פרקליט המדינה עו"ד
משה לדור הוא אחד האישים החזקים ביותר בשירות הציבורי בכלל ובמערכת המשפטית בפרט. בשל חולשתו של היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, ונוכח המגבלות המוטלות על וינשטיין - מחמת ניגודי העניינים בהם הוא נתון (למשל: בפרשת אולמרט), הפך לדור לתובע הראשי (בפועל) במדינת ישראל. נוצר מצב נדיר, שהפך בפועל את האיש מס' 2 למס' 1 במערכת המשפטית.
לדור עוסק כמעט בכל העניינים המרכזיים העומדים על סדר-היום הציבורי: הוא הפרקליט המוביל את התביעה במשפט נגד ראש הממשלה לשעבר
אהוד אולמרט, ובשימועים הנערכים בפרשת
הולילנד שנחשפה ב-News1, שגם בה מסובך אולמרט עד מעל ראשו; הוא הפרקליט שהוביל את היועמ"ש להורות על חקירתו של שופט בית המשפט העליון
יורם דנציגר, בחשדות שנחשפו ב-News1; והוא האיש שהציל את כבודה של התביעה, בפרשת
משה קצב.
לדור מצוי בעמדת כוח מיוחדת ביותר, שכן הוא מחזיק ב'מקום רגיש' אפילו את וינשטיין עצמו - פרקליט המדינה הוא שנדרש להכריע האם להעמיד לדין את רעייתו של וינשטיין, ו/או האם לחקור את וינשטיין עצמו, בפרשת העובדת הזרה שהועסקה בביתו של וינשטיין שלא כדין בטרם מונה לתפקיד. בעניין זה נראה שלדור גורר רגליים... לראיה: נגד נילי פריאל, רעייתו של שר הביטחון
אהוד ברק, הוגש כתב אישום בגין אותה עבירה שכבר נדון בבית הדין לעבודה, אך בפרשת רעיית וינשטיין טרם התקבלה החלטה.
ההשמצות נגד לדור בפרשת הורביץ
לדור מוכר לי באומץ ליבו מפרשה אחרת ורחוקה יחסית: כתב האישום נגד
אלי הורביץ, יו"ר חברת טבע עד לפני כשנתיים, שהוגש לפני יותר מ-15 שנים בגין עבירות מס שיוחסו להורביץ. כתב האישום הוגש לאחר שחשפתי פרשה זו בעיתון גלובס ("פרשת פרומדיקו").
לדור, בתפקידו כפרקליט מחוז ירושלים, הוא שהוביל את התביעה. הורביץ, שהיה בשיא כוחו המקצועי. מעמדו במערכת הפוליטית היה כשל "גורו". פוליטיקאים שיחרו לפתחו ולא אחת הוא דחה הצעות להתמנות לנגיד בנק ישראל או שר אוצר. הורביץ הורשע בבית המשפט המחוזי על-ידי השופטת
אילה פרוקצ'יה. הייתה זו מכה קשה. בעקבות זאת התגייסו ופצחו גורמים רבים במתקפה חמורה ומגמתית נגד השופטת ונגד לדור.
פרוקצ'יה ולדור מצאו עצמם מותקפים מכל עבר. מעמדם וגם קידומם היה בסכנה גם בשל מה שאירע לאחר מכן: הורביץ הגיש ערעור לבית המשפט העליון, שנדון בפני הרכב-שלושה ובו השופט
תאודור אור. גיסו של הורוביץ,
מישאל חשין, שכיהן אותה עת כשופט בית המשפט העליון, השתולל בגלל ההרשעה. השתולל, תרתי משמע - הוא השמיץ את השניים ואף ניסה לעמוד בדרכה של פרוקצ'יה לבית המשפט העליון. מייד כשנקבע אור כשופט בהרכב, גייס הורביץ את פיני רובין, חברו האישי של תאודור אור, לייצגו בערעור. הגיוס בוצע למרות שהורביץ כבר היה מיוצג על-ידי שלושה
עורכי דין בכירים. ה"סידור" היה פשוט וברור: פיני רובין יקבל כסף. והרבה כסף. ומעצם מעמדו הוא לבטח ישפיע על חברו הטוב לזכות את הורביץ. תאודור אור, מיותר כמעט לציין, לא מנע את השימוש המושחת בשירותיו כשופט.
מאותו שלב נראה היה שהמשפט "מכור", כפי שאכן אירע. תאודור אור לא הסכים לפסול עצמו, גם לאחר עתירה שהגשתי לבית המשפט העליון, וגם לאחר שנרמז על-ידי השופטת דורנר כי מוטב היה שיעשה שיפסול עצמו. לדור עמד בכל אותה פרשה על-דעתו באומץ נגד כל אותם גורמים שתקפו. והיו רבים, גם מקרב הפרקליטות. הוא המשיך לעמוד על דעתו, בנחישות, גם לאחר שתאודור אור קיבל את טיעוניו של חברו רובין והוביל קו משפטי מוזר ותלוש מהמציאות שהוביל בסופו של דבר לזיכויו של אלי הורוביץ, ולחגיגה תקשורתית על-גבו של לדור.
פרשת הורביץ-תאודור אור-פיני רובין והתרעומת הגדולה בעטיה הביאו מאוחר יותר לתיקון משמעותי בחקיקה. על-פי החוק, נאסר עתה על שופט לשבת בדין כאשר חברו האישי מופיע בפניו אם כבעל דין ואם כעורך דין. הנה כי כן: מה שהיה אמור להיות ברור ומובן מאליו, נכפה עתה על השופטים בחקיקה, וזאת בגלל התרגילים המלוכלכים של רובין-הורביץ בסיועו הפעיל של תאודור אור.
הפרקליט סרח ושיבש מהלכי חקירה ומשפט
ובחזרה לפרקליט עו"ד דמארי. לדור, הידוע כאמור כפרקליט נחוש וכמי שפעל באומץ נגד אישים בכירים ביותר במערכת הפוליטית ואפילו במערכת השיפוטית, מתקשה, כפי שמתברר, לפעול באופן דומה כאשר מדובר בפרקליט בשירות המדינה, שסרח וביצע עבירות פליליות חמורות. לראיה: לדור מעכב במשך חודשים רבים פתיחת חקירה נגד עו"ד שריג דמארי, שניהל את התביעה נגד
ישראל פרי, תוך-ששיבש מהלכי חקירה ומשפט באופן חמור ובלתי חוקי.
פרי הורשע כידוע בשורה של הליכים משפטיים - לאחר שמשפטו שובש באופן חמור על-ידי עו"ד שריג. עכשיו משתמשים שריג ומקורביו (בסיועו של עו"ד מיבי מוזר) באותם פסקי דין בהם הורשע פרי בעבירות חמורות, כולל בגניבה, כדי להטעות כמה מאמצעי התקשורת, משל מדובר בפרקליט ישר דרך שמתנכלים לו רק בשל זאת שהביא להרשעת פרי.
באתרנו News1 חשפנו שורה ארוכה של ראיות וחשדות נגד דמארי. נחזור כאן על מקצתן:
- בתקופה ששימש דמארי כתובע בתיקו של פרי, הוא נסע לעיתים תכופות מאוד לחו"ל. מרבית הנסיעות לא אושרו מבעוד מועד על-ידי הפרקליטות ועילתן לא דווחה. בשנת 1999 לדוגמה הוא יצא לחו"ל 13 פעמים (!!). על-פי החשד, בחלק מאותן נסיעות הוא נפגש עם גורמים שונים הנמנים עם יריביו המובהקים של ישראל פרי ובראשם עם איש העסקים הגרמני מרטין הקה. תופעה זו נמשכה גם בשנים שלאחר מכן;
- בתקופה ששימש דמארי תובע בתיקו של פרי, הוא הקים כמה חברות שצברו הכנסות נאות. חלק מהן נרשמו תוך מעורבות של כמה מבני משפחתו. הקמת החברות לא אושרה מבעוד מועד ולא דווחה לנציבות שירות המדינה, דבר המתחייב נוכח היותו עובד מדינה. כמה מהחברות הוקמו בתקופה ששימש פרילנס בשותפות עם פרקליטים בכירים נוספים, ובהם עו"ד שמעון דולן. חמור מכך: בדיקת פרטי אותן חברות מלמדת, כי "יד נעלמה" פעלה לטשטש את זיקתו אליהן, אם בדרך של רישום לקוי של מספר תעודת הזהות ואם בדרך של רישום כתובות בהן היה קושי לאתרו;
- דמארי הסתמך בטיעוניו ובאישומיו נגד ישראל פרי במיוחד, בין היתר, על דבריה ועדותה של יפה גולן, מי שהייתה ועודנה אחת היריבות של פרי. בין דמארי לבין גורמים הקשורים לגולן התגלו בתקופה האחרונה קשרים מן העבר בעלי זיקה בעייתית, הטעונים עתה חקירה;
- דמארי ביצע במהלך השנים פעולות רבות שיש בהן כדי להשיג הרשעה נגד ישראל פרי, כמעט בכל מחיר. דמארי שיבש לכאורה מהלכי חקירה ומשפט, היטה עדויות ואף פעל להסתרת מידע מבית המשפט, הכול כדי להשיג את הרשעתו של פרי – דבר שאכן הושג;
- ממידע שהגיע ל-News1 עולה, כי בתקופה שכיהן דמארי כתובע בתיקו של ישראל פרי, במעמד של פרילנס, הוא קיבל קצבת אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. כמו-כן נודע, כי במשך כמה שנים נמסר למוסד לביטוח לאומי מידע מוגבל ביותר על אודות הכנסותיו. מאידך-גיסא, באותן תקופות הקים דמארי כמה חברות, שזיקתו אליהן טושטשה.
הפרקליט האמיץ מתקשה להחליט נגד הפרקליט שסרח
הראיות ו/או החשדות הנ"ל אמורות היו להקפיץ את לדור לפעולה: להורות על חקירה מקיפה ומהירה; לפעול - ובהקדם - למען יהא מחנהו טהור. אחרי הכל, חובתו של פרקליט לפעול במהירות כדי לעשות צדק, גם כאשר מדובר בפרקליט מחצרו. אך למרבה התמיהה, אותו לדור שפעל באומץ נגד אישים רבי-השפעה ועוצמה, ובהם: אולמרט וקצב ודנציגר והורביץ, נמנע מביצוע חובתו על-פי דין, ואגב כך 'משחק' לידי אלה הדורשים הקמת גוף חדש שיבקר באופן שוטף את פעולות אנשי הפרקליטות.
התמיהה מההימנעות ו/או העיכוב מצד לדור גדולה היא, במיוחד נוכח המידע הרב שהצטבר בידי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ. נודע לי, כי סגלוביץ מצדד בפתיחת חקירה או לפחות בדיקה משטרתית מקיפה בחשדות שהועלו נגד עו"ד שריג דמארי. למרות זאת, הוא נמנע מלהורות על-כך בגלל בקשה מפורשת מצד לדור - שמצד אחד מחזיק בתלונות ובמסמכים שהוגשו נגד דמארי בקובעו שהוא-הוא שיכריע בתיק זה בשאלה האם לפתוח בחקירה נגד דמארי; ומצד שני נוקט סחבת ממושכת ובלתי ראויה. סגלוביץ, שעומד לסיים תפקידו תוך כמה חודשים, הביע את פליאתו בפני כמה גורמי משטרה בכירים, אך למרות שפתיחת חקירה הינה בגדר סמכותו, הוא שומר על שתיקה רועמת ונמנע מלהתעמת עם לדור.
