סודות רפואיים ואינטימיים נחשפו

הפרקליטות והמשטרה חשפו סודות רפואיים ואינטימיים של אלפי זוגות - וזאת למרות החוק המחייב שמירה מוקפדת על מידע מסוג זה - במסגרת מהלכי החקירה והמשפט המנוהלים נגד פרופ' ציון בן-רפאל. המידע הרגיש נמסר לכמה גורמים, והוא מוחזק אצלם כבר כמה שנים. כתוצאה מכך מסתובב עכשיו מידע רגיש ביותר: מי תרם זרע, מי קיבלה תרומה כזו, מי עברה טיפולי פוריות ומי הולידה ילדים אחרי טיפולי פוריות.

המדובר במידע נפיץ ביותר, המתייחס לכ-17,000 טיפולים שעברו יחידים או זוגות בבתי החולים אסותא ומדיקל סנטר בשנים 1997-2000: הפריה חוץ גופית, הזרעה לרחם, זרע שהוקפא וכו'. על-פי הערכות, נמסרו במסגרת זו תיקים של כ-5,000 מטופלים ומטופלות (כל מטופל ביצע טיפול אחד או יותר), שאין להם בהכרח שייכות לחקירה הפלילית. רק חלק קטן מהם טופלו על-ידי פרופ' בן-רפאל. רובם טופלו על-ידי רופאים אחרים בשני בתי חולים אלה. עם השמות שטופלו ונחשפו נמנים "דלת העם כמו אצולת העם", בהם: נשות ואנשי עסקים, שופטות ושופטים, שוטרות ושוטרים, פקידות ופקידים וכו'.

המידע הרגיש נמסר לעורכי דין פרטיים

נודע, כי המידע המלא, הכולל כאמור אלפי תיקים רפואיים, הוחזק במשך זמן רב בחדרי החקירות במשטרה, בידי היחידה לחקירות הונאה בתל אביב שחקרה את פרשת בן-רפאל. ממנה הועבר אל פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), ולאחר מכן לפרקליטות המדינה. בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) רוכז הטיפול בנושא בידי עו"ד יהודית לייבה. בשלב מאוחר יותר הועבר חומר החקירה, בשלמותו או בחלקו, לכמה גורמים חיצוניים, ובהם כמה משרדי עורכי דין שייצגו ו/או מייצגים את בן-רפאל: משרדו של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, בתחום הפלילי; משרדו של עו"ד אלי זהר, שייצג חשוד אחר, את ד"ר אבי קוגוסובסקי; משרדו של עו"ד אבי אלרום, בתחום האזרחי; ועו"ד חדווה לוין, שייצגה את בן-רפאל מטעם קבוצת הביטוח מדנס. עשרות ואולי אף יותר חוקרים ו/או עורכי דין ו/או מתמחים נחשפו למידע הרגיש.

ניסיון חריג "לסגור" על בן-רפאל

נדגיש כאן, כי בן-רפאל נחשד במקור במעשים בלתי חוקיים לכאורה הנוגעים לכ-שש מטופלות. למרות זאת, במסגרת החקירה, ועקב מה שנראה כניסיון חריג "לסגור" על בן-רפאל גם במחיר של הפרת הסודיות הרפואית, נחשף כאמור החומר הרגיש הנוגע לאלפי מטופלות ומטופלים שטופלו על-ידי רופאים אחרים, כך שסודם חשוף עתה לעיניהם של עשרות גורמים. עם הרופאים שרשימותיהם נחשפו נמנים: מבית החולים אסותא - פרופ' שלמה משיח, פרופ' יהושע דור, פרופ' דוד לברן, ד"ר יעקב לברון ופרופ' דוד בידר; מבית החולים מדיקל סנטר: פרופ' ג'וני דוד, פרופ' ראובן פייזר, פרופ' יוסי לסינג, פרופ' אבי קוגוסובסקי וד"ר דב פלדברג.

המידע כולו נרשם במה שמכונה: "יומני מעבדה", וכן ברישומים אחרים שנעשו. באלה אצור המידע הרגיש והאינטימי ביותר, לרבות: שמה המלא של המטופלת; כמה ביציות נשאבו וכמה הוחזרו; מה איכות הביציות; כמה מהן נתרמו; וחשוב לא פחות - מי הנשים שקיבלו את תרומת הביציות; פריונות ולידות; כמה עוברים הוקפאו וכו'. כמו כן כוללים התיקים מידע על טיפולים שקיבלו גברים, לרבות: נתונים על הזרע ואיכותו, תרומת זרע שנתן, מי קיבלה ומתי תרומת זרע ועוד.

השופט התיר, אך הגביל השימוס והמסירה

ההיתר הראשוני והמקורי למסור למשטרה תיקי המטופלים ניתן ביום 13.3.00 בצו שניתן על-ידי שופט בית המשפט השלום בתל אביב, זכריה כספי, וזאת לאחר שדחה התנגדות של בית החולים מדיקל סנטר בהרצליה. השופט הורה לאסותא ולמדיקל סנטר (בשני צווים נפרדים) למסור: "רשומות רפואיות, תיקים רפואיים, יומני מעבדה החל משנת 1997 הקשורים לטיפולים ואישפוזים ביחידת i.v.f וכן כל פרט וכל מסמך אחר הנחוץ לחקירה". ואולם, לצד ההיתר קבע השופט, באותו צו: "אני אוסר על פרסום מידע כלשהו שמתוך הפרטים שייתפסו".

נדגיש, כי בכל מהלכי החקירה וחשיפת המידע בפני גורמים אחרים, בהם בכירים במשרד הבריאות שנדרשו לעניינו של בן-רפאל, וכן חברים בוועדת מומחים שמונתה לבחון צעדים נגד בן-רפאל, לא ניתנה לאלפי המטופלים הזכות המעשית ו/או האפשרות להגן על עצמם בבית המשפט - לא נמסר להם בזמן אמת המידע על דרישת המשטרה לחשוף את התיקים - כדי למנוע מסירת המידע הרפואי/האינטימי הנוגע אליהם. מתן אפשרות שכזו מתבקש לפחות מכוח חוק הגנת הפרטיות וחוק זכויות החולה. בתקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית) נקבע איסור מוחלט למסירת מידע: "מחלקה מוכרת המבצעת פעולות הפריה חוץ-גופית לא תמסור מידע הנוגע לזהות תורם זרע או תורמת ביצית". למרות זאת, סודם של המטופלים לא נשמר ולמעשה הופר ברגל גסה על-ידי גורמי אכיפת החוק.

כאמור, החלטת השופטת זכריה כספי - שאומנם התיר מסירת המידע למשטרה, "נפרצה" ונוצלה לרעה. השופט התיר מסירת המידע למשטרה, דבר שנעשה, אך לא התיר מסירת הרשימות והתיקים לעורכי דין פרטיים אחרים המייצגים חשודים ו/או מתלוננים בפרשה.

תגובת הפרקליטות (ציטוט)

הצו המדובר ניתן לבקשת המשטרה בשלב החקירה, ומתייחס לשלב החקירה בלבד. מטרת הצו היתה, בין השאר, למנוע שיבוש מהלכי משפט ופגיעה בפרטיות המתלוננות.

כידוע, למתלוננים בתיק זכות עיון בחומר החקירה כנפגעי עבירה, וזאת עקב כוונתם להגיש ערר על סגירת התיק. הנחיות פרקליט המדינה מתירות בנסיבות המתאימות זכות עיון לנפגעי עבירה על-מנת לאפשר להם לממש באופן ראוי את זכותם על-פי חוק להגשת ערר.

הפרקליטות איפשרה לבא כוחה של כל מתלוננת בתיק לצלם את חומר החקירה הרלוונטי לאותה מתלוננת בלבד, תוך סינון קפדני של החומר, שנעשה על-ידי הפרקליטות, על-מנת לשמור ככל האפשר על פרטיותן של המתלוננות והמטופלות. לא ניתנה אפשרות לצלם חומר חקירה שאינו קשור למתלוננות בתיק. בנוסף הוחתמו ב"כ המתלוננות על מכתב המגביל את השימוש שניתן לעשות בחומר אך ורק לצורך תיק זה.

כמו-כן, הועמד חומר החקירה לעיונו של הנאשם לצורך הליך השימוע.