פרשת מרגול הולכת, מסתבכת ומתארכת. לפי הפרסומים בתקשורת, מצבה לא קל ולפי הצהרות החוקרים בפרשה, הסיפור שולח זרועות שונות לכיוונים חדשים בתחום הפלילי. האמנים, זמרים, שמופיעים באולמי שמחות, דיסקוטקים, מועדוני לילה, באופן טבעי ושוטף נתקלים בנציגים של עולם תחתון ובאופן שגרתי למדי שומרים על קשר חברתי ומסחרי. מה עוד שעולם תחתון אוהב להתחכך בסלבריטאים למיניהם.
כדאי להבהיר - המושג "חיילים" המשתייכים למשפחות פשע, אינה המצאה ישראלית, זה תרגום מהסלנג האמריקני המתייחס ל"חיילים" של המאפייה כפי שהם נקראים ומשם תורגמו לעברית. לכן הטרוניה בתקשורת שלנו למושג "חיילים" במקום לקרוא להם "עבריינים", הייתה במקום, אך הסלנג הזה כנראה ימשיך לשלוט בתקשורת.
הפשע המאורגן שולח זרועות לעסקים לגיטימיים, לצורך כיסוי והלבנת כספים, ומאוד מנסה ומשתדל לחדור גם לזרועות אכיפת החוק והשלטון - שם ההצלחה שלהם מועטה מאד - למזלנו, עד כה. בין העסקים, שיש לעולם הפשע נגיעה ישירה זה מועדוני לילה, דיסקוטקים, מסעדות, סמים, זנות, סחר נשים וכל תחום נוסף שמכניס הרבה כסף ומהר. המשטרה משקיעה מאמצים רבים בלחימה בפשע המאורגן ולפעמים אף מצליחה לחדור, לפעול ולמוטט ארגון זה או אחר. אך המשטרה, לא עומדת בקצב הפשיעה ועולם הפשע, הולך ומשגשג.
בשנים האחרונות עשתה המשטרה מספר פעולות נרחבות להתמודד עם התופעה, וכפי שאמרתי אף הצליחה במקרים ספורים, כמו הסגרתו ומשפטו של רוזנשטיין, הסגרתם של האחים אברג'יל לארה"ב, כאשר מאיר אברג'יל הוחזר לארץ לאחרונה בעקבות "עסקת טיעון" עם הפרקליטות בארה"ב ובהכנסתם לכלא של מספר נוסף של חיילים ממשפחות הפשע.
הקשר הפלילי הזה נמצא גם בתחום הספורט, בעיקר בכדורגל, כאשר כרטיסי שחקן או קבוצות או תמיכה כספית בקבוצות, באים מכספים שחורים שמנסים להלבינם. הזמרים למיניהם מודעים לקשרים המסובכים האלה, אבל אין לבוא אליהם בטענות ובטרוניות, שהרי זו עבודתם, פרנסתם ומזה הם חיים. כל זאת בתנאי שהם שומרים על קשר מקצועי נקי, לאמור: מופיעים, מקבלים שכר ולא חוצים גבולות מקצועיים לעבר, השקעות מפוקפקות, שוק שחור, שוק אפור וסחיטה באיומים.
העולם התחתון או עולם הפשע מגלגל בשנה עשרות מיליארדים של כסף שחור - בהימורים, סחיטה, כדורגל ועסקים בתחומים שונים, אם בתור ספקי כספים תמורת אחוזים, או שותפים שקטים ברצון או בכוח. וכשעוסקים במטריה זאת אסור לשכוח את "השוק האפור", שם נפלו ברשת הרבה אנשים והרבה "ילדי-פלא" שהסתבכו, דוגמת אלי ריפמן מ"אימובילייזר". קלובים לקלפים והימורים שמנוהלים ע"י "קופיים" כלפי המשטרה, וכל אלה מגלגלים מיליונים וידי המשטרה קצרות מלהושיע.
בפרשת מרגול יש אלמנטים זהים ומקבילים לפרשת
דודו טופז ז"ל, כלומר: שימוש בנציגי עולם הפשע, או אמצעים פליליים, להשגת מטרה אישית. יש ביקורת כלפי המשטרה, פרקליטות, בית משפט על כך שמנפחים את הפרשה ומתייחסים אל מרגלית צנעני, כמו ראש משפחת פשע, עם מעצר ממושך, למרות שאין לה עבר פלילי. המשטרה טוענת מצידה - תקראו את כתב האישום, שיוגש ואז תראו את כל התמונה - יתכן מאד. אבל ללא ספק פרשת צנעני, היא רמז עבה לכל האומנים/זמרים, היזהרו!, המשטרה על הזנב שלכם וכך גם מס הכנסה.
לסיכום נראה לי שיש למה לצפות בחודשים הקרובים. יהיה שמח בבתי המשפט. מחד פרשת מרגול, ומאידך מתפתחת פרשת השופט העליון דנציגר - לחיאני. גם שם יש לצפות להפתעות והתפתחויות. משעמם לא יהיה.
