|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרופסור אבי רובין, מומחה לאבטחת מידע מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבארצות הברית, שהה בישראל במשך שנה כאורח של אוניברסיטת תל אביב והתמקד במהלך שהותו באבטחת מידע עבור המיחשוב הרפואי ● בתום שנה של עבודה ניתן לומר שרובין לא התאכזב: "ישראל מתקדמת בהרבה בתחום המיחשוב של התיעוד הרפואי לעומת המצב בארצות הברית"
|
|
פרופ' אבי רובין. ''ישראל מתקדמת'' [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
אחת הדרכים להידוק קשריה וחיזוק מעמדה של ישראל בעולם היא באמצעות הסכמים וקשרים מדעיים עם מדינות שונות בעולם. הגלובליות והרצון לעודד ידע ומחקר בכל מקום בעולם יצרו מכנה-משותף למדינות רבות, ובתפישה הפוליטית-מדינית מקובל לחשוב שקשרי מדע ומחקר וחילופי חוקרים וסטודנטים, הם אחד הגשרים לשלום ואחווה בין מדינות. ישראל אומנם עדיין לא זכתה להגיע לשיתוף פעולה שכזה עם שכנותיה הקרובות, אבל היא מקיימת מזה שנים, כמעט מאז שנוסדה, קשרי מדע פוריים עם הידידה הגדולה שלה, ארצות הברית. ב-1956 חתמו ממשלות ישראל וארצות הברית על אמנה להקמתה של קרן חינוך ארה"ב-ישראל: תוכנית פולברייט (Fulbright). מאז הקמתה, העניקה קרן פולברייט כ-1,500 מלגות לישראלים היוצאים ללימודים ולהשתלמות בארה"ב, ועוד כ-1,150 מלגות למרצים ולסטודנטים אמריקנים אשר הגיעו לישראל. היקף המענקים החדשים שחולקו בשנת 2011 עומד על 1.35 מיליון דולרים. אין ספק שתוכנית פולברייט הטביעה את חותמה על המחקר האקדמי בארץ ועל תחומים מרכזיים נוספים. בין בוגרי התוכנית נמנים אנשים כמו פרופסור אהרן ברק - לשעבר נשיא בית המשפט העליון, פרופסור אהרון צ'חנובר מהטכניון - חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור אהרון בן זאב - נשיא אוניברסיטת חיפה, חבר הכנסת עוזי לנדאו, פרופסור יולי תמיר - שרת החינוך לשעבר ועוד. בימים אלו מסיים את שהותו בישראל בוגר נוסף של התוכנית: פרופסור אבי רובין, מומחה לאבטחת מידע מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבארה"ב. רובין, יהודי דובר עברית, שהה פה במשך שנה במסגרת התוכנית כאורח של אוניברסיטת תל אביב. בין היתר, מכהן רובין כיו"ר הארגון הבינלאומי IEEE לאבטחה ושמירה על פרטיות ונחשב לאחד מבכירי המומחים העולמיים בנושא אבטחת מידע. בנוסף, הוא נשיא ושותף מייסד של חברת ייעוץ אמריקנית בנושא. במסגרת שנת שהותו בישראל עסק בפיתוח אמצעי אבטחת מידע חדשים עבור מאגרי מידע רפואיים אלקטרוניים. "זה תחום שתמיד עניין אותי וחשבתי שישראל צריכה להיות בחזית הטכנולוגית של אבטחת מידע ברפואה", אומר רובין. |
|
הרפואה הציבורית בארץ מתקדמת מבארה"ב
|
|
הטכנולוגיה שפותחה במסגרת מחקרו של רובין בארץ, מבוססת על קוד הצפנה ייחודי המאפשר, לדברי רובין, לתת לכל נותן שירות רפואי שעובד עם מידע רגיש, לקבל מפתח מיוחד עבורו, ובכך מאפשר לו לאחסן מאגרי מידע בטכנולוגיית ענן ללא חשש מפגיעה בפרטיות. המחקר לא הסתיים, והמשכו תלוי גם בגורמים אחרים כמו הרגולטורים בתחום הבריאות בישראל שדנים בנושא זה כבר שנים רבות וטרם הגיעו להכרעות. אבל אם לשפוט לפי גיליון הציונים שמעניק לנו הפרופסור, מצבנו בתחום לא רע בכלל ואין לנו לאן לרוץ.
בתום שנה של עבודה, שכללה גם מחקר וגם הוראה, רובין לא התאכזב. מדינת ישראל מקבלת מהפרופסור ציון עובר ואפילו יותר מזה בכל הקשור להשקעות בטכנולוגיה בתחום הרפואה בישראל. "ישראל מתקדמת בהרבה בתחום המיחשוב של התיעוד הרפואי לעומת המצב בארצות הברית, שם מרבית התיעוד הוא בניירות ורק עכשיו מתחילים לדבר על השקעות במיחשוב רפואי", אומר פרופסור רובין.
רובין נפגש עם אנשי קופות החולים מכבי וכללית, התרשם מאוד מהפעילות שהם עושים ואף חלק עימם מניסיונו הרב. "הבעיה בארצות הברית היא חוסר האחידות, הן בתיעוד והן בטיפול הרפואי. שירותי הרפואה הציבוריים לא מתקדמים כמו פה ומי שזקוק לרופא פרטי צריך הרבה מאוד כסף", הוא אומר. במהלך שהותו הספיק רובין להרצות בפני פורומים שונים, פגש לא מעט חברות סטארט-אפ והתרשם מאוד מהרמה הגבוהה.
רובין, שהגיע לארץ עם אשתו ושלושת ילדיו (שתי בנות תאומות ובן), אומר כי כאשר החליטו לבוא לישראל למשך שנה היו להם לא מעט חששות. קבלת הפנים לה זכו חיממה את הלב: "הייתה לנו שנה מהממת, למדנו המון, יצרנו קשר עם חברים, הילדים חיזקו את ידיעת העברית שלהם וגם מצאו פה חברים", ציין רובין.
השאלה הנפוצה ביותר שרבים שאלו אותו ואת רעייתו: מדוע הם לא מאריכים את שהותם והאם הם מתכוונים לעלות לישראל? לכך עונה רובין, כי "הייתה לנו שנה נפלאה, הן מבחינת הישגים ברמה המקצועית שלי והן ברמה המשפחתית. אין ספק שנבוא לבקר לעיתים קרובות יותר אבל ארה"ב היא ביתנו ואני חייב לחזור הביתה להמשך העבודה והחיים".
|
|
| תאריך:
|
18/07/2011
|
|
|
עודכן:
|
18/07/2011
|
|
יהודה קונפורטס
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
צנחן
|
19/07/11 08:51
|
|
אריזות החיסכון מופיעות בכול פינה ועל כל מדף. 20% תוספת באותו מחיר (נשמע לכם הגיוני?, מה פתאום הנדבנות הזאת!) 30% תוספת בכמות, את מי זה באמת משרת? האם אותנו הצרכנים או את הרשתות והיצרנים?. האם באמת דרושה לנו תוספת הכמות? האם היא באמת חוסכת לנו? או שאנו על הדרך צורכים יותר? אוכלים יותר? שמים יותר אבקה במכונה מאשר נדרש? ואו יותר קטשופ וחומוס בפיתה?.
|
|
|
|
|
תחת חום ולחות של חודש יולי, כשברקע ירח מלא תלוי כפנס לקישוט, חתם אתמול (שבת, 16.7.11) הראל סקעת את המופע האחרון של סיבוב ההופעות שלו בשנתיים האחרונות. הקהל נכנס בצורה מסודרת וההופעה החלה בזמן. סקעת בחר בכניסה צנועה (בניגוד לכניסות הפומפוזיות של זמרים אחרים), כאשר ירד במדרגות מחדר צדדי, עבר דרך הקהל ועלה במדרגות המובילות לבמה של אמפי שוני.
|
|
|
|
|
הזדמן לי השבוע לראות את ההצגה "נשף יפו" בביצוע התיאטרון הערבי-עברי באולם רב קשתות וקימורים מהתקופה העותומאנית ביפו. באולם הקטן סודרו מושבי הצופים באופן שאפשרו את מעבר השחקנים בין המושבים לכל כיוון. במעברים בוצעה ההצגה.
|
|
|
|
|
רוני הדר ואורי אוריין כתבו וגם משחקים בפארסה - קומדיה בשם "גוש לך"המתרחשת בכפר דמיוני בספרד בשם קורקוסטאס.מצטרף אליהם במשחק גם יובל סטוניס. הקומדיה בנויה על רצף מטורף של החלפת דמויות בתלבושות שונות ומגוונות כשחלקן הגדול גם מצחיקות.
|
|
|
|
|
"אם לי קראו חבר הכנסת ה-121, רחל אבנרי הייתה חברת הכנסת ה-122", אמר לי עורך הדין אמנון זכרוני כמה רגעים לפני שירד החושך על האולם והחל הערב לציון 30 למותה של רעייתו המנוחה של אורי אבנרי. זכרוני בן ה-76, ראשון סרבני השירות בצה"ל, היה ממייסדי תנועת 'העולם הזה-כוח חדש', שקמה סביב העיתון שאבנרי היה מייסדו ועורכו, "העולם הזה", וגם מזכיר התנועה ויועצה בכנסת השביעית. הערב, תחת הכותרת "זוכרים את רחל", היה יותר מפגש ותיקי השמאל הישראלי שהתרפקו על זכרה של אבנרי, שהייתה צלמת, מורה ופעילה לצד אורי, בעלה, לו הייתה נשואה במשך 58 שנה. אחרי מותה, מומשה צוואתה וגופתה נשרפה, ללא הלוויה או קדיש.
|
|
|
|
|
