|   15:07:40
דלג
  אהרון רול  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

חוק איסור החרם - לא שכחנו משהו?

בכל המהומה אשר סוחררה בכוונה תחילה בידי אינטרסנטים ואינטרסים שלא ממין העניין נגד חוק האנטי-חרם, שכחנו את הנפגעים עצמם, אלו שעליהם מוטלות חרמות בידי קבוצות ישראלים כבר שנים - המתיישבים ביו"ש. בסיפור זה הרי קיימים פוגעים ונפגעים, שכחנו?
21/07/2011  |   אהרון רול   |   מאמרים   |   חוק איסור החרם   |   תגובות
שכחנו את המתיישבים [צילום: AP]

נבלים ברשות הרוח
אהרון רול
חוק החרם יהווה את הסמן השפוי לחוקים תומכי דמוקרטיה-מתגוננת במדינת ישראל * ההשתוללות האנטי-ישראלית, האנטי-יהודית וציונית של "הנבלים ברשות הרוח" נגמרה!
לרשימה המלאה

אנשי הרוח הרעה
אהרון רול
לדעת המסיתים לרצח מבין אנשי השמאל הרדיקלי, אין גבול לחופש הביטוי והכל קביל. עובדה, אף לא אחד מהם נחקר ובוודאי שלא הועמד לדין ונגזר עונשו בידי החונטה השמאלנית הרדיקלית בפרקליטות * האם קיים גבול לחופש הביטוי או שמא כל דאלים גבר ואין גבול וקצה לאלימות המילולית, להסתה לרצח ולהכפשה?
לרשימה המלאה

גם אוכל מרורים וגם מגורש מן העיר
אהרון רול
נתניהו מהלך על חבל דק בנסותו להפיס את דעת מקעקעי ציון יחד עם קריצות רבות-משמעות לעבר חובבי ציון * ישיבתו על הגדר ופסיחתו השיטתית על הסעיפים יגרמו בוודאות כי בסופו של יום גם יאכל מרורים וגם יגורש מן העיר
לרשימה המלאה

צפייה בערוצי התקשורת והאזנה להתבטאויות באשר ל"חוק נגד החרם" מעלות תחושה של דז'ה-וו, תחושת תלישות ותהייה באשר להיגיון המכתיב את ההתבטאויות.

איננו באים בטענות דווקא לאמצעי התקשורת. מרביתם של הללו ידועים בגישתם השמאלנית הרדיקלית ובמסעם הבלתי מתפשר לסילוק השלטון הנוכחי והמלכת אנשיהם במקום. אין חדש במחלקה זו. התהייה באה דווקא לשמע התבטאויות של אנשים הנחשבים לשקולים והגונים. נראה כי פחד התקשורת נפל עליהם. גם אלו המשוכנעים כי יש צורך בחקיקה נגד החרמות נגד מדינת ישראל על-ידי ישראלים, מגמגמים ואף נסוגים מתמיכתם הפומבית בחוק.

ראו מקרה יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין. אין לנו כל מושג בתורת ז'בוטינסקי אשר על הדרה נתלה ריבלין, אך אנו יודעים מעט באשר למיצוב "קיר הברזל" המפורסם של מנהיג הרוויזיוניסטים המיתולוגי. נראה לכם, לאור תזת "קיר הברזל", כי ז'בוטינסקי היה משלים עם חרם מקעקע קיום מדינת ישראל בלא שהיה יוצא בתגובה חריפה שכנגד? ומכאן, האין שיקולים זרים מדריכים את ריבלין ודומיו? ריבלין הלא נתלה מצידו גם על עצותיו של היועץ המשפטי לכנסת אשר שיקוליו, איך נתבטא בעדינות, שנויים במחלוקת עמוקה.

אין כל ספק כי מוטב לחוק נגד החרם שלא היה בא לעולם. אך בעולמנו לכל פעולה יש תגובה. לפעולה קיצונית, אלימה, מקעקעת סיכויי קיומה של מדינת ישראל, חייבת לבוא תגובה שכנגד מתאימה. החוק נגד החרם הולדתו בצורך שנוצר לתגובה, החוק אינו יזום, הוא מגיב על מצב נתון, הוא מגיב על חרם פסול שכבר הושת ומתגלגל.

נראה כי קיימים אלו ממנהיגינו (ריבלין כבר אמרנו?) שאין להם מושג ירוק מהי דמוקרטיה. לגבי האינטלקטואלים שלנו אנו כבר הרמנו ידיים, הללו מרחפים בעולם שכולו טוב ואין להתייחס ברצינות לטיעוניהם. או כפי שגרס ג'ורג' אורוול: "רק אינטלקטואלים יכולים להיות כה טיפשים" (בתחומים שאינם התמחותם) ואנו מסכימים עימו.

מהות אופייה של הדמוקרטיה היא "חיה ותן לחיות". זוהי תמציתה של הדמוקרטיה כאשר אנו מזקקים אותה עד ראשה במשפט אחד ועל רגל אחת. דהיינו, במשטר הדמוקרטי אינך אמור (והדברים נעים מעוון ועד הפלילי) לפגוע במהלך חייו וזכויותיו של האחר - כל שתעשה, אל תפגע ותנזק את האחר.

אלא מאי, לעיתים נוצרת טרגדיה (יוונית). שני הצדדים צודקים ולשניהם זכויות ראויות מתנגשות, ולכך חייב להידון השיקול המידתי, דהיינו - קביעת הגבול שבו יותר לצד אחד לקבל את המגיע לו אך הצד השני לא יינזק באופן מוחלט או חלקי, הכל בהתאם לעניין ולחומרתו. וכאן מגיעה קביעת הצורך בפשרה מידתית בין זכויות. והיוצא מכך, אין קיימות זכויות אזרח מוחלטות ובלתי תלויות אלא שיקול הזכויות האנושיות בין צרכים לגיטימיים, לעיתים מנוגדים.

מתנגדי החוק טוענים לסתימת פיות. האם עיתונאי אשר פשק שפתיו והוציא לזותו של האחר באורח לעומתי ושקרי רשאי לעשות זאת? מחד-גיסא, חופש הביטוי הוא נשמת אפה של העיתונות בחברה דמוקרטית. מאידך-גיסא, אנו מכירים בצורך במקרים מסוימים לחסום את חופש הביטוי העיתונאי או האזרחי כאשר קיים נפגע בפועל.

המדובר באשר להוצאת דיבה. אם הכל מותר, אם חופש הביטוי הוא אבסולוטי, הכיצד גדרנו (ובדין) את חופש הביטוי וקבענו כי הוא מוגבל כבדוגמה של הוצאת דיבה? עשינו זאת באשר כלל ה"חיה ותן לחיות" הופר באורח בלתי מידתי. כך גם בחרמות קבוצתיות מאורגנות נגד זכותו של האחר לחיים תקינים, יצרניים ולפרנסה, זכות הנפגעת בלא שתרם דבר להיווצרות סיבות החרם נגדו. הלה נפגע עקב החרם ממש כפי שנפגע הלה שהוצאה דיבתו רעה על לא עוול בכפו על-ידי עיתונאי פלוני. ההבדל אינו מהותי, למעט כי חרם אישי הוא קביל, קבוצתי לא.

כאשר זכות הביטוי שהיא זכות מוקנית גורמת לנזק לצד האחר, אשר זכויותיו האזרחיות גם הן מוקנות, הרי אחת משתיים: או ששני הצדדים ייסוגו מכוונתם, או שתאוותם המופחתת של שני הצדדים תקוצץ באורח מידתי ותואם עם הצד האחר באמצעות תקנות וחוקים מגבילים.

במקרה הנדון, אשר בעקבותיו נחקק החוק נגד החרם, צד א' (השמאל הקיצוני) מנזק ביודעין ובכוונה תחילה את צד ב' (המתיישבים) בכך שמפעיל חרם קבוצתי ומסית אחרים להטלת חרם נגד קבוצה מוגדרת (חרם אישי מותר וקביל ואינו מענייננו כאן). בכך מאבד המחרים זכותו הנקודתית לחופש ביטוי חסר מגבלות.

לצורך העניין הדמוקרטי של זכאות וזכויות, אין כל הצדקה לרצונות הפוליטיים של הצדדים, הללו אין להם ואל תהיה להם השפעה על הקוד הדמוקרטי בכל האמור לנזק עקב חרמות. שהרי בל נערב בהכרח פוליטיקה ומוסר.

חרם ירדוף חרם

אם לא נשים מחסום לגל החרמות העכשווי, הרי שבוודאות מוחלטת תקום תנועה מחר שתחרים תוצרת קיבוצים. תקום תנועה שתחרים אמנים, סופרים ויוצרים. קבוצה אחרת תחרים סקטור אתני — ערבים

מכאן באה התהייה הגדולה. קיימים אלו אשר מפעילים חרם קבוצתי נגד קבוצות אחרות, וברי כי אין זאת מעניינם ולרצונם באשר לחלופות אחרות הגיוניות לחרם, באשר כוונתם המוצהרת הפוליטית והפסולה להלל כאמור, לנזק ובכוונת מכוון. אלו הן, כאמור, כנופיות השמאל הרדיקלי.

אך מה באשר לאלו אשר אינם חפצים לנזק את הקבוצה האחרת? אלא בכך שהם גורסים כי החוק נגד החרם אינו תקין (בעוונותינו, לא קלטנו ולו מילה אחת של היגיון מפי הגבורה המשפטית מדוע החוק אינו תקין, למעט כאמור מנטרות ריקות וחלולות), בלא שיספקו תרופות לניזוקים כתחליף (לדוגמה - חקיקת "חוק סוכן זר" לפי הדגם האמריקני), כמוהם כטוענים כי הנזק המושת הוא מחויב המציאות, גזירת גורל ואין על הניזוק להתגונן.

בכל המהומה והמבולקה אשר סוחררה בכוונה תחילה בידי אינטרסנטים ואינטרסים שלא ממין העניין נגד חוק האנטי-חרם, שכחנו את הנפגעים עצמם, אלו שעליהם מוטלים חרמות בידי קבוצות ישראלים כבר שנים, אלו המתיישבים ביו"ש. בסיפור זה הרי קיימים פוגעים ונפגעים, שכחנו?

ונניח כי החוק הנקודתי הזה אינו תקין, נניח. אם כן, הכיצד נשפה את נפגעי החרם, הם הלא לא גרמו לו במעשה או במחדל? דהיינו, בכל מקרה חייבים אנו להשית חוקי מנע ושיפוי כנגד קבוצות מחרימים והמובילים אותן המנזקים את מדינתנו, קבוצות ופרטים בה.

אם לא ננהג כך, אנו מתדרדרים במדרון חלקלק מסוכן מאין כמוהו. לא אותו המדרון הסחרירי המחוצרץ בצדיה בידי מחייבי החרם לשם אחיזת עינינו. המדובר הוא במדרון חלקלק אמיתי.

אם לא נשים מחסום לגל החרמות העכשווי, הרי שבוודאות מוחלטת תקום תנועה מחר שתחרים תוצרת קיבוצים. תקום תנועה שתחרים אמנים, סופרים ויוצרים. קבוצה אחרת תחרים סקטור אתני — ערבים, דתיים יחרימו חילונים וההפך. דהיינו, ידם של הכל בכל, אנרכיה מוחלטת. וכך, אנו צועדים בוודאות הסתברותית מצמררת לקראת אנרכיה פנימית, מלחמת אזרחים לאשורה במידה שלא נעצור את החרם.

וכי מה נאמר לקבוצת המחרימים הבאה, מחרימי ערבים-ישראלים למשל? אנו הרי התרנו כבר חרמות נגד המתיישבים ולא נוכל לנקוט מנהג איפה ואיפה. התרנו חרמות אך פעם ופרצנו תיבת פנדורה שאין לה שיעור.

ובמידה שעל הכף עומדת אנרכיה אזרחית למול השתת מגבלות מידתיות, מצומצמות, ממוקדות נושא, באשר לזכות הדיבור, הרי שהאובייקטיביות-המידתיות וההיגיון הפשוט מובילים בהכרח לעבר הערמת קשיים על מקדמי חרמות נגד האחרים בחברה.

ישית הקורא ליבו כי בכל הררי המילים אשר נשפכו בתקשורת נגד החוק נוגד החרם, לא נאמרה למצער מילה אחת עניינית מדוע חוק זה נוגד דמוקרטיה, מדוע חוק זה מונע חופש ביטוי. כלל הדיונים עסקו בסיסמאות ריקות, שאינן מוכחות ואין אפשרות להוכיחן, הן עסקו בהפחדות, הן פנו למכנה הנמוך ביותר בחברה על-מנת לעורר פחדים קמאיים. הנה, הנה, "הדמוקרטיה הלכה", הנה "הלך חופש הביטוי", הנה "אנו מתדרדרים במדרון חלקלק", "הנה אומות העולם מתנגדות לחוק", ועוד תעתועי מילים כגון דא. כה מטופשים הטיעונים, כה אוויליים, כה מאחזי-עיניים.

חשוב לציין כי מרביתן המכרעת של הביקורות נגד החוק המגיעות מחו"ל הן למעשה ביקורות מצד גורמים ישראלים השולחים בקשות (לעיתון ניו-יורק טיימס למשל), כולל מאמרים מוכנים מתורגמים כבר לאנגלית, לעמיתים בארצות הים ו"מגיירים" אותם מתורגמים לעברית חזרה לכאן. מצטיין לכאורה בנכלולי משלוח ו"גיור" הכתבות הוא מיודענו השנוי (לשלילה) במחלוקת עמוקה, הלא הוא עיתון "הארץ.

תאריך:  21/07/2011   |   עודכן:  21/07/2011
אהרון רול
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חוק איסור החרם - לא שכחנו משהו?
תגובות  [ 10 ] מוצגות   [ 10 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מתפרת בייניש בע"ם
21/07/11 09:57
2
איש עצוב
21/07/11 10:58
 
א מ רול
21/07/11 15:48
 
איש עצוב
21/07/11 18:55
 
א מ רול
21/07/11 22:52
 
איש עצוב
22/07/11 08:43
3
הניה
21/07/11 11:45
4
אלטע קאקער
22/07/11 05:56
 
איש עצוב
22/07/11 08:44
 
א מ רול
22/07/11 08:50
פורום: חוק איסור החרם כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יכול להיות שצונאמי התקשורת המציף את בריטניה יפיל שם את הממשלה הצעירה של דיוויד קמרון. יכול להיות שלא. האמת, זה לא כל כך מעניין, כי מעולם לא התמודדו הבריות עם מצב שממשלה פינתה את מקומה, ואחרת לא באה במקומה. זה חוק טבע האדם.
21/07/2011  |  אריק בכר  |   מאמרים
עשר שנים לאחר פרסום המכרז לרכבת הקלה בירושלים, ותשע שנים לאחר חתימת המדינה עם הזכיינית קבוצת סיטיפס, על חוזה זיכיון (נובמבר 2002) - מתברר שמבחינה משפטית אין אפשרות להפעלתה. כך בדיוק על-פי הצעת החוק לתיקון פקודת מסילות הברזל של משרד התחבורה מיום 31 בינואר 2011, הנידונה עתה בוועדת הכלכלה, ובה מצוין במפורש ש"מטרתה של הצעת חוק זו היא ליצור תשתית משפטית הנדרשת לשם הפעלתה של רכבת מקומית".
21/07/2011  |  אמנון פורטוגלי   |   מאמרים
רחוב קפלן פינת אבן גבירול בתל אביב בשבוע שעבר. שלוש מכוניות שרד שחורות עם חלונות כהים מגיעות לצומת בתוך רעש אדיר של צופרי משטרה. פנסים כחולים על גגות הרכב.שלושה רכבי ליווי מוסיפים גם הם למהומה. ניידת משטרה שנוסעת בראש כל השיירה הרעשנית הזו מפעילה את מערכת הכריזה ושוטרת קוראת לנהגים בקול צרחני מבעית "להיצמד לשמאל. לא לעצור" נהגים מבוהלים לא יודעים מה לעשות בצומת הפקוק. נהגת אחת כמעט נכנסת לצומת שבה התנועה זורמת מהכיוון השני. השוטרת ממשיכה לזעוק והסירנות מיללות. מהומה רבתי.
21/07/2011  |  אריה אגוזי  |   מאמרים
הסיכוי הגדול של מהפיכות חברתיות להצליח יקרה אם הן יעברו בשלום את שלב ההזנק. הרעיון שבגינו קמו והתארגנו צריך לפנות את מקומו אל עבר התארגנות ממוסדת לכדי קבוצת אינטרס. פעילותה הרעננה של חברה אזרחית בעולם המודרני יודעת להצית מהפיכות אך אינה ערוכה דיה להובילן לשינוי המיוחל. מהפיכות זקוקות לתחזוקה ממושכת וכזו ניתן להשיג רק על-ידי חיבור של כל החברים להתארגנות קבועה וממושכת המאופיינת ביצירת שינויים אסטרטגיים המנצחים על המערכה כולה.
21/07/2011  |  יצחק קריספל  |   מאמרים
הניסיון של חלק מהמגזר הדתי - לאומי להפוך סדרי עולם, לשנות את המציאות באמצעות בריונות לשמה, בהסתמך על פסיקות של רבנים מסוימים, הוא ניסיון נואל, בזוי ומסוכן. בחסות הלכות בלתי אחראיות בעליל, ישנם קיצונים המנסים להטיל מורא ופחד על מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תא"ל ניצן אלון. זו התגרות בממלכה וחוקיה משום שניצן אלון איננו אלא שליחה של המדינה, שליחה של הממשלה החוקית בישראל. מותר למחות אך לנסות ולהדיח את מפקד האוגדה באמצעים אלימים , בלתי לגאלי ובלתי לגיטימי.
21/07/2011  |  צ'לו רוזנברג  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il