הנהלת
עיתון ישראל היום הודיעה (יום ה', 25.08.11) על החלטתה להפסיק את החלוקה החינמית לבתים. מיום 23 באוקטובר יתבקש כל מנוי לשלם 53 ש"ח לחודש - אם יחפוץ לקבל את העיתון בפתח ביתו. החלוקה החינמית בנקודות הפצה, תימשך. כך לפחות מבטיחים.
המהלך האמור נועד להביא לצמצום בהוצאות החלוקה וההפצה, שדווקא גברו ככל שגדל הביקוש לעיתון. ולא בשל איכותו (הנחותה), כפי שנבהיר בהמשך, אלא מחמת זאת שהרגלי הקריאה השתנו. יותר ויותר אנשים צורכים חדשות באמצעות אתרי האינטרנט ו/או שמסתפקים בעיתון המופץ חינם.
איל ההון
שלדון אדלסון, עתיר המיליארדים, 'שורף' לפחות שלושה מיליון דולר לחודש כדי לקנות השפעה בישראל. אדלסון השקיע עד כה במיזם התקשורתי יותר מ-100 מיליון דולר. לא בשביל תחזוקו של
בנימין נתניהו כראש
ממשלה, כפי שמפיצים רבים שחלקם תמימים למדי, אלא נוכח האג'נדה העסקית-פרטית שהוא מבקש לקדם עבור עצמו. גם התחזיות הוורודות ביותר מעידות כי בלא הזרמת כספים משמעותית לא יוכל העיתון להתקיים אפילו חודש אחד. דבר זה מחייב את אדלסון להיערך בהתאם.
הזרמת הכספים הגדולה, שמימונה מתאפשר בזכות רווחיו של אדלסון מעסקיו בחו"ל, אינה משיגה את התוצאות המקוות. ישראל היום מחולק אומנם בקצב של 275 אלף גליונות ביום חול ו-350 אלף גליונות ביום שישי, אך השפעתו על סדר-היום הציבורי קטנה יחסית. במערכת הפוליטית הוא נתפש כעיתון מטעם. בקהילה העסקית משקלו אפסי. אדלסון מבין זאת היטב, על-אף שהוא אינו קורא את העיתון, ואינו מודע לתכניו/חלקיו, אלא מדיווחים שהוא מקבל.
ל-News1 נודע, כי אנשי מקצוע ומקורבים לאדלסון התריעו בפניו, כי על-אף שהוא 'שורף' עשרות מיליוני דולרים בשנה, העיתון אינו מספק את הסחורה. אין כמעט תחקירים, אין כמעט חשיפות גדולות ובלעדיות, אין כמעט מהלכים הסוחפים את הציבור. העיתון נתפש כעיתון נחות ורדוד יחסית - מבחינת תוכנו, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם רצונו של אדלסון לעשות עיתון איכותי ובעל עוצמה רבה. אומנם, ישראל היום מביא לפגיעה בתפוצת
ידיעות אחרונות, ודבר זה מפחית את עוצמתם של ידיעות אחרונות בכלל ובעל השליטה בו,
ארנון מוזס, בפרט. אולם, על-אף זאת, מתחריו העיקריים של ישראל היום בשוק העיתונות הכתובה - ובראשם ידיעות אחרונות,
מעריב והארץ, מצליחים להנפיק כמעט מדי יום תוכן מעניין יותר ולהשפיע בעוצמה ניכרת על-סדר היום הציבורי. לעומתם, השפעתו של ישראל היום בטלה בשישים. לפחות לפי מבחן של עלות מול תועלת.
האצבע מופנית כלפי עורך ישראל היום,
עמוס רגב, שלא השכיל לסחוף אחריו עיתונאים בכירים נוספים (מלבד בודדים, שהבולטים שבהם הם
דן מרגלית ו
גונן גינת) הנחשבים למעצבי דעת קהל.
גורם בכיר ביותר המקורב לאדלסון אמר ל-News1, כי זמנו של עמוס רגב הולך ואוזל. הוא מיצה עצמו. העיתון בעריכתו מונהג באופן חסר תעוזה - כאופיו של רגב, ולכן לא יהא מנוס מהחלפתו בעתיד הלא-רחוק.
