מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק של חבר הכנסת גדעון סער מהליכוד, לפיה תתאפשר זכות ערעור על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שניתן על ידו כערכאה ראשונה. הערעור יוגש לבית המשפט העליון.
עוד מציעה הצעת החוק, כי ניתן יהיה לבקש רשות לערער על פסק דין של בית הדין הארצי, שניתן על ידו כערכאת ערעור וכן על "החלטה אחרת" שלו (כל החלטה שאינה "פסק דין", כלומר שאינה מסיימת את הסכסוך המשפטי בין הצדדים).
נציין, כי על-פי המצב הנוכחי, אין למעשה כל ערכאת ערעור של החלטות בית הדין הארצי לעבודה, בין שניתנו על ידו כערכאה ראשונה ובין כערכאת ערעור, למעט פסק דין שניתן בענייניים פליליים, עליו ניתן לבקש רשות לערער בפני בית המשפט העליון. ככלל, האפשרות היחידה היא לעתור לבג"צ נגד פסיקת בית הדין, ואולם בג"צ יתערב בה רק כאשר נתגלתה בו טעות משפטית מהותית וכן שמידת הצדק דורשת את תיקון המעוות, כלומר שהנסיבות הספציפיות של המקרה מצדיקות התערבות.
סער: אין פיקוח משפטי ישיר על בתי הדין
בדברי ההסבר להצעת החוק אומר חבר הכנסת סער, כי "התיקון המוצע בחוק מבקש לשנות מצב משפטי קיים, לפיו בתי הדין לעבודה מהווים ערכאה נפרדת ללא פיקוח משפטי ישיר ולהעניק זכות ערעור על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה כערכאה ראשונה וכערכאה שנייה ברשות לבית המשפט העליון, וכדי לעגן את אחריותו העליונה של בית המשפט העליון לפיתוח משפט העבודה, כפי שהינו אחראי לפיתוח המשפט האזרחי והפלילי".
סער מוסיף, כי "דיני העבודה מהווים חלק מהמשפט האזרחי ואין כל נימוק מדוע סמכות בית המשפט העליון בפיקוח על בתי הדין לעבודה לא תקוים באותה דרך, מידה וצורה כמו על בתי המשפט האזרחיים, אלא תהא על דרך של פיקוח בג"צ כפי שהדבר כיום. תיקון חקיקתי דומה נעשה גם לגבי פסקי דין של בית המשפט הצבאי לערעורים, שערעור עליהם ניתן להיות מוגש ברשות לבית המשפט העליון".
נבחנת האפשרות לשלב את בתי הדין במערכת האזרחית
הצעת החוק של ח"כ סער באה כתחליף אולי להצעת משרד האוצר, לבצע רפורמה בבתי הדין לעבודה ולשלבם במערכת המשפטית ה"אזרחית" הכללית, משום שהם בזבזניים, איטיים ואין צורך בהם כמערכת נפרדת. בין היתר, הציע האוצר להפוך את בתי הדין האזוריים למדורים בבתי משפט השלום, תוך שמירה על מומחיותם, בדומה למודל של בתי המשפט לענייני משפחה.
שר המשפטים לשעבר, יוסף (טומי) לפיד, כונן ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימ.), פרופ' יצחק זמיר, כדי לבחון את מעמד בתי הדין לעבודה ואת האפשרות לבטלם ולשלבם במערכת האזרחית. הוועדה אף בחנה אפשרויות אחרות לשינויים בבתי הדין, כמו ביטול נציגי הציבור היושבים בהרכב, אפשרות להקים מסלול מינהלי נפרד לתחום הביטחון הסוציאלי, שהוא ביסודו בתחומי המשפט המינהלי ואינו קשור בטבורו במשפט העבודה ועוד.
הנשיאים אדלר וברק: לא לאפשר ערעורים בזכות
נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, אמר לפני כמה חודשים כי "אין לפעול לביטול ערכאת שיפוטית, רק משום שפסיקתה אינה מקובלת על גורם כלשהו". בהופיעו בפני ועדת זמיר הוא התייחס גם לנושא הערעורים על פסיקות בית הדין הארצי, ואמר כי לדעתו המצב הקיים הוא המצב הרצוי. לעמדה זו הצטרפו ההסתדרות החדשה והנהלת בתי המשפט.
נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, מסר לוועדה כי הוא נוטה לעמדה לפיה יש לשנות את הליך הביקורת השיפוטית מהליך של בג"צ להליך של בקשת רשות ערעור, אם כי הוא רואה בזה עניין טכני מעיקרו, ולכן גם יהיה מקובל עליו אם הוועדה תציע להשאיר את המצב הקיים כיום. "כך או כך, בית המשפט העליון מרסן את התערבותו בפסיקת בית הדין הארצי", אמר ברק.
משרד האוצר, המציע לשלב את בתי הדין במערכת האזרחית, הציע להנהיג ביקורת שיפוטית באמצעות בר"ע, ולעמדה זו הצטרף משרד התמ"ת; לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים גרסה שאין הבדל מהותי בין ההליכים. ככלל, אף אחד מן הגורמים שהביע עמדתו בפני הוועדה לא הציג סוגיה זו כסוגיה בעייתיות ועקרונית במיוחד.
שופטי העבודה מתנגדים: חשוב להבטיח את מימד הסופיות
בחודש נובמבר האחרון הופיעו בפני הוועדה שופטי בית הדין לעבודה ורדה וירט-ליבנה ורמי כהן, שהביאו בפניה את עמדת נציגות שופטי בית הדין לעבודה. הם כמובן התנגדו לשילוב בתי הדין במערכת המשפט, ואף התייחסו בדבריהם לנושא הערעורים על פסיקת בית הדין הארצי. "יש להשאיר את המצב על כנו", אמרו. "הדבר מבטיח את מימד הסופיות, החשוב לאין ערוך בסכסוכים קיבוציים, ואת המהירות והיעילות הדרושות בהכרעה בסכסוכי עבודה קיבוציים".
לטענת נציגות השופטים, "מעבר להליך של בקשת רשות ערעור יגדיל את היקף ההתערבות וישנה את מבחן ההתערבות המצמצם שנקבע בבג"צ חטיב. התוצאה של מעבר כזה היא, שהלכה למעשה, ובניגוד לקביעת המחוקק, שהטיל על בית הדין הארצי את המשימה של פיתוח משפט העבודה, הערכאה הפוסקת בדיני עבודה תהיה בית המשפט העליון, שכן בתיקים הגדולים והמשמעותיים סביר כי תוגש בקשת רשות ערעור, וזאת בהבדל ממיעוט הבג"צים המוגשים כיום, שרובם המכריע נדחה".
"יש הבדל מהותי באמות המידה שמפעיל בית המשפט לעניין ההתערבות בין בר"ע לבג"צ. בית המשפט העליון קבע, כי לעניין ההתערבות, יש לתת משקל לעובדה שמדובר בבית משפט מומחה. המשמעות של מעבר לבר"ע (בקשת רשות ערעור; נ.ש.) היא כי בהליך שלישי יכול שופט, שאינו מומחה, להפוך החלטה של שבעה שופטים מומחים בדיני עבודה".
גם לשכת עורכי הדין מתנגדת לשילוב בתי הדין לעבודה במערכת האזרחית, אולם היא סבורה שיש מקום לאפשר לבקש מהעליון רשות לערער על פסיקות בית הדין הארצי, במקום ההליך הבג"צי הקבוע כיום. "במעבר מהליך הביקורת הבג"צי להליך של בר"ע משום אמירה כי יש עניין לפתח מנגנון ביקורת אחר, ואף קריאה לבית המשפט העליון להגביר את מעורבותו בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה", אמרו נציגי הלשכה לוועדת זמיר.
