האם בג"צ יקלקל לשרון את החגיגה?: שתי עתירות הוגשו לבג"צ ביממה האחרונה, נגד שני מינויים של חברי מפלגת העבודה, אותם אישרה היום (ב', 10.1.05) הממשלה. עתירה אחת מופנית נגד מינויו של שמעון פרס לתקן החדש "המשנה לראש הממשלה" והעתירה האחרת מופנית כלפי מינויו של חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג לתפקיד שר הבינוי והשיכון.
המדינה הגישה היום את תגובתה המקדמית לעתירה שהגיש אמש עו"ד יוסי פוקס מגוש עציון, בה דרש לבטל את ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לעבודה, ולמנוע את השבעת ממשלת האחדות הלאומית, המתוכננת להערב (בג"צ 243/05).
עתירה: החוק אינו מאפשר לתפור תקן 'המשנה לראש הממשלה'
לטענת פוקס, הענקת תואר של 'משנה לראש הממשלה' לשמעון פרס נוגדת את חוק יסוד הממשלה, שאינו קובע תואר כזה, ומאחר שמדובר בסעיף מרכזי בהסכם - דין ההסכם כולו להתבטל. פוקס גם ביקש להוציא צו ביניים שימנע את צירוף השרים החדשים, עד להחלטה בעניין, אך השופט התורן סלים ג'ובראן דחה את בקשתו והורה לממשלה להגיש את תגובתה המקדמית לעתירה עד לשעה 14:00.
בתגובה שהגיש עו"ד ענר הלמן מפרקליטות המדינה נאמר, כי "אין מניעה חוקתית המונעת מממשלת ישראל, ככל שהיא סבורה כי הדבר נחוץ וחיוני להערכתה לשם פעולתה התקינה, יציבותה הקואליציונית ויכולתה לקדם את מדיניותה - ובכפוף לאישור הכנסת - להקים משרד של 'משנה לראש הממשלה'".
לטענת המדינה, סעיף 31 לחוק יסוד הממשלה קובע כי "הממשלה רשאית, באישור הכנסת, לאחד משרדים, לחלקם, לבטלם ולהקים משרדים חדשים", והוא מקנה לה שיקול דעת נרחב לעשות כן, ובלבד שתקבל את אישור הכנסת. סעיף זה קובע עוד, כי הממשלה רשאית לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים (למעט תפקיד ראש הממשלה) וכן להעביר סמכות הנתונה על-פי חוק משר אחד לשר אחר.
המדינה: זה כמו שמינו בעבר שר במשרד ראש הממשלה
לדברי עו"ד הלמן, "כפי שלא היתה מניעה למנות בעבר 'שר במשרד ראש הממשלה', שסייע לראש הממשלה במילוי תפקידו, כך נראה שגם אין מניעה חוקית להקים משרד של 'משנה לראש הממשלה', בכפוף לקבלת אישור הכנסת, שתפקידו, בין היתר, לסייע לראש הממשלה במילוי תפקידו".
לכן, מתנגדת גם המדינה כמובן להוצאת צו ביניים, ולדעתה אף יש לסלק את העתירה על הסף, משום שעו"ד פוקס לא מיצה את ההליכים בטרם עתר לבג"צ. לטענת המדינה, פוקס "אינו טוען שפנה למשיבים או ליועץ המשפטי לממשלה לפני הגשת העתירה, והוא מסתמך בעתירתו על פניה של עורך דין אחר ליועץ המשפטי לממשלה", צעד שאינו מהווה בגדר מיצוי הליכים.
עתירה: "הרצוג מנוע מלהיות שר בשל שתיקתו בפרשת עמותות ברק"
התנועה לאיכות השלטון עתרה הבוקר לבג"צ נגד מינויו הצפוי של חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג מהעבודה לשר בממשלת האחדות, בשל מעורבותו בפרשת עמותות ברק. העתירה מכוונת נגד ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה (בג"צ 295/05).
התנועה ביקשה מהשופטים לקיים דיון דחוף בעתירה ואף להוציא צו ביניים, שיעכב זמנית את המינוי עד להכרעה בעתירה, אולם השופט התורן סלים ג'ובראן דחה את הבקשה לצו ביניים והורה לראש הממשלה וליועץ מזוז להגיש את תגובתם המקדמית לעתירה בתוך 15 יום.
התנועה טוענת, כי מבקר המדינה קבע בעבר שהרצוג עמד בראש "השיטה" שהפרה ברגל גסה את חוק מימון מפלגות ב-99' על-ידי עמותות הקש של ברק. אמנם התיק הפלילי נגד הרצוג נסגר, ציינו, אך הוא שמר בחקירתו על זכות השתיקה, "תופעה חמורה לכשעצמה כאשר היא נוגעת לפעילותם הציבורית של אנשי ציבור בכלל, ונבחרי ציבור בפרט".
לטענתה, מינויו לשר של אדם שהיה 'שחקן מרכזי' בפרשה לגביה קבע מבקר המדינה כי מדובר ב"רמיסת החוק ברגל גסה", אינו ראוי, פסול ופוגע קשות באמון הציבור בשלטון. "העבירות נעשו 'ביודעין ובמכוון', מוסיפה התנועה ולפיכך "ייפגע תפקודו של המשרד עליו יהיה ממונה ח"כ הרצוג, בשל אי יכולתו לדרוש מהכפופים לו לנהוג על-פי דין ותוך כבוד לכללי המינהל התקין, בשעה שהוא עצמו נמנע מכך".
עוד נטען, כי "...המשתמש בזכות השתיקה יוצר תחושה קשה של ספק לעניין חפותו. עובד ציבור בכיר שאינו יכול להישיר מבט אל הציבור... מאבד את אמינותו בעיני הציבור ואינו יכול עוד לשרתו. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר החשדות התלויים ועומדים כנגדו נוגעים לפרשייה שעומדת בלב העניין הציבורי". בתנועה עוקצים את שרון ומזכירים לו איך מיהר לפטר את חברת הכנסת נעמי בלומנטל בנסיבות דומות, רק משום ששמרה על זכות השתיקה בחקירתה.
תקציר פרשת "עמותות ברק"
נזכיר, כי כמה ימים לפני הבחירות לכנסת ולראש הממשלה של שנת 1999, פנה חבר הכנסת מיקי איתן ליועץ, בתלונה על עמותת "תקווה לישראל" של ברק, שהולידה את החקירה שזכתה לכינוי "עמותות ברק". מבקר המדינה קבע, כי עמותות רבות הוקמו על-ידי אנשי ברק ומקורביו, רובן פיקטיביות ששימשו צינור להזרמת כספים, כדי לסייע לו לזכות בבחירות. לאחר שהתברר גודל השחיתות, טענו בימין כי ברק קנה את השלטון בכסף.
בחודש ינואר 2000 דחה מבקר המדינה את 'טענת ההסתמכות' של אנשי ברק, וקבע כי "אין כל אפשרות להסתתר מאחורי החלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה". הוא הוסיף, ש"אין כל מקום לאבחנה בין פעילות הסיעה לקידום ההצבעה לה בבחירות לכנסת, ובין פעולותיה לקידום מועמדה לראש הממשלה. ממילא, כל פעולה 'התורמת' לקידום המועמד לראש הממשלה, פועלת, על-פי המבנה המשפטי הקיים, לטובת הסיעה".
המשטרה פתחה בחקירה, ובחודש מאי 2000 המליצה להעמיד לדין שורה של פעילים במטה ברק, ובהם חבר הכנסת בוז'י הרצוג, עו"ד דורון כהן (גיסו של ברק), יועץ התקשורת טל זילברשטיין וחבר הכנסת וייצמן שירי. גם בפרקליטות מחוז תל אביב סברו שיש די ראיות כדי להעמיד לדין פלילי כמה מהמעורבים הבכירים בפרשת עמותות ברק, ובראשם ח"כ הרצוג, זילברשטיין ועו"ד כהן.
הפרקליטות רוצה להעמיד לדין - היועמ"ש לא
ואולם, באוקטובר 2003 החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לסגור את תיקי החקירה בפרשת עמותות ברק, ככל שמדובר בחשודים המרכזיים - ברק, הרצוג, וייצמן שירי ועו"ד כהן. רובינשטיין החליט להגיש כתבי אישום רק נגד דגי הרקק: זילברשטיין, ופעיל השטח גד סולימאני, הנאשמים בעבירות על חוק מימון מפלגות.
באשר להרצוג, קבע רובינשטיין כי "ראיות ברורות דיין לכך שהיה מודע לכך שכספי התרומות שהוא מזרים לפחות לחלק מן העמותות, משמשים לתעמולת בחירות", וכן כי "דאג להזרמת מאות אלפי דולרים לעמותות אלה". עם זאת, ציין היועץ כי "לא נוכל להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי עו"ד הרצוג, שלא עסק במימון הקמפיין בפועל, היה מודע לכך שהכסף מוצא בצורה 'מעורבת' ולא לטובת מועמדותו של ברק בלבד".
היועץ הוסיף, כי ההחלטה התקבלה אחרי "התלבטות לא מועטה", נוכח העובדה "שחלק גדול מהעמותות הוציא בפועל את הכספים למימון תעמולה בעד ברק בלבד, או למימון קמפיין שלילי בלבד, יהיה בה כדי להחליש מאוד את מערכת הראיות נגדו, שהינה בעייתית גם כך".
