"בעיניי, השופט מצא הוא דמות מופת של שופט בישראל. הוא המודל שלאורו עלינו לחנך את שופטינו". כך נפרד היום (ג', 4.1.05) נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק מהמשנה לנשיא, השופט אליהו מצא, שפרש לגמלאות בגיל 70, לאחר 27 שנות שפיטה במערכת האזרחית, בהן כ-14 שנים כשופט של קבע בבית המשפט העליון.

בטקס הפרידה ממצא השתתפו כל שופטי בית המשפט העליון ובכירים במערכת המשפטית, בהם שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, מבקר המדינה, ראש לשכת עורכי הדין ופרקליטים. השופט מישאל חשין יחליף את מצא בתפקיד המשנה לנשיא. לנאומים המלאים של השופט מצא עצמו וכן הנשיא ברק והיועץ מזוז, ראו קישורים משמאל.

מצא: פוליטיקאים ביקרו פסקי דין לפני שקראו אותם

מי שציפה לנאום פרידה משעמם מהשופט בעל הדימוי ה"אפור" - התבדה. בדבריו, מתח מצא ביקורת על הפוליטיקאים שמבקרים את בית המשפט, ולא בגלל עצם הביקורת, אלא בשל הסגנון. "הריני נכון להניח כי רוב ההתבטאויות החריפות שהושמעו כלפי בית המשפט - ובייחוד אלו שבאו מצד פוליטיקאים פעילים - אך שיקפו את המתח הנורמלי שבין הרשות השופטת לבין הרשויות האחרות".

עם זאת, הוסיף, "יש מקום להבעת צער ואף להבעת תרעומת על הסגנון שבו ביטאו אישי ציבור שונים את ביקורתם על הכרעות שיפוטיות כאלה ואחרות, שבהן לא מילא בית המשפט את ציפייתם הפוליטית, הסקטוריאלית, המפלגתית, הדתית, האנטי-דתית או העדתית. לא פעם נחפזו אישי ציבור לבקר בפומבי ובלשון בוטה הכרעה שיפוטית, דקות ספורות לאחר שבית המשפט אמר את דברו ועוד בטרם הספיקו לעיין - לא כל שכן להתעמק - בנימוקי פסק הדין".

משפטנים ידועים הודיעו לביהמ"ש כיצד עליו לפסוק

מצא גם יצא נגד אנשי האקדמיה ואנשי הרוח. "בזמן האחרון, למרבה התמיהה, דבקה מידה זו גם בפרשנים ומושכים-בעט המוחזקים כמשפטנים מביני-דבר. היו אף מי שהגדילו לעשות, ובהם גם משפטנים ידועים, כאשר הקדימו והזהירו את בית המשפט - בהתבטאויות בתקשורת - כיצד, לדעתם, חייב הוא לפסוק בעניין שהונח לפתחו והמתין להכרעתו".

מצא התייחס למודעה שפירסמו אנשי רוח וגורמים באקדמיה, לאחר החלטת היועץ מזוז לסגור את תיק 'האי היווני' נגד שרון, שביקשו להשפיע על בג"צ שיקבל את העתירות נגד החלטת מזוז. "באחד המקרים אף נעשה הדבר - אמנם במסווה של גילוי-דעת שהתייחס להחלטת היועץ המשפטי לממשלה - בפרסום מודעה בתשלום בעיתון יומי. גם אם במעשים מסוג זה אין משום הפרת איסור חוקי, הרי שבדרך ובעיתוי שבהם בחרו בעלי הדעות המלומדים הללו (הכוונה לפרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' עמנואל גרוס ופרופ' גד ברזילי, שיזמו את המודעה; נ.ש.) לתת פומבי רעשני לדעותיהם, היה לפחות משום חוסר דרך-ארץ".

מצא הביע צער על שטרם התבצעה הרפורמה שאמורה היתה להיות מיושמת בבתי המשפט, נוכח המלצות הוועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט, בראשה עמד השופט (בדימ.) תאודור אור, שהמליצה בין היתר, להקים ערכאת ערעור נוספת בין המחוזי לעליון, כדי להפחית את מספר התיקים המגיעים לעליון.

ברק: מצא לא היה פורמליסט ובעל ריסון שיפוטי

"אילו הייתי צד למשפט - בין כתובע, עותר או מערער, בין כנתבע או משיב - הייתי מתפלל בליבי, כי שופט כשופט מצא יהא השופט שלי", אמר הנשיא ברק בדברי הפרידה שלו. הוא גם התייחס לדימוי של מצא כשופט "אפור" ולטענות כאילו היה פורמליסט בפסיקותיו. "אם פורמליזם משמעו שמירה קפדנית על זכויות הנאשם, כי אז אכן השופט מצא הוא פורמליסט; אם פורמליזם משמעו התנגדות לפרשנות הנותנת לטקסט מובן שהוא אינו יכול לשאתו בלשונו, כי אז אכן השופט מצא הוא פורמליסט. אך אם זו ההגדרה של הפורמליזם – כולנו פורמליסטים".

ברק גם דחה את הטענה כאילו מצא בעל ריסון שיפוטי עצמי ואינו נמנה על השופטים האקטיביסטים (שברק עצמו עומד בראשם; נ.ש.). "אם אקטיביזם פירושו אי הכרה בכבלים המונעים מהשופט מלהגשים את מלוא השקפותיו הסובייקטיביות", אמר ברק, "הרי השופט מצא אינו אקטיביסט כלל ועיקר. אך על-פי הגדרות אלה, כולנו בעלי ריסון שיפוטי עצמי וכולנו אקטיביסטים".

"הרטוריקה של מצא מטעה"

ברק סבור, כי הרטוריקה בה השתמש מצא בפסיקותיו היא שהביאה אנשים לטעות לגביו, וכי בחינה מעמיקה של תוכן דבריו תראה כי "ניצב בפנינו שופט גדול, אשר קידם את המשפט הישראלי בסוגיות רבות ומגוונות".

ברק סקר כמה פסקי דין שכתב מצא, שלדעתו מעידים כי התארים ש"הודבקו" לו בציבור (שבעיני רבים, אגב, אינם בהכרח שליליים; נ.ש.), אינם נכונים. ברק ציין את בג"צ שדולת הנשים, בו קבע מצא כי "הואיל והפלייתן של נשים בחברה המודרנית הינה, בעיקרה, תופעה המושרשת בתפיסות סמויות", יש לפעול בדרך של "העדפה מתקנת" בייצוג נשים. הוא גם כתב את פסק הדין בבג"צ שהגישה אליס מילר, וכפה על צה"ל לקבל את האישה הראשונה לקורס טיס.

ברק: מצא אחראי לאחד מפסקי הדין האקטיביסטיים ביותר

ברק ציין פסק דין, בו "העתיק" השופט מצא את פיסקת ההגבלה המצויה בחוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו, אל חוק יסוד הכנסת, על-אף שזו אינה מופיעה בו, כדי לבחון את מידת הפגיעה בעקרון השוויון המעוגן בו. "כך, בפשטות ובלא אסמכתאות לרוב", ציין ברק, "קבע חברי עקרון יסוד בעל משמעות חוקתית מהמדרגה הראשונה".

בפסק דין שנוי במחלוקת, הורה מצא למדינה להקים מיידית גשר מעל לנחל חברון, על-מנת לאפשר לילדי הפזורה הבדואית להגיע למקום לימודיהם, וזאת למרות שהמדינה הוכיחה כי הדבר מנוגד לחוקי התכנון והבניה. על-כך אמר ברק כי מצא "הרחיק לכת". לדבריו, "זהו פסק דין עוצר נשימה... אולי פסק הדין האקטיביסטי ביותר שנכתב בשנים האחרונות. רק שופט גדול כחברי השופט מצא מצא את עוז הרוח להוציא מתחת ידיו פסיקה זו".

ברק: חבל שמצא לא הצטרף אליי בפרשת שבס

ברק ציין גם שני פסקי דין פליליים, התחום בו התמחה מצא, וכן את החלטת בית המשפט העליון להרשיע את מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס, בעבירה של מירמה והפרת אמונים. מצא היה בדעת מיעוט וסבר שיש לזכותו, הן בדיון הראשון בהרכב של 3 שופטים והן בדיון הנוסף בהרכב של 9 שופטים. לדברי ברק, מדובר היה במחלוקת בשאלת יישומה של ההלכה המשפטית, שכן "לא היתה מחלוקת של ממש בינינו באשר למסגרת הנורמטיבית". לדברי ברק, "הצטערתי על שלא הצטרף אליי, אך הייתי גאה באומץ גישתו ובנחישות עמדתו. כך יאה לשופט בישראל".

"בכל אלה", אמר ברק, "תרם השופט מצא תרומה מכרעת. הוא מעולם לא היה בעל ריסון עצמי מלא או פורמליסט מלא. הוא היה לעיתים אקטיביסט ולעיתים בעל ריסון עצמי – כיאה וכנאה לשופט גדול. לא קלישאות – אלא תפיסת עולם כוללת; לא תוויות – אלא פילוסופיה שיפוטית המאזנת בין שיקולים נוגדים, ומכריעה על-פי משקלם היחסי בנקודת החיכוך".

מזוז: מצא היה שופט "קלאסי"

גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, סקר בנאומו כמה מפסקי הדין המרכזיים של מצא. "רבים מפסקי הדין אותם כתב חוללו שינויים משפטיים וחברתיים מרחיקי-לכת בכל תחומי המשפט". מזוז הוסיף, כי "בפועלו זה, מצטרף השופט מצא לעמודי התווך של בית המשפט העליון לדורותיו".

לדבריו, "השם ההולם את השופט מצא יותר מכל הוא היותו שופט קלאסי, על כל הגלום בהגדרה המילונית של 'קלאסיקה' - מצויינות מובהקת, מופת, משהו הראוי לזיכרון ולציון, המשמש כמודל, שהינו משובח ועל-זמני, יונק מהמסורת אך תמיד רלוונטי".

החל כעו"ד פרטי ואח"כ בבימ"ש השלום בבת ים

השופט מצא נמנה עם בוגרי המחזור הראשון של השלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית. הוא הספיק לעבוד כעורך דין פרטי במשך 9 שנים, עד שבשנת 72' התגייס לשירות קבע בצה"ל ומונה כשופט צבאי משפטאי. כעבור שנתיים בלבד, מונה לנשיא בית הדין הצבאי במחוז המרכז ובמקביל סיים את לימודיו לתואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 78' מונה מצא לשופט בית משפט שלום וכיהן בבתי המשפט בבת ים ובתל אביב. בשנת 84' מונה לשופט במחוזי בתל אביב, ו-5 שנים אחר כך מונה לשופט בפועל של בית המשפט העליון, לתקופה של חצי שנה. בשנת 91' מונה לשופט קבוע בעליון ובאפריל 2004, עם פרישתו של המשנה לנשיא הקודם, השופט תאודור אור, מכס השיפוט, מונה מצא למשנה לנשיא ברק. בשנים 1999-1996 כיהן מצא כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15, מאז שנת 1991 עומד בראש הוועדה המייעצת לעניין סדר הדין הפלילי והוא נמנה עם מדריכי המכון להשתלמות שופטים.