ליואב יצחק, עיתונאי

"לא יגלו עיתון ועיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שישאר חסוי ולא יחשפו זהותו של מקור חסוי אלא בהסכמתו של המקור". סעיף 22 - תקנון האתיקה של מועצת העיתונות.

יואב שלום. קראתי כי הקמת איגוד עיתונאים ובלוגרים מובילים. אני מברך על כל פעולה שנועדה להגן על זכויות אנשי התקשורת ולבצר את ביטחונם התעסוקתי - כולל שכר הוגן יותר - בכל ענפי המדיה.

כעורך אתר וכיוזם איגוד בהקמה, אני קורא לך להבהיר את הערכים העיתונאיים שאתה דוגל בהם בסוגיית ההגנה על המקור. כל זאת מאחר שבימים האחרונים עסקת בהרחבה בחשיפת מקורות בכתבתו של חיים ריבלין ב"אולפן שישי" שעסקה במה שתואר כניסיון השתלטות של ראש הממשלה על השידור הציבורי.

נטל בה חלק מקור אלמוני. להסתרת זהותו ובניסיון להעצים את הדרמה בכתבה - עוות קולו והוא הופיע חובש פאה. על-פי החשיפה באתרך, היה זה המנהל היוצא של קול ישראל - אריה שקד.

היית הראשון שקיבל בלעדית ופירסם את תוצאות הבדיקה של "טכנאי קול ישראל" שבדקו את הקול המעוות (באמצעות הרצה) וסיפקו קלטת של הקול המקורי (באמצעות האטה).

תרגיל חשיפה על-קולית מבוצע גם על חבר מליאת רשות השידור שהתראיין בעילום שם בכתבה - וגם הוא מוצג עתה כ"חפרפרת", "מכפיש" ו"ידיד של מנכ"ל אגודת העיתונאים (בת"א) בר-מוחא".

הנימה השלטת בדיווח-פרשנות שלך הייתה שאותם מקורות שחפצו בעילום שם בגדו בשידור הציבורי, בכך שאמרו עליו דברים קשים בערוץ מסחרי מתחרה. פרשני הערוץ השני אכן דיברו בסוף הכתבה במקהלה אחת שהמליצה לסגור את רשות השידור ולפתוח אותה מחדש.

על-פי הדיווח שלך, העובדים הזועמים ברשות השידור (שמות?) סבורים כי המקור שנחשף פסל בהופעתו האומללה את עצמו לכל תפקיד ניהולי בכיר נוסף. המקור סומן, נחשף - והושפל במעין זובור תקשורתי קטלני וכפול.

הרשה לי לשאול: מה תהיה עמדתך אם נציבות שירות המדינה תקים עתה יחידת בילוש ומעקב לחשיפת מקורות ה"משתפים פעולה" עם התקשורת? בצוות היחידה: מומחי פוליגרף, טכנאים ליירוט ופענוח מסרים, אנשי מודיעין לבדיקה של כל פיסת מידע על "קרבת יתר" בין עובדי ציבור לבין אנשי תקשורת.

מסר שייתלה בהבלטה על לוחות המודעות במשרדי הממשלה יעודד "מלשינון חיובי": לא בהלשנה מדובר אלא בהגנה על חברים מפני הכפשות בתקשורת. הגנה שמבצעה ראוי לקידום.

נציבות שירות המדינה תנקוב בהודעותיה בשם המפורש של מי שייחשף כמדליף. הוא יתואר כמי שפגע בנכסי המוניטין של מקום עבודתו ובגד באמון חבריו. הנחשף יועמד לדין משמעתי. ייתכן שיאבד את מקור פרנסתו. וגם אם לא כך - המחקרים מעידים כי אלה הנחשפים כמדליפים לתקשורת נדונים לנידוי חברתי במקום העבודה, מוצגים כיורקים לבאר ממנה שתו.

אני מניח כי אתה ואני היינו כותבים בזעם רב כדי להוקיע את יחידת החשיפות בנציבות. היינו מאזכרים פעם נוספת את לקחי פרשת מאיה קוך ז"ל, אותה לוחמת מיתולוגית בשחיתות שחשפה פרטים על מקום עבודתה ב"תנובה" ב-1977 ובתגובה ניסו מעבידיה דאז להציגה כאישה מעורערת בנפשה וזקוקה לאשפוז.

היינו סוקרים את תולדות מאמצי החקיקה בכנסת ישראל ואת נושאי דגל ההגנה על חיסיון המקור מרן כהן ועד נחמן שי. היינו מעלים על נס את רצונם לתת סוף-סוף לתקשורת בישראל מגן מוצק בספר החוקים מפני לחץ לחשוף מקור - ומעבר לתקדימים בפסיקה או בחוק מבקר המדינה וההגנה החלקית הקיימת על עובדים חושפי שחיתות במקום עבודתם.

אם כך היינו עושים - מדוע הובלת את חשיפת המקור ברשות השידור שהתראיין לערוץ השני? האם אין דינו כדין פקיד זוטר או שר בממשלה שהדליף לעיתונאי על עיוותים - לדעתו - או חשד להם במקום עבודתו?

ואם כך עשית בשל המניע של המקור שחשפת - פעל לדעתך אך ורק מטעמים של קידום אישי והיה מעורב כמתמודד באותה זירה - האם היית נוהג כך במקרה של שר בממשלה המדליף לתקשורת ערב קידום של "חברו" לממשלה סיפור עסיסי על אותו מקודם - כדי לשמור לעצמו את המקום הנכסף בצמרת?

מה המסר שלך לעיתונאי בתחילת דרכו? הגן בכל נפשך על חיסיון מקורות עיתונאיים על-פי מבחן החברות? הגן על החברים שלך וחסיון מקורותיהם - אך לא על יריבים וחיסיון מקורותיהם שלהם?

גילוי נאות

אינני עובד רשות השידור. אינני "חבר של" המעורבים בפרשה מכל צידי המתרס: שקד/בן-מנחם/מירו/גילת/ריבלין (חברות במקצועות תחרותיים מאוד מתקיימת בעיקר בפייסבוק).

פרסמתי רשימות ב"חדשות מחלקה ראשונה" ואני מעריך את קולו הייחודי של יואב יצחק במפת התקשורת.

אני לא "חבר של" מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב יוסי בר-מוחא, הדמות המובילה בכתבה של חיים ריבלין ובהגשת בג"צ של האגודה נגד בחירת יוני בן-מנחם למנכ"ל רשות השידור. על בר-מוחא כתבתי ואמרתי לצד דברי הערכה גם דברי ביקורת בלי לעוות קול ובלי לחבוש פאה.

אני חבר בועד אגודת העיתונאים בירושלים. התבקשתי על-ידי חבריי באגודה להיות נציגם במכרז לבחירת מנהל הרדיו. בבוקר בו אמור היה המכרז להתקיים נאמר לי כי ישיבת ועדת המכרזים נדחתה. היא התקיימה שלושה ימים לאחר מכן - בהשתתפות נציג אחר.

אני חבר במועצת העיתונות. פעלתי ואפעל לאכיפת תקנון האתיקה של המועצה.

אני מתנגד לחשיפת מבחני התאמה כנשק בקרבות על כוח והשפעה.