- לתובעת: עו"ד בנימין קצוב, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי - מחוז חיפה
- לנתבעת: עו"ד מירב אבירם (מטעם הלשכה המשפטית - המוסד לביטוח לאומי חיפה).
התובעת, חיילת משוחררת, עבדה במרכז הלוגיסטי של חברת
יורוקום בנתניה ועסקה בהתאמת מכשירי הטלפון של חברת נוקיה לשימוש על-ידי הצרכן ברשתות הסלולריות בארץ. ההתאמה כללה הן פעולות פנימיות: הטמעת תוכנות בעברית והוספת אפליקציות, והן פעולות חיצוניות: הדבקת תוויות בעברית והוספת חומר הפעלה בעברית.
בכדי לעודד חיילים משוחררים לעבוד בעבודות יצרניות ובלתי מקצועיות לאחר שחרורם מהשירות הצבאי, משלמת המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי מענק כספי לחיילים משוחררים שעבדו בסוגי העבודות הנ"ל לאורך תקופות העבודה הקבועות בחוק.
סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 קובע את התנאים למתן מענק בגין עבודה מועדפת, כאשר לוח ח' בתוספת לחוק מונה את סוגי העבודות שהן בבחינת "עבודה המועדפת".
חלקן של העבודות המזכות במענק הן עבודות יצרניות, היינו - עבודות במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה, ובהן נכללות עבודות בתחום המתכת: במסגרות, ריתוך, חרטות, חשמלאות, מכונאות ועוד, ובתחום ההלבשה: בחייטות, תפירה, גזרנות ועוד.
בנוסף, ביחס לתחום העבודות במפעלי התעשיה ובתי המלאכה שהינן "עבודה יצרנית", קיים (בלוח ח' הנ"ל) סעיף סל, אשר כולל בהגדרת "עבודה מועדפת" גם עבודות בלתי מקצועיות בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודות ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית.
התובעת ביקשה בתביעתה לכלול את עבודתה בסעיף הסל, תחת הסיווג "עבודה בלתי מקצועית בתעשיות אחרות". התובעת טענה בתביעתה, כי "גיור" הטלפונים שהוא הפעולה האחרונה בקו היצור של המפעל, הינו פעולה יצרנית, אשר בלעדיה יישארו מכשירי הטלפון כחומר גלם שלא ניתן למכור אותו ולערוך בו שימוש בישראל.
המוסד לביטוח לאומי טען כי עבודת התובעת אינה פעולה יצרנית.
בפסק הדין קיבל נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כב' הנשיא רמי כהן, את התביעה וקבע כדלקמן:
הואיל והציוד המיובא על-ידי חברת יורוקום עובר תהליך תעשייתי, הרי שיש לראות בחברה כחברה תעשייתית ובמרכז השיווק הלוגיסטי שלה כמפעל תעשייתי.
הפעולות שבוצעו על-ידי התובעת במפעל הן פעולות ייצור, הואיל ואין מחלוקת, שללא פעולות ההתאמה והתכנות מכשיר הטלפון אינו יכול להיות מופעל בישראל.
המהפכה הטכנולוגית הביאה לשינויים בהליכי העבודה, כך שפעולות שבוצעו בעבר בעבודת כפיים על-ידי פועל ייצור מבוצעות כיום תוך שימוש במחשבים, וכי דבר זה אינו הופך את המפעיל לכזה המבצע עבודה פקידותית.
יש לבדוק את מהות העבודה המתבצעת לאורך כל תהליך הייצור, ולפיכך עבודה ההופכת חומר גלם למכשיר פועל שניתן לשימוש הינה עבודת ייצור, והמקום בו מתבצעת עבודה כזו הינו מפעל תעשייתי.
עבודת התובעת הינה עבודה בלתי מקצועית, הואיל ולעבודה כזו לא נדרשת השכלה או הכשרה מקצועית מיוחדת, אלא די היה בחניכה והדרכה קצרה, בה הידע והמיומנות נרכשים תוך כדי העבודה.
לדעתנו, החשיבות בפסק הדין היא בשני תחומים:
ראשית, ההכרה בכך שכפעולה יצרנית לא תיחשב רק פעולה יצרנית מסורתית, היינו עבודת כפיים פיזית, אלא גם עבודה באמצעים מודרניים כגון מחשב.
שנית, עבודה בסביבה ממוחשבת אינה חייבת להיחשב כעבודת הייטק, אלא יכולה להיחשב גם כעבודה בלתי מקצועית. כיום, כאשר ברוב הבתים נמצא מחשב וקיים חיבור לאינטרנט, וכאשר כמעט כל אדם מחזיק בטלפון סלולרי, יש לאנשים ידע בסיסי בשימוש במחשב, כך שבאמצעות הדרכה קצרה ניתן ללמד עובד לבצע עבודה פשוטה באמצעות מחשב.
בל (חיפה) 09 - 12 - 1148, ליאל (אולגה) שיינין נ' המוסד לביטוח לאומי חיפה (מיום 28.2.11).
