נכון שהטרראם של חנוכה כבר הסתיים אבל מתוך גודש המופעים שיצא לי לצפות בהם אני רוצה להמליץ במיוחד על הפסטיגל שמיקי פלד מפיק זו השנה העשרים ארבע.
כשבתי כרמל היתה קטנה הקפדתי ללכת איתה למרבית המופעים בחנוכה וגם הפסטיגל נכלל בסדר היום שלנו. אהבתי ללכת עם כרמל לפסטיגל, כי תמיד זה היה 'הפנינג' צבעוני, קצבי ומרהיב.
השנה, כרמל ואני החלטנו ללכת לפסטיגל מתוך נוסטאלגיה. והנה, למרות שכרמלי שלי כבר או טו טו מתגייסת, ישבנו ונהנינו כמו שתי ילדות קטנות.
גם השנה חנוך רוזן ביים את הפסטיגל, וגם השנה הולבשו לתוך ספור מסגרת (די קלוש) מחרוזת של שירים וכוכבים. גם הפעם נוסחת הקסם פעלה: הטאצ' של חנוך רוזן עם מנגינות קצביות ובמה מרהיבה גדושת פעלולים ואקרובטיקה ריתקו אלפי הורים וילדים.
אז זכינו לצפות באגם רודברג (שעל הבמה אין לה את הכריזמה שיש לה על המסך), רן דנקנר, נינט טייב, מאיה בוסקילה, דץ ודצה, רוני סופרסטאר, הראל מויאל והראל סקאת, טוביה צפיר, עודד מנשה ושלישיית פרוזאק בשירים חדשים טריים מהתנור...
אבל מה שהכי אהבתי זה את התלבושות. מעצבת התלבושות, אלה קוסלניק, עשתה כאן עבודה מדהימה. כל חמש דקות כל הבמה על עשרות הרקדנים והכוכבים שינתה מראה ובגד - מה שיצר צבעוניות עשירה וחשק להתבונן עוד ועוד.
אמנם חנוכה כבר נגמר אבל הפסטיגל ממשיך לרוץ עד סוף השבוע הראשון של ינואר. למי שעוד לא הספיק - אני ממליצה לרוץ לראות. נכון שזו לא חוויה אינטלקטואלית אבל זו בהחלט הפקה מושקעת, גרנדיוזית וכיפית. שלוש שעות של הנאה צרופה שהחן שלה דווקא בחוסר היומרה שלה.
