הרשות בודקת

חברי דירקטוריון במועצת המנהלים של בנק המזרחי הלינו בישיבה שקיים הדירקטוריון, על כך שהוסתרו מהם שתי חוות דעת שחייבו מתן דיווח מיידי כבר באפריל 2004 על המענק וההטבות למנכ"ל היוצא, ויקטור מדינה. האצבע המאשימה הופנתה בעיקר כלפי היושב-ראש, יעקב פרי.

הישיבה התקיימה, לאחר שנודע כי רשות ניירות ערך החלה לבדוק פרשה זו ופנתה לדירקטורים בדרישה ליתן הבהרות, ואף שקלה נקיטת הליכים פליליים נגד בכירים בבנק המזרחי, לרבות נגד יושב-ראש מועצת המנהלים של הבנק, יעקב פרי. בפתח הישיבה הציע פרי לכל הנוכחית למעט בדיבור, שכן הדברים עלולים לעניין את רשות ניירות ערך.

החשד שהועלה: הנהלת בנק המזרחי ניסתה לדחות את הדיווח המהותי בדבר המענקים וההטבות למנכ"ל היוצא, ויקטור מדינה, לרבעון הראשון של 2005 - לתקופת פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2005, וכל זאת כדי למנוע דיון ציבורי בדבר ההטבות והמענקים למדינה, המועמד לכהונת נגיד בנק ישראל; וכדי לאפשר "אישור חלק" של ההטבות והמענקים למנכ"ל הנכנס, אלי יונס. כזכור, רק בעקבות התערבות רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים, נאלץ בנק המזרחי ליתן על-כך דיווח באוגוסט 2004. לפי אותו דיווח, קיבל מדינה, ששימש מנכ"ל הבנק כ-10 שנים, מענק מיוחד בסך 13.5 מיליון ש"ח, נוסף לפיצויי הפרישה שלו.

ביקורת נגד פרי

הישיבה בבנק המזרחי התקיימה ביום 25.10.04. נכחו בה נציגי בעלי השליטה (משפחת ורטהים ומשפחת עופר), יעקב פרי (יו"ר) וכמה מוזמנים, לרבות המנכ"ל אלי יונס והיועץ המשפטי של הבנק, עו"ד שמעון וייס.

במהלך הישיבה הועלה חשש מצד פרי וכמה דירקטורים, כי רשות ניירות ערך בודקת חשד רחב בהרבה, כאילו ניתנה למדינה הבטחה מראש לקבל מענק; ואם כן - מדוע הבטחה זו לא דווחה במועד. פרי הוא שהעלה את פנייתה של הרשות לבנק. באותו מעמד הודיע פרי, כי אומנם היו דיונים עם בעלי השליטה ליתן מענק למדינה, אך לא היתה החלטה.

בדיון דרשו כמה דירקטורים הסבר, מדוע לא דווח מיידית על דבר מתן ההטבות והמענק למדינה, ובכלל - מה זה עסקם להסתיר זאת מהציבור. עו"ד וייס אמר בישיבה, כי הוא נשאל במועד הרלבנטי (אפריל 2004) האם יש צורך בהגשת דוח מיידי על הכספים שניתנו למדינה, ועל כך הוא השיב בחיוב. למרות חוות דעתו, הוא מגלה, הוא התבקש לשקול זאת שנית. במהלך הישיבה ציין וייס, כי האישים עימם התייעץ ו/או קיבל הנחיות היו המנכ"ל היוצא (מדינה), המנכ"ל הנכנס (יונס) ויושב-ראש הבנק (פרי). לדברי וייס, לאחר ההתייעצות עימם הוחלט לפנות לקבל חוות דעת חיצונית כדי להניחה בפני ועדת הביקורת של הבנק.

חוות דעת מוזמנת

ואכן, כפי שחשפנו כאן [ראו קישור], וייס פנה לקבל חוות דעת חיצונית. הוא פנה בתחילה אל עו"ד עודד ערן, ולאחר ששמע את עמדתו בעל-פה - עו"ד ערך חייב דיווח מיידי - נמנע מלבקשו להכין חוות דעת בכתב. בהמשך נמנעו וייס ופרי, וכן יתר המעורבים, מאיזכור ו/או מגילוי דבר חוות דעת זו לוועדת הביקורת ולדירקטוריון. במקום זאת, הציג וייס חוות דעת שקיבל מאוחר יותר מעו"ד דרור ברנדווין, התומכת בהימנעות ממסירת המידע בדיווח מיידי [הערה: רק בסוף ישיבת הדירקטוריון גילה וייס כי פנה אל עו"ד עודד ערן וזה מסר בעל-פה שיש למסור דיווח מיידי. וייס הביע בפני הדירקטוריון את התנצלותו על כך שהוא מוסיף זאת, באותו עיתוי, היינו: לקראת סוף הישיבה, י.י.].

אחד הדוברים הנוקבים במהלך הדיון היה רו"ח גדעון סיטרמן. סיטרמן הלין נגד פרי על הסתרת המידע, ואף טען נגד השימוש שעושים בשמם של חברי הדירקטוריון: "אנחנו...". אני לא מבין, קבל נגד פרי, אם אתה מתכוון להנהלה או לחברי הדירקטוריון. חוות הדעת, אמר סיטרמן, לא היתה מונחת בפני חברי הדירקטוריון. סיטרמן ציין, כי ערב פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2004, הוא שאל (בתוקף תפקידו כיו"ר ועדת המאזן) האם יש הערות שיש למסור לרואה החשבון באשר לאירועים לאחר מועד המאזן (לאחר מרס 2004) ונענה בשלילה. סיטרמן הלין, כי אי מסירת המידע גרמה לכך שבדוחות הרבעוניים לא נמסרו הביאורים המתאימים.

גם ליאורה עופר העירה על כך, ולשאלתה השיב פרי כי חוות הדעת לא הוגשה, כיוון שלא ראו צורך בכך. עופר ציינה עוד, כי כבר בישיבה הקודמת היא שאלה מדוע לא מדווחים על ההטבות לויקטור מדינה, ונמסר לה שיש חוות דעת שתומכת בהימנעות ממסירת המידע כדיווח מיידי. עופר קבלה על שחוות הדעת לא נמסרה, ועל שדבריה אז והערותיה לא נכנסו, משום מה, לפרוטוקול.

אברהם נתן, המשמש דירקטור בבנק, קבל על הסתרת המידע מהדירקטוריון. לדבריו, וייס הינו יועץ משפטי של הבנק ושל הדירקטריון, והיה עליו לדווח לכל הדירקטוריון ולא רק ליו"ר יעקב פרי. הוא הלין, כי אם היה יודע שחוות דעתו של וייס הינה שיש למסור דיווח מיידי, הוא היה מחייב זאת ומצביע בדירקטוריון בעד מסירת דיווח מידי כחוק.

משה (מוזי) ורטהים, דירקטור ומבעלי השליטה בבנק, הביע תמיהה על השתלשלות העניינים ועל בדיקת הרשות. הוא דחה את החשד שהועלה על-ידי הרשות, כאילו המענק למדינה הוסכם מבעוד מועד, ולא דווח כדין אלא לאחר שניתן. באשר לעצם הדיווח, אמר, כי הוא, כדירקטור, אדיש לכך וזה עניין לאנשי המקצוע לעסוק בכך.

לא למסור לרשות

פרי שב וציין בדיון, כי קיימת חוות דעת משפטית חיצונית לפיה אין צורך בדיווח מיידי ואין צורך באישור ועדת הביקורת לתנאי פרישתו של מדינה. הוא אישר, כי חוות דעת זו לא הוגשה לדירקטורים.

פרי הציע כאמור לאשר את העסקתו של עו"ד רובין לטפל מול רשות ניירות ערך בסוגיות שהתעוררו. עוד ביקש מהדירקטוריון לקבוע, כי הדברים שהועלו מול עורכי הדין לא יימסרו לרשות, מכוח חסיון עו"ד-לקוח. חלק מהדירקטורים התנגדו לכך, בנימוק שאין להם מה להסתיר מהרשות.