"אקדמיה וקולנוע"

אנשים טובים (וסבלניים במידה) סבורים בטעות שזוהי התבוססות במאבקים פנימיים קטנוניים ודלוחים; אנשים טובים (וסבלניים פחות) סבורים בטעות שהמאבק נוגע בניואנסים האינטרסנטים הכאילו-קטנוניים של התחרות – ולא היא.

כל המאמרים והדיונים שהתקיימו עד כה (בעיקר כאן, באתר 'מחלקה ראשונה') באו להבליט ולהאיר נקודה ציבורית חבויה אחת – החברות בעמותת האקדמיה הישראלית לקולנוע איננה חברות שוויונית שמאפשרת השפעה כלשהי – ארוכת טווח או קצרת טווח – לחבר הבודד, על התנהלותה וכיווניה של האקדמיה. עלינו להזכיר לעצמנו: עמותת האקדמיה היא מוסד ללא כוונות רווח שניזון הן מתשלום מס שנתי של חבריו והן מתמיכה של כספי הציבור הרחב דרך 'מועצת הקולנוע' המזרימה אליו כספים על-פי חוק הקולנוע הממומן מכספי הציבור לפי החלטות הכנסת וממשלת ישראל.

נקודה חשובה נוספת היא שהאקדמיה לא הוקמה רק על-מנת לבצע פעם בשנה (בבחירה של החברים בה) את התחרות בין הסרטים ויוצריהם. האקדמיה – היו לה וטוב שיהיו לה מטרות ושאיפות נעלות הרבה יותר. עוד מטרם לידתה חרתו מקימיה את המטרה שלה - להיות הגוף העליון של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, מעין 'מכון ישראלי לקולנוע' (בגלגול חדש) שהחברים בו, ובמיוחד אלה שנבחרים להיות המנהלים אותו, יהיו מובילי הדרך בהתקדמותו של "הסרט הישראלי" אל לב הציבור.

ברגע שהתגלה כי כמעט מבלי משים וללא כוונת זדון מודעת לעצמה, העניינים מתנהלים כבר שנים ללא שקיפות ושוויוניות מספיקות, ושמתקיימת לכאורה אפליה לא תקינה בין מי שהוא חבר רגיל לבין מי שהוא חבר הנהלה "מיוחס" – התחילה לחלחל לתוך הלבבות ההבנה שזהו מקור הרעה והחלו לבצבץ הכיוונים הראויים לתיקונה.

חברי הוועד המנהל ניסו באחרונה לטעון שהם פועלים כנציגים של האיגודים אשר שלחו אותם להנהלה. על כך ייאמר שלאורך קרוב לשני עשורים (מאז שהוקמה האקדמיה) לא כל האיגודים היו פעילים במידה שווה ובמוטיבציה דומה, איש לא דאג להפיח רוּח (פנימית ו/או חיצונית) באיגודים שיישלחו נציגים פעילים, ולאיש לא הפריע שהנציגים הוותיקים והקבועים, כלל אינם מתחלפים במשך הרבה שנים; וגרוע מזה מבחינה דמוקרטית וציבורית – רבים מאוד מבין מאות חברי האקדמיה, כלל אינם חברים בשום איגוד מקצועי אחר – כך שהם כלל לא מיוצגים בשום צורה או אופן, לא בצורה ישירה (באסיפה הכללית) ולא בצורה 'נציגותית' (עקיפה) בהנהלה.

מצב בלתי-סביר ובלתי-דמוקרטי זה – באתי להאיר ולהציע דרכים לתיקונו היסודי, לטובת ההווה והעתיד לבוא, שכן למרבה הצער, את העבר כבר אי-אפשר לתקן ו/או לשפר.

למאמריי ולאמירותיי בנושא התחיל להצטבר הד חיובי שהלך והתחזק למרות שבמקביל ומאידך-גיסא, הופעלה נגדי מסכת של השמצות והכפשות שניסתה 'לגמד' את הערך של אמירותיי ותלונותיי הצודקות.

לאורך כל הדרך לא נפלה רוחי – ההפך, התחזקה רוחי!!! ועובדה היא שקמו עתה מיטב אנשי הקולנוע בישראל והתייצבו לימיני באומר, בחתימה ובתמיכה פעילה – בבקשה נמרצת ליישם בתקנון האקדמיה שינויים שיאפשרו את פעילותה היותר-תקינה והיותר-נכונה על-פי הכללים של חוק העמותות ותוך הפעלה דמוקרטית ושוויונית של מיטב הכוחות האנושיים שאצורים בה.

בעקבות פגישת חברים מורחבת שהתקיימה בראשית החודש יצא עכשיו מכתב קבוצתי שמציע פגישה משותפת עם ההנהלה של האקדמיה על-מנת לפעול חיובית בכיוון של תיקון המצב.

המכתב (המצורף בזה) כולל את רשימת דרישותינו לתיקון ושינויים (על סמך "ייעוץ משפטי") ועומדים מאחוריו 22 יוצרי קולנוע: במאים ומפיקים, ביניהם: ג'אד נאמן, אורי ברבש, דן וולמן, דורון ערן, מיכה שגריר, דודי זילבר, שיש קולר, שלמה גולדברג, מיכה שרפשטיין ואחרים.