|   15:07:40
דלג
  אורי אבנרי  
עיתונאי ולוחם שלום על צד שמאל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

זה יכול לקרות כאן!

חוק החרם הוא בלתי-חוקתי בעליל: הוא שולל בבירור את הזכות היסודית לחופש הביטוי - קריאה לחרם היא פעולה פוליטית לגיטימית, לא פחות מקריאה להפגנה; והחוק נוגד את עיקרון השוויון - הוא אינו חל על שום חרם אחר המופעל בישראל
17/07/2011  |   אורי אבנרי   |   מאמרים   |   חוק איסור החרם   |   תגובות
[צילום: פלאש 90]

לפני שנים אמרתי שיש רק שני ניסים בישראל: השפה העברית והדמוקרטיה. העברית הייתה שפה מתה במשך דורות רבים, פחות או יותר כמו השפה הלטינית, כאשר עדיין השתמשו בה בכנסייה הקתולית. ואז, פתאום, היא חזרה לחיים, יחד עם התנועה הציונית (אך באופן בלתי-תלוי). זה לא קרה לשום שפה אחרת.

בנימין זאב הרצל חשב שהחייאת השפה העברית היא בדיחה. הוא רצה שנדבר גרמנית. "האם יבקשו כרטיס-רכבת בעברית?", לגלג. ובכן, עכשיו אנחנו קונים כרטיסי טיסה בעברית. אנחנו קוראים את התנ"ך במקורו, ונהנים הנאה רבה. אבא אבן אמר שאילו קם היום המלך דוד לתחייה בירושלים, יכול היה להבין את הדיבור ברחוב. אמנם בקושי מסוים, מפני שהשפה העברית הולכת ומושחתת, כרוב השפות בעולם. על כל פנים, מקומה של העברית בטוח. תינוקות וחתני פרס-נובל מדברים עברית.

גורלו של הנס השני, לעומת זאת, אינו מובטח כלל. העתיד - ואכן, גם ההווה - של הדמוקרטיה הישראלית שרוי בערפל של ספק. הדמוקרטיה שלנו היא נס, מפני שהיא לא צמחה לאטה במרוצת הדורות, כמו הדמוקרטיה האנגלו-סכסית. לא הייתה שום דמוקרטיה בשטטל היהודי, ואין זכר לדמוקרטיה במסורת הדתית שלנו. אך האבות המייסדים של הציונות, רובם בני מערב ומרכז אירופה, שאפו להגשים את האידיאלים החברתיים הנשגבים ביותר של זמנם.

תמיד הזהרתי שלדמוקרטיה שלנו יש שורשים שטחיים ועדינים, הזקוקים לטיפולנו בכל עת. היכן גדלו היהודים, שייסדו את ישראל, ואלה שבאו לארץ אחריהם? תחת הדיקטטורה של הנציב העליון הבריטי, הצאר הרוסי, הדיקטטורה של הפרולטריון, מלך מרוקו, פולין של פילסודסקי ומשטרים דומים. אלה מאיתנו שבאו מארצות דמוקרטיות, כמו רפובליקת ויימאר בגרמניה או ארצות-הברית, היו מיעוט מבוטל.

ובכל זאת הצליחו מייסדי המדינה לכונן דמוקרטיה לתפארת, שלא נפלה - לפחות עד 1967 - מהדוגמה האמריקנית או הבריטית, ואולי אף עלתה עליה. היינו גאים בה, והעולם העריץ אותנו. הכינוי "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" לא היה סיסמת-תעמולה חלולה.

יש הטוענים שמצב זה הסתיים כבר עם כיבוש השטחים הפלסטיניים, הנתונים מאז תחת משטר צבאי נוקשה, שאין בו זכר לדמוקרטיה ולזכויות-האדם. תהיה הדעה על כך כאשר תהיה, למעשה קיימה ישראל שבגבולות הקו הירוק מצב סביר - עד לאחרונה. לגבי האזרח המצוי, הדמוקרטיה הייתה עדיין עובדת-חיים. אפילו האזרחים הערביים, המופלים לרעה, נהנו מזכויות שעלו בהרבה על זכויות-האזרח בכל ארץ ערבית.

כל זה הוטל השבוע בספק. ויש האומרים שהספק כבר פוזר, ושהתגלתה מציאות מפחידה.

צ'ארלס בויקוט, מנהל נכסיו של בעל-אחוזה אנגלי באירלנד, לא יכול היה להעלות על דעתו שהוא עומד למלא תפקיד בארץ הקרויה ישראל, 130 שנה אחרי ששמו הפך לסמל עולמי. הסרן בויקוט גירש אריסים איריים שלא יכלו לשלם את דמי השכירות במצב הכלכלי הנואש ששרר אז. האירים הגיבו בנשק מסוג חדש: הם החליטו שאיש לא ידבר איתו, איש לא יעבוד בשבילו, איש לא יקנה ממנו. השם "בויקוט" הפך שם-נרדף לסוג זה של פעולה בלתי-אלימות, שאנחנו קוראים לה בעברית "חרם".

השיטה עצמה קדמה לו. הרשימה ארוכה. בין השאר: כבר ב-1830 הטילו השחורים בארצות-הברית חרם על מוצרים המיוצרים על-ידי עבדים. כעבור 130 שנה, החלה התנועה לזכויות-האדם של השחורים את דרכה בהטלת חרם של חברת אוטובוסים בעיר מונטגומרי, שקבעה מקומות-ישיבה נפרדים ללבנים ולשחורים. במלחמת-השחרור האמריקנית, המורדים הטילו חרם על סחורות בריטיות. כך עשה כעבור שנים מהטמה גנדי. יהודי ארצות-הברית הטילו חרם על המכוניות של הנרי פורד, שהיה אנטישמי מוצהר. ב-1933, מיד עם עליית הנאצים לשלטון, הטילו היהודים בארצות רבות חרם על סחורות גרמניות. הסינים החרימו את יפן שפלשה לארצם. ארצות-הברית החרימה את האולימפיאדה במוסקבה. אנשי-מצפון בכל העולם החרימו את המוצרים והספורטאים של דרום-אפריקה, ותרמו בכך תרומה חשובה להפלת משטר האפרטהייד.

כל המערכות האלה השתמשו בזכות דמוקרטית בסיסית: כל אדם רשאי לסרב לקנות מאנשים שהוא מתעב אותם. לכל אחד הזכות לסרב לתמוך בכספו בעניין המנוגד לרגשותיו המוסריים העמוקים ביותר. זכות זו היא העומדת עכשיו במבחן.

ב-1997 הטיל "גוש שלום" חרם על מוצרי ההתנחלויות. אנחנו מאמינים שההתנחלויות, שמטרתן המוצהרת היא למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית, מסכנות את עתידה של מדינת-ישראל. כאשר קיימנו מסיבת-עיתונאים כדי להכריז על החרם, לא בא אליה אף לא עיתונאי ישראלי אחד. אבל החרם צבר תאוצה. מאות אלפי ישראלים חדלו לקנות מוצרים מההתנחלויות. הדבר המריץ את האיחוד האירופי להפעיל את הסעיף בחוזה עם ישראל, הקובע שמוצרי ההתנחלויות לא ייהנו מהטבות-המכס שהוענקו למוצרים ישראליים.

כיום פועלים מאות מפעלים כלכליים בהתנחלויות. הם נאלצו או פותו ללכת לשם, מפני שהקרקע (הגזולה) שם זולה לאין-שיעור מהקרקע בישראל. הם נהנים משחרור ממיסים, מענקים נדיבים והטבות אחרות. הם יכולים לנצל כאוות-נפשם פועלים פלסטיניים ולשלם להם שכר מגוחך. הפלסטינים נאלצים לעבוד למען עושקיהם, מחוסר אפשרות אחרת לפרנס את משפחותיהם.

החרם שלנו נועד, בין השאר, להוות משקל-נגד. ואכן, כמה מפעלים גדולים כבר נכנעו ויצאו מהשטחים הכבושים, בעיקר בעקבות לחץ משקיעיהם ולקוחותיהם. המתנחלים נבהלו, ולכן ציוו על משרתיהם בכנסת להעביר חוק שיסכל את החרם.

ביום שלישי נחקק "חוק החרם", וגרם לסערה חסרת-תקדים במדינה. כבר למחרת היום הגיש "גוש שלום" לבג"ץ עתירה בת 22 עמודים לביטול החוק.

"חוק החרם" הוא מלאכת מחשבת משפטית. ברור שלא נוסח על-ידי האפסים הפרלמנטריים שהגישו אותו, אלא על-ידי מיטב המוחות המשפטיים. אלה מומנו, מן הסתם, על-ידי אילי בתי-קזינו והמטיפים האוונגליים המטורפים-למחצה התומכים בימין הקיצוני הישראלי.

קודם כל, החוק מסווה את כוונותיו היטב. הוא נועד, כאילו, להילחם ב"דה-לגיטימציה" של מדינת-ישראל ברחבי העולם. הוא אוסר על קריאה לחרם על מדינת-ישראל, ובכלל זה "השטחים שבשליטת ישראל". מכיוון שאין בישראל תריסר אנשים הקוראים להחרים את מדינת-ישראל, ברור שהמטרה האמיתית והיחידה היא למנוע חרם על ההתנחלויות.

הטיוטה המקורית של החוק הפכה את החרם לעבירה פלילית. זה היה מתאים לנו מאוד, כי היינו הולכים ברצון לבית-הסוהר על עניין זה. אך בנוסח הסופי מטיל החוק עונשים מסוג אחר, חמור לאין שיעור. החוק אומר שכל מתנחל הטוען שהוא נפגע מהחרם, יכול לדרוש פיצויים בלתי-מוגבלים מכל אדם או ארגון הקשור בקריאה לחרם - מבלי שיצטרך להוכיח נזק כלשהו. פירוש הדבר שכל אחד מ-300,000 המתנחלים יכול לדרוש מיליונים מכל פעיל יחיד הקשור בקריאה לחרם, וכך להרוס את תנועת-השלום כולה.

כפי שאנחנו מציינים בעתירה לבג"ץ, החוק הוא בלתי-חוקתי בעליל (נכון, אין לישראל חוקה רשמית, אולם בית-המשפט העליון כבר קיבל את העיקרון ש"חוקי היסוד" מהווים חוקה כזאת בפועל).

קודם כל, החוק שולל בבירור את הזכות היסודית לחופש הביטוי. קריאה לחרם היא פעולה פוליטית לגיטימית, לא פחות מאשר קריאה להפגנת-רחוב, גילוי-דעת או עצומה המונית.

שנית, החוק נוגד את עיקרון השוויון. החוק אינו חל על שום חרם אחר המופעל כעת בישראל: החל בחרמות של החרדים על חנויות של טריפה (קריאות לחרמות כאלה מודבקות על קירות בכל השכונות הדתיות בארץ), וכלה בחרם המוצלח על גבינת קוטג' בגלל מחירה הגבוה. הקריאה של קבוצות ימניות-קיצוניות להחרים אמנים שלא שירתו בצה"ל תהיה חוקית, הקריאה של אמנים שמאלנים שלא להופיע בהתנחלויות תהיה בלתי-חוקית.

מכיוון שסעיפים אלה ודומיהם בחוק נוגדים בבירור את חוקי-היסוד, נקט היועץ המשפטי של הכנסת צעד בלתי-רגיל מאוד ופרסם חוות-דעת, שבה נאמר שהחוק הוא בלתי-חוקתי בעליל ונוגד את "ליבת הדמוקרטיה". אפילו היועץ המשפטי לממשלה, הסמכות המשפטית העליונה ברשות המבצעת, פרסם גילוי-דעת האומר שהחוק הוא "על גבול אי-החוקתיות". אך מכיוון שהוא פוחד פחד-מוות מהמתנחלים, הוא הוסיף שהוא מוכן בכל זאת להגן על החוק בבית-המשפט. ההזדמנות לכך תבוא בקרוב: בג"ץ נתן לו רק חודשיים להגיב על עתירתנו.

קבוצה קטנה של חברי-כנסת זניחים מפעילה טרור על רוב הכנסת, ויכולה להעביר בה כל חוק שתרצה. כוחם של המתנחלים עצום, ואנשי-ימין מתונים פוחדים בצדק שאם לא יהיו די קיצוניים, מרכז הליכוד לא יכלול אותם ברשימה הבאה לכנסת. כך נוצרת דינאמיקה של התחרות בלתי-מרוסנת - מי יכול להעביר את החוק הקיצוני ביותר.

אין פלא שחוקים אנטי-דמוקרטיים רודפים זה את זה. בין השאר: חוק המונע למעשה מאזרחים ערביים לחיות בקהילות של 400 משפחות ופחות. חוק המבטל את אזרחותם של אנשים שהורשעו ב"סיוע לטרור". חוק המחייב עמותות לחשוף תרומות ממוסדות ממשלתיים זרים. חוק המעניק עדיפות בקבלה למשרות ממשלתיות למי ששירת בצבא (וכך מוציא את הערבים מהכלל). חוק המבטל את זכויות-הפנסיה של ח"כים לשעבר שאינם מתייצבים לחקירה משטרתית (כמו עזמי בשארה). חוק האוסר לציין את ה"נכבה" (גירוש הערבים ב-1948). הארכת החוק המונע מאזרחים ישראליים (ערביים) לחיות בישראל עם בני-זוג מהשטחים הכבושים.

עומד להתקבל חוק האוסר על עמותות לקבל תרומות מחו"ל בסכום של 20,000 שקל ויותר, חוק המטיל מס-הכנסה של 45% על עמותות שאינן מוכרות על-ידי הממשלה, חוק שיכריח את האוניברסיטאות לשיר את "התקווה" באירועים פומביים, מינוי ועדות חקירה כדי לחקור המימון של עמותות שמאלניות.

על הכל מרחף האיום המפורש של הימין הקיצוני לתקוף במישרין את בית-המשפט העליון ה"ליברלי", ליטול ממנו את הזכות לבטל חוקים בלתי-חוקתיים ולמסור לממשלה את השליטה על מינוי השופטים העליונים.

לפני 51 שנה, ערב משפט אייכמן, כתבתי ספר על גרמניה הנאצית. בפרק האחרון שאלתי: "האם זה יכול לקרות כאן?"

תשובתי אז נכונה פי כמה עכשיו: "כן, זה יכול לקרות כאן!"

תאריך:  17/07/2011   |   עודכן:  17/07/2011
אורי אבנרי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
זה יכול לקרות כאן!
תגובות  [ 24 ] מוצגות   [ 24 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
איש עצוב
17/07/11 16:33
 
רחב עתידנית יריחו
18/07/11 13:21
 
למדינה יהודית!
19/07/11 11:41
2
סלית
17/07/11 17:33
 
Gilead
18/07/11 18:23
3
אלישמע
17/07/11 19:56
4
ע.ג.
17/07/11 20:59
5
אלי הרחובותי
17/07/11 22:19
6
אנג'ל
17/07/11 23:02
7
אלי הרחובותי
18/07/11 00:39
8
קורןנאוה טבריה
18/07/11 06:17
9
קורןנאוה טבריה
18/07/11 06:24
10
קורןנאוה טבריה
18/07/11 06:31
11
עם ברנדי באמבט...
18/07/11 07:14
12
צדוק
18/07/11 07:38
13
ירון זהבי
18/07/11 11:11
14
אלי ברחובותי
18/07/11 13:01
 
חופש מדת
5/03/13 18:58
15
רונן גולדשטיין
18/07/11 13:09
16
קורןנאוה טבריה
18/07/11 15:20
17
ert
18/07/11 15:53
18
חנה שרה-
18/07/11 16:32
19
חנה שרה-
18/07/11 16:46
20
חרמיקו
5/03/13 19:07
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אינני יודע מה הייתה מטרתם האמיתית של יוזמי חוק החרם - כלום ביקשו באמת ובתמים להגן על ההתנחלויות שהוקמו בגדה המערבית, או שכוונתם הייתה להנחית מכה אנושה על ההתנגדות התקשורתית וההסברתית של חוגי השמאל הפועלים כנגד המשך הכיבוש. מכל מקום, החוק כפי שנוסח, לאחר כל התיקונים והשינויים שנעשו בו וכפי שאושר בכנסת - משיג את המטרה ההפוכה.
17/07/2011  |  שלמה גזית  |   מאמרים
אני חייב לקוראיי הסבר על היעדרות ממושכת. נפגעתי בתאונת דרכים קשה, שמרתקת אותי לביתי, עם רגל שבורה. אולם אין רע בלי טוב, והטוב הוא שבשני בתי חולים שבהם התאשפזתי, ברזילי באשקלון ושערי צדק בירושלים, ועוד לפני כן בשוכבי על הכביש חסר אונים - פגשתי את עם ישראל היפה. לעתים נדמה, שרק לגויים כמו בלעם הרשע מותר לומר "מה טובו אוהליך, יעקוב", בעוד אשר לנו מותר רק לייסר ולהוכיח את עצמנו.
17/07/2011  |  אליקים העצני  |   מאמרים
ראו באיזה שצף קצף פועלת לה התקשורת יחד עם היועצים המשפטיים (שלוחי הקרן להחרבת ישראל) על-מנת לבטל ולסרס את החוק המכונה "חוק החרמות", חוק אותו יזם ח"כ ויו"ר הקואליציה זאב אלקין. החוק במהותו בא וטוען כי כל עמותה או גוף אשר יקראו לחרם על מדינת ישראל (בין אם החרם הוא על מוצרים מההתנחלויות ובין אם הוא על מוסדות אקדמיים "בתוך הקו הירוק") - ייענש על מעשיו באמצעות קנסות. יש לציין כי אלקין בוחר להקל עימם ואין כאן אפילו עבירה פלילית אלא רק קנס.
17/07/2011  |  אריה פרי  |   מאמרים
העיתונות מלאה בכתבות שהן בעד החוק החדש, האוסר הטלת חֱרָמוֹת ובעיקר בכתבות שהן נגדו. בצד דברים חכמים שנכתבו - נכתבו גם שטויות רבות.אחד הכותבים ציין שזו "דרכה של היהדות מאז ומעולם", מהחרם על קורח ועדתו, עד החרמות על הערים שכבש המתנחל יהושע בן-נון, חרמות רבנו גרשום מאור הגולה, דרך חרמות רבני הולנד על דניאל ד'אקוסטה ושפינוזה, חרם בן-גוריון על חרות ומק"י ועד חרמות ימינו.
17/07/2011  |  יוסף אליעז  |   מאמרים
הפרופילאות הפלילית (Criminal Profiling) הינה תחום יישומי בקרימינולוגיה שמטרותיה העיקריות הן צמצום מספר החשודים בביצוע עבירות, והערכת אישיותו והתנהגותו של הנחקר להשגת תשאול אפקטיבי.
17/07/2011  |  אבי דוידוביץ  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il