הערות על שביתת הרופאים

מאבק הרופאים נמשך. ההערכה הרווחת אצל מרבית הציבור היא שהרופאים צודקים. אולם רצוי להתייחס למספר עובדות המשליכות על שאלת שכר הרופאים.

בדרך כלל מקובל לחשוב שקיים צורך בהעלאות שכר כאשר יש צורך לשפר את רמת המצטרפים החדשים למקצוע. כך למשל נטען בקשר לשכר המורים. אז הושמעה טענה שהשכר הנמוך במקצוע ההוראה מרתיע אוכלוסיות מסוימות מלהצטרף למקצוע, ובפרט גברים. לפיכך, השיפור בתנאי השכר של המורים אמור לתרום להשבחת כוח העבודה המועסק בהוראה.

אולם במקצוע הרפואה, בתי הספר לרפואה מעלים מדי שנה את דרישות הקבלה ואלה עולות כמעט על כל מקצוע אחר במשק. אם אכן תנאי השכר הצפויים הם כה ירודים כטענת הרופאים (ולעניין זה, אין שוני אם תנאי השכר הנמוכים רלוונטיים רק למתמחים ולא לרופאים הבכירים), מדוע מתדפקים על דלתות בתי הספר לרפואה כל-כך הרבה מועמדים איכותיים? ומדוע אחרים שאינם מתקבלים מוכנים להוציא סכומי עתק כדי ללמוד בחו"ל במטרה לחזור ולתפקד כרופאים בארץ?

אפשרות אחרת היא שהעלאת תנאי השכר תגביר לא את האיכות אלא את מספר המתקבלים בבתי הספר לרפואה, כך שלאורך זמן יועסקו יותר רופאים וכך תשתפר רמת הטיפול בחולים. אולם תוצאה זו ניתנת להשגה גם היום, מכיוון שעל כל מקום באוניברסיטאות מתמודדים אולי עשרה מועמדים שהיו שמחים להתקבל גם ללא תוספות שכר.

שאלה אחרת היא האם מדינת ישראל מוציאה סכום נמוך מדי על הוצאות רפואה, ובפרט האם היא מפגרת אחר ההוצאה הציבורית בארצות המתקדמות? לשיטת הרופאים, התשובה היא כן, שכן יש לדידם להעלות גם את השכר וגם את מספר התקנים של הרופאים ובכך תורחב ההוצאה הציבורית לבריאות.

אולם על-פי מחקר של ד"ר מומי דהן בקשר להוצאה הציבורית בישראל, מסתבר כי בניגוד למצב בחינוך שם ישראל מוציאה מעט מדי ביחס להוצאה במדינות המפותחות, דווקא בקשר להוצאות בריאות ישראל ממוקמת במקום גבוה יחסית בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות, כאשר מתחשבים בהתפלגות גיל האוכלוסיה בארץ.

קיימת אפשרות שאף שסך ההוצאה לבריאות גבוהה מספיק, רצוי לשנות את הקצאת המקורות בתוך המערכת. כך למשל ייתכן שרצוי כי השכר לרופאים יעלה, בעוד שהשכר לעובדים אחרים במערכת או לחלופין שסל הבריאות - יצומצם. אולם פתרון של העלאת שכר לרופאים והפחתת הוצאות אחרות לא הועלה על-ידי מאן דהוא במשבר הנוכחי, ובוודאי שלא על-ידי הרופאים. בקשר לכך יש לשים לב כי המנהלים של מערכת הבריאות, גם במשרד הבריאות וגם בבתי החולים, הם, רובם ככולם, רופאים במקצועם וניתן היה לצפות שדווקא הרופאים יהיו אלו שיצביעו על מקורות תקציביים חלופיים לחיסכון.

מכל האמור לעיל קיימת חשיבות שמשרד האוצר יעמדו על המשמר בכל הנוגע לדרישות הרופאים, ובכל מקרה יתנה העלאות שכר בשינויים מבניים מהותיים שיביאו לחיסכון במערכת.