הימין באירופה ותמיכתו במדינת ישראל

אני נולדתי כאן במזרח התיכון וכמותי גם אבותיי נולדו כאן, וככזה, אני מצדד במי שאויבו הוא גם אויבי. בוודאי שאתמוך ואראה בו חבר כאשר אף הוא תומך בי. אינני יכול להבין את אלו הרואים במשתתפי המשט העוינים והטרוריסטים לפני שנה כמוחים לגיטימיים בעוד שהם מגנים את תומכינו, אנשי הימין באירופה.

אינני יהודי, אבל גדלתי גם אצל משפחה ניצולת שואה. איבדתי שניים מאחיי במלחמות ישראל, הוריי נפטרו משברון לב, ואנוכי הלום קרב ממלחמת שלום הגליל. כואבים לי מאוד ניסיונות ההכפשה והניסיון לתאר אותי כמקורב לניאו נאצים. אני דובר ערבית ושומע חדשות בשפה זו, ואני נחשף לאמירות ולדברי שנאה שלא נשמעים בשפה העברית או האנגלית. אני אעשה הכל כדי למנוע ולמגר את ההקצנה האיסלאמית המסכנת את שלומנו וחירותנו ומאיימת גם על מדינות אירופה. לשם כך אשתף פעולה עם כל גורם בעולם. גם אם המילה "ימין" מפחידה יהודים נאיביים שחוששים שמא יישכח העבר אך עדיין לא השכילו להבין שמלחמה גדולה עומדת בפתח, המלחמה על זהותנו וחירותנו, ואת המלחמה הזו עלינו לנצח באמצעות כל הכלים העומדים לרשותנו.

הגעתי לברלין בסוף השבוע האחרון בהזמנה ובמימון של ארגון Art of Living כאורח וכנואם בפסטיבל התרבות העולמי, בו חגגו עשרות אלפים מרחבי העולם במסר של אחווה ושלום בין עמי העולם. הארגון מוכר על-ידי האו"ם ופועל לשיפור איכות החיים ורווחת הקהילה.

במהלך אותו סוף שבוע נערכה פגישה אשר לא הכחשתי את קיומה עם איש העסקים ברינקמן. הפגישה הייתה אקראית, לא תוכננה מראש, השתתפו בה אנשים נוספים ולא נדונו בה כלל עניינים פוליטיים. הדברים נמסרו בתשובה לכתב אחד העיתונים בארץ, אולם הוא בחר לסלף באופן מכוון את דבריי, התעלם מאופי נסיעתי ועשייתי ובחר לצאת בידיעה "מרעישה" על קיומו של מפגש עם מיליונר "ניאו נאצי".

נפגשתי בעבר עם ברינקמן בעת שהוא התלווה לחברי פרלמנט מאירופה בביקורם בכנסת, כאשר ברינקמן הגיע במטרה להביע את תמיכתו בישראל. מעולם לא טענתי כי פגישתי עם ברינקמן התקיימה במסגרת הפסטיבל. הדבר לא מנע מאותו כתב והעיתון בו הוא עובד לסלף את העובדות פעם נוספת, באופן המכפיש אותי ומציג אותי כמי שאינו דובר אמת.

ואני תוהה, מה הדבר שמטריד את אותו כתב ואותו עיתון? האם התחרות עם עיתון ישראל היום מעבירה אותו על דעתו והוא מנצל את הבמה לתקוף פוליטיקאים מהימין? האם הוא סבור כי עלינו לבקש קורות חיים ולערוך בדיקה מקיפה על עברו של כל מי אשר מושיט ידו אלינו בשלום ואחווה? אם ישבנו עם ערפאת ואבו מאזן חורשי רעתנו, אשר שלחו מרצחים להרוג בנו, לא נוכל לשבת עם מי שחפץ להיות לנו לידיד?

האם לקשריו האישיים של אותו כתב, עם מוסלמים, לאחר שנים כה רבות בהן הוא חי באירופה, יש השפעה על שיקול דעתו ומכאן התקפותיו עלי מכיוון שאני מתנגד נחרצות לאיסלאם הקיצוני המשתלט ומאיים על אירופה ולפיכך מהווה איום גם על ישראל?

האם נסיעותיו הרבות כעיתונאי למדינות אויב מוסלמיות וערביות (בניגוד לחוק יש לציין) טשטשו אצלו את הגבולות, או שמא בלי משים מכרסם בתוכו האינטרס לשמר את יכולתו (הנתמכת בדרכון זר) לבקר במדינות אלה מבלי להיחשד כאנטי-איסלאמי?

תמוהה בהחלט הדרך בה נוהג אותו עיתונאי, דרך המעמידה בספק את יושרתו העיתונאית.

לא צריך להיות גזעני או אנטישמי כדי לחשוש מהאיסלאם הקיצוני, כל הנדרש הוא להתבונן בדברים בעיניים פקוחות ולומר את הדברים באומץ. ואני, לא פחדן.