"10 שנים לא יצאה שום הנחייה של משרד הבריאות, לא לגבי ההסתדרות הרפואית שאמורה לקבוע הנחיות ברורות מי רשאי לבצע ניתוחי לייזר להסרת משקפיים ומי שיכול להיות מנותח, ולא לגבי הפיקוח על המכשירים המיובאים. כך האשים (יום ג', 28.12.04) ח"כ שאול יהלום, יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות את משרד הבריאות.
ועדת העבודה הרווחה והבריאות דנה היום בפיקוח על מכוני הלייזר להסרת משקפיים. הדיון התקיים ביוזמתה של ח"כ אורית נוקד שהגישה הצעה לסדר בדיון מהיר.
לדברי ח"כ יהלום, "10 שנים משרד הבריאות היה בתרדמת ועל זה הקליינט עלול לשלם את המחיר, זה יכול להביא לנזק כואב ובלתי הפיך". ח"כ יהלום תבע ממשרד הבריאות להגיש בדחיפות את הצעת אביזרים ומכשירים רפואיים (אמ"ר) לפיקוח על מכשירי הלייזר ואף הבטיח כאשר יוגש החוק לאישור הוועדה תינתן לו קדימות מקסימלית.
כמו-כן, דרש ח"כ יהלום ממשרד הבריאות לקבוע הנחיות ברורות לגבי הסמכות הרפואית: מי רשאי לערוך ניתוחי לייזר, איזו הכשרה קבילה לרופא העוסק בתחום ואיזו התמחות נדרשת. הוועדה תתכנס בעוד כ-60 יום לדון בנושא ולבדוק את קצב ההתקדמות של משרד הבריאות בטיפול בעניין.
ד"ר חנא גרזוזי, נציג איגוד רופאי העיניים, מומחה בניתוחי לייזר לעיניים ונציג ההסתדרות הרפואית, מסר: "ב-31 לחודש הזה צפוייה התכנסות של איגוד רופאי העיניים ויתפרסמו הנחיות לגבי נושאים שונים בתחום הלייזר, הכשרת הרופאים, אופי המתקנים, בקרה על מכשירים וכדומה. סיבוכים מניתוחי לייזר הן נדירים - אחד לעשרת אלפים. הניתוחים בארץ הם ברמה גבוהה. 90% המנותחים מגיעים לראיה של שש\שש להוציא משקפי קריאה ו-3%-5% נזקקים לניתוח נוסף לתיקון הראיה".
לטענת גרזוזי, קיים סינון גבוה ומספק של מי שמעוניין ויכול לעבור ניתוח לייזר לשיפור הראיה.
יהושע הרצל, חבר הוועד הארצי של מועצת האופטימטריסטים בישראל: "אנחנו נתקלים בלקוחות לפני או אחרי ניתוח הלייזר ואני אומר לכם ש-30% מהמנותחים ממשיכים להזדקק למשקפיים, לאחוז גבוה יש תופעות לוואי של סנוור לילה, ראיה כפולה ויובש עיניים. הבעיה לדעתי שאין קריטריונים ברורים ואין הבחנה וסינון של מי שמבקש להיות מנותח".
"מי שמרכיב משקפיים במספר גבוה מעל 5 צריך להבהיר לו שהניתוח לא יעלים את הצורך במשקפיים. בהמשך, לאחר שיעבור את גיל ה-40 אותו מנותח חשוף לעיוורון חלקי. מה גם שהפרסום מטעה מדברים על הסרת משקפיים ובפועל זה לא תמיד ככה", הוסיף.
ד"ר אורנה טל, האגף לטכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות, מסרה: "יש בכוונת המשרד להגיש בזמן הקרוב הצעת חוק שבאה להסדיר את הפיקוח על מכשירי הלייזר, כאשר ההצעה אמורה להסדיר את הפיקוח על המוסד בו יותקן מכשיר הלייזר, לקבוע סטנדרטיים של הכשרה רפואית, רמת הכשרה, משך הכשרה ודרך הפיקוח עליה ופיקוח על רמת המכשירים. ההסתדרות הרפואית יכולה לקבוע את ההגדרה של הרופאים שרשאים לעסוק בנושא, מאחר ואלו הנחיות מקצועיות של גורם רפואי".
לדברי ח"כ אורית נוקד, "נדהמתי לגלות על כמה התחום פרוץ, לא מבוקר, זה גובל בשערורייה וחוסר אחריות של משרד הבריאות".
ח"כ אריה אלדד ציין, כי "יש לחייב את ההסדרות הרפואית לפרסם קווים מנחים בכל תחום ותחום רפואי והאחריות שהדבר יעשה היא על משרד הבריאות, וזה שאנחנו דנים בנושא מראה שהמשרד התרשל בתפקידו. הרי טבעי שההסתדרות הרפואית מנסה באופן כרוני להתחמק מהמחוייבות הזו".
בשנים האחרונות הפכו ניתוחי הלייזר לתיקון קוצר ראייה לניתוחים השכיחים ביותר בעולם המערבי. ניתוח זה הוא השני בשכיחותו בישראל, והוא מבוצע עשרות אלפי פעמים בשנה. אין כיום מסגרת חקיקתית המסדירה את נושא ניתוחי הלייזר לתיקון הראייה.
מכשירי לייזר הנמצאים במוסדות בריאות ממשלתיים ועירוניים חייבים את אישור משרד הבריאות כדי לייבאם לישראל. מוסדות פרטיים אינם מחוייבים באישור משרד הבריאות עבור מכשירי הלייזר שברשותם, אם כי לשם ייבוא המכשיר נדרש אישור מרשות בריאות זרה ממדינה מוכרת, עם זאת, המוסדות מבקשים את אישור משרד הבריאות.
בנוסף-לכך, המכונים המבצעים ניתוחי לייזר לתיקון ראייה אינם מחוייבים ברישוי, שכן הפרוצדורה הרפואית המבוצעת בהם אינה מוגדרת כטיפול כירורגי, אלא כ"כירורגיה זעירה". בשל העדר חובת הרישוי, אין בידי משרד הבריאות נתונים באשר למספר המכונים לתיקון הראייה באמצעות ניתוחי לייזר הפועלים כיום, מספר ניתוחים מבוצעים מידי שנה ושיעור ההצלחה או הכישלון בתחום זה.
