי ובדיני הפרוצדורה – מחייבים חשיבה מחודשת על ההסדרים המשפטיים שגובשו כאן. באשר לדין המהותי: שנים הוקדשו בעבודת ועדת הקודיפיקציה להכנת קודקס אזרחי שיאחד את החקיקה במשפט האזרחי. עמלה על כך ועדה נכבדה של טובי המשפטנים האזרחיים שמדינת ישראל יכולה הייתה להציע. תזכיר חוק דיני ממונות המסכם את עבודת הוועדה הוגש לכנסת. איפה עומדת החקיקה? חשוב לזכור שהקודיפיקציה אינה אך האחדה של הדינים. הקודיפיקציה מבטאת את תפיסת המחוקק ביחס למשפט האזרחי כולו, והיא ביטוי להתבגרות של המשפט שלנו, ממשפט המתפתח בדרך של תקדימים למשפט שיש בו קודקס אזרחי סדור, מובנה והרמוני.

גם בתחומים אחרים נדרשת חשיבה מחודשת. במשפט הפלילי נחקק החלק הכללי של חוק העונשין, ואכן, לתפארת מדינת ישראל. אך החלק היישומי – התאמת העבירות לחלק הכללי – לא טופל. זאת, למרות הצורך, שאין חולק עליו, לתקן עבירות מסוימות, כמו עבירות ההמתה, עבירות השחיתות או עבירות הנוגעות לחופש הביטוי ומידת הגבלתו.

הגיע הזמן גם לרפורמה בסדרי הדין. את תקנות סדר הדין האזרחי ירשנו מהשיטה המנדטורית. מאז כבר נערכה באנגליה רפורמה ואילו אנחנו נשארנו עם פרוצדורה מסורבלת, שספק אם היא מתאימה לזמננו וספק אם היא נותנת מענה לשינויים הטכנולוגיים של השנים האחרונות. גם את סדר הדין הפלילי יש להתאים לסוגי התיקים המתבררים היום בבתי המשפט, ובהם גם "מגה תיקים" המערבים מערכת עובדות מורכבת וכמות גדולה מאוד של ראיות והליכים משפטיים. על-מנת שניתן יהיה לסיים את הדיון בתיקים מעין אלה בתוך פרק זמן סביר, ולאזן בין הצורך בהגנה על זכויות נאשמים לצד השמירה על האינטרס הציבורי, יש להתאים את סדרי הדין גם במשפט הפלילי.

באומרנו כל זאת לא עמדנו על העיקר: המשך מפעל החוקה שטרם הושלם ושהדיון בו אינו מתקיים עוד. חוקי היסוד שלנו אומנם כוללים מאפיינים של חוקות מקבילות בעולם, אך בד-בבד חסרים בחוקה שלנו מאפיינים בסיסיים של חוקה כתובה. עקרונות היסוד, המסד לקיומנו החברתי, צריך לעמוד איתן. זהו המאפיין היסודי ביותר של כל חוקה. אצלנו, בהיעדרו של חוק יסוד: החקיקה, מאפיין זה הולך ונשחק נוכח הקלות בה ניתן לשנות הסדרים חוקתיים בסיסיים. למרבה הצער נבלם קידומו של חוק יסוד: החקיקה, ואני קוראת מעל במה זו להשלמתו, כדי שנגן על העקרונות הבסיסיים של החברה שלנו.

אכן, אין חולק כי יש מקום לחתור לשינויים ולשיפור במשפט ובמערכת השיפוטית במדינת ישראל. שינוי הוא דבר הכרחי במערכת שעוסקת באנשים וקשורה קשר ישיר לחברה בה היא פועלת. אין אני חוששת משינוי, אך אני חוששת משינויים שנעשים ללא דיון מקצועי ראוי, ללא חשיבה קונסטרוקטיבית על צרכי המערכת ומתוך רצון לקעקע את הישגיה. גם בחברה המורגלת בשיח ציני אפשר להתגאות במערכת המשפט, ויש לנו על מה להתגאות. הועמדו כאן דורות של שופטים בלתי תלויים ונבנתה מערכת משפט מקורית ועצמאית. מערכת שהגנה על זכויות אדם בתנאי לחימה, ללא חוקה כתובה, ובלי מסורת שיפוטית ארוכת טווח. ההצעות המושמעות חדשות לבקרים מכוונות להתרסה במערכת הקיימת ולא לשיפור והתאמת החקיקה לצרכים האמיתיים של המערכת ולצרכי הציבור הנזקק להכרעה שיפוטית. התוצאה עשויה להיות פגיעה ביסודות עליהם מושתתת הדמוקרטיה שלנו. לכן, אני קוראת לנציגי עורכי הדין והציבור: הרפו מהניסיונות להתנכל למערכת ולהצר צעדיה. אל תגדעו את המסורת שנבנתה כאן משך למעלה משישים שנים. בית המשפט הוא מעוזו של הפרט ומעוזו של הכלל כשומר הסף של הדמוקרטיה המהותית. פגיעה בבית המשפט היא פגיעה בשלטון החוק ובדמוקרטיה. פגיעה ביכולת ההגנה של בית המשפט היא פגיעה ביכולת של הדמוקרטיה להגן על כל אחד ואחת מאיתנו. זוהי אחריותנו וחובתנו, כחברים במקצוע שכוחו בשמירת החוק, לקדם את מערכת המשפט, לחזק אותה, ולתת בידיה כלים מתאימים כדי שתוכל להמשיך למלא את ייעודה ותפקידיה.

תאריך:  29/05/2011   |   עודכן:  29/05/2011
דורית ביניש
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
1. גבירתי נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, אדוני שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, אדוני פרקליט המדינה משה לדור, ראש לשכת עורכי הדין יורי גיא רון, המפכ"ל יוחנן דנינו, נשיאים, שופטים, עורכי דין, מכובדיי כולם - אחר צהריים טובים.
29/05/2011  |  יהודה וינשטיין  |   נאומים
בערב הזה איננו לבד. בליבנו חיים שישה מיליון מבני עמנו.
02/05/2011  |  שמעון פרס  |   נאומים
אנחנו מתכנסים היום כשבועיים לאחר סיום מושב החורף של הכנסת ה - 18. הסיעה ה- 3 בגודלה בכנסת. חמישה עשר מנדטים. חמישה שרים. סגן שר. יושבי ראש ועדת החינוך וועדת החוקה של הכנסת. סגנית יו"ר הכנסת. ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית. וראשי עיר ועשרות סגני ראשי עיר. ואני נזכר בוועידת היסוד, ועידת ההקמה של "ישראל ביתנו" ומה נכתב לפני הוועידה ולאחריה על סיכויינו להצליח ולהשתלב במערכת הפוליטית בארץ. זה היה לפני קצת יותר משתיים עשרה שנה, בתחילת 1999. מי שיעבור על כל דברי ההבל שנכתבו ונאמרו עלינו אז ויראה את הדרך שעשינו מאז ועד היום לא יוכל שלא לחייך מהיכולת האנליטית, הדיוק וההערכות של כמה מבכירי הפרשנים הפוליטיים בארץ וכמה מעמיתיי בכנסת ובממשלה. אם לסכם בקיצור כל מה שנכתב ונאמר - לא נתנו לנו סיכויי, אבל אנחנו ידענו שנצליח. הייתה לנו אמונה בצדקת הדרך. הייתה לנו משנה סדורה. והייתה לנו נחישות. הייתה לנו נכונות להיאבק על דרכנו כנגד כל הסיכויים והייתה לנו נכונות לשחות כנגד הזרם.
13/04/2011  |  אביגדור ליברמן  |   נאומים
כבוד הנשיאה, נכבדיי שופטי בית המשפט העליון (בעבר ובהווה), שר המשפטים, פרקליט המדינה, ראש לשכת עורכי הדין, פרקליטים, עורכי דין, קהל נכבד, משפחת פרוקצ'יה, כבוד השופטת אילה פרוקצ'ה
13/04/2011  |  יהודה וינשטיין  |   נאומים
אילה פרוקצ'יה הייתה, בעיניי, בעבר, כמתבונן משתהה מרחוק, חידה מרוחקת, זקופה ומרשימה. ברבות הימים, מעט יותר מקרוב, נפתרה מעט החידה ונסדקה הנוקשות לכאורה, אולם התעצמו בי עד מאוד הרושם וההערכה המקצועית והאישית. הדמות הזקופה, החדה, הנוקבת והערכית של כב' השופטת פרוקצ'יה, ביטאה בפסיקתה את המיטב הישראלי, הציוני והאנושי, עליו לדעתי חלמו אבות אבותיי, כשעלו ארצה במאה ה-19.
13/04/2011  |  עו"ד יורי גיא-רון  |   נאומים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il