תורו של עובד יחזקאל

בשבוע הראשון הייתה זו רייצ'ל רז-ריסבי, אשר לגירסתו של אהוד אולמרט פעלה בחוסר מקצועיות. בשבוע השני היה זה אורי מסר, אשר לפי אולמרט קיבל עבורו סכומי עתק בלא לספר לו. בראשיתו של השבוע השלישי (יום ב', 27.6.2011) הגיע תורו של עובד יחזקאל. נכון לעכשיו, רק שולה זקן יוצאת נקייה.

אם לקבל את התמונה שמצייר אולמרט, הרי שהוא אדם תמים ביותר שהקיף את עצמו בשורה של אנשים שהוליכו אותו שולל. חברו ושותפו מזה עשרות שנים מקבל מאות אלפי דולרים ויוצר קופה סודית - ולא אומר על כך מילה למי שאמור ליהנות מאותה קופה, ואז מסבך אותו בפלילים. מתאמת הנסיעות שלו הייתה ברדקיסטית ולא ידעה עברית מספיק טוב, ויצרה תסבוכת שהביאה את הבוס שלה לספסל הנאשמים. ומי שליווה אותו כמעט שני עשורים, פעל מאחורי גבו וכעת סיבך אותו בכתב אישום.

יחזקאל שייך לגרעין הקשה של אנשי אולמרט והלך איתו מאז הבחירות לראשות עיריית ירושלים בשנת 1993. בעשר השנים הבאות היה יועצו של אולמרט ונציג העירייה בשורה של דירקטוריונים. כאשר התמנה אולמרט לשר התמ"ת, שר התקשורת וממלא-מקום ראש הממשלה, עבר איתו יחזקאל למשרד והיה יועצו הבכיר. בשנת 2005 עבר יחזקאל ללשכת ראש הממשלה והתמנה לסגנו של ראש הסגל, יורם טורבוביץ, ובשנת 2007 החליף את ישראל מימון כמזכיר הממשלה, יד לבחירות בשנת 2009.

על האיש הזה, אולי המקורב אליו ביותר אחרי שולה זקן, אומר כעת אולמרט שהוא היה מוכן לקבל ממסר מכתב המשרת אינטרסים של לקוחותיו ולהחתים עליו את השר, בלא לספר לו מהו מקור המכתב. אולמרט אינו מסתפק בכך, אלא אומר - כמעט באותן מילים בהן השתמש לגבי רז-ריסבי - שהיו מקרים בהם לקה בשיקול דעתו.

גם אם אולמרט ייחלץ מהאישום בפרשות אלו, כבר עכשיו ברור שאפילו לשיטתו - הוא לא ממש הצליח בבחירת האנשים שליוו אותו במשך שני עשורים. מי שהיה חברו הטוב ביותר, פנה נגדו; מי שהיו יועציו הקרובים ביותר, הוליכו אותו שולל. בציניות ניתן לומר, שאולי כך גם נבין את מינוייהם של עמיר פרץ לשר הביטחון ושל אברהם הירשזון לשר האוצר.