כוכבים מתפוצצים הם "בתי החרושת" שבהם מיוצרים כל החומרים המרכיבים את גופנו. במובן הזה, אנשים עשויים, למעשה, מאבק כוכבים. הביטוי "כוכב" מתייחס לשמש מסוג מסוים (כדור-הארץ, למשל, הוא כוכב-לכת, ולא כוכב ). התפוצצויות כוכבים, המכונים "סופרנובה", הם אירועים אנרגטיים מאוד, מאירים לעיתים את שמי הלילה. ההתפוצצות נובעת מהפרת האיזון בין כוח הכבידה שמושך את החומר של הכוכב (השמש) פנימה, לבין החום שנוצר בתגובה הגרעינית במרכזו ודוחף את החומר החוצה.
סוג מסוים של כוכבים מתפוצצים הם בעלי מאסה גדולה בהרבה (פי 100-10) וצעירים יותר מהשמש שלנו. בכוכבים אלה, התגובה הגרעינית מתחילה במיזוג של מימן להליום, כמו בשמש שלנו. אבל בהמשך, כאשר המימן בליבת הכוכב אוזל, נמשךמיזוג גרעיני של יסודות כבדים יותר, עד שליבת הכוכב הופכת לברזל. בשלב הזה, מכיוון שמיזוג של אטומי ברזל אינו מפיק אנרגיה, התגובה הגרעינית מסתיימת - והאיזון מופר. בהעדר כוח שדוחף החוצה, כוח הכבידה משתלט, ומאסת הכוכב קורסת פנימה.
תוך כדי הקריסה משתחררת אנרגיה רבה הגורמת לפיצוץ, והכוכב משליך את השכבות החיצוניות שלו למרחבי היקום. כאשר זה קורה, "מופיע" לפתע כוכב בהיר מאוד, במקום שבו לא נראה קודם לכן כוכב. זה מה שקרה בלילה שבין 31 במאי ל-1 ביוני השנה. באחת מהזרועות החלזוניות של גלקסיה M51 הופיע לפתע כוכב מתפוצץ.
הראשונים שזיהו את הסופרנובה היו אסטרונומים חובבים מצרפת. גם מצפה הכוכבים החדש על-שם קראר של מכון ויצמן למדע, בהנהלת אילן מנוליס, צילם את התופעה, וכך גם מצפה הכוכבים על-שם וייז של אוניברסיטת תל אביב במצפה רמון. מיקומה של ישראל בעולם מאפשר לנו לעקוב אחר הסופרנובה בזמן שבו רוב המצפים האחרים מוארים באור יום, ואינם יכולים לאסוף נתונים.
את הסופרנובה שהתגלתה חוקר צוות מדענים בינלאומי, שבו חברים גם ד"ר אבישי גל-ים, ד"ר עופר ירון, ד"ר דוד פולישוק, ד"ר דונג קסו, ותלמידי המחקר שגיא בן עמי ויאיר הרכבי מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע. כן משתתפים בו מדענים מארצות הברית, מבריטניה, מקנדה וממדינות נוספות. כבר בשלב זה התברר, שהחומר של הכוכב המתפוצץ אשר התפזר בחלל מכיל סוגים רבים ושונים של יס ודות. מבחר חומרים זה אינו אופייני לכוכבים מתפוצצים בשלב כל כך מוקדם של הפיצוץ, והמדענים מתכוונים לבחון את התופעה.
הסופרנובה האחרונה שהתגלתה בגלקסיה M51 (הקרובה אלינו כ-26 מיליון שנות אור בלבד) התחוללה בשנת 2005.
לפי התפיסה המקובלת, תופעה כזאת אמורה להתחולל אחת ל-100 שנים בכל גלקסיה, אלא שגלקסיה M51 מצויה באינטראקציה (חיכוך מסוים) עם גלקסיה שכנה, מה שגורם להאצת קצב היצירה, ובעקבותיה - הקריסה וההתפוצצויות של כוכבים מאסיביים.
ד"ר גל-ים: "אנו מבקשים מאסטרונומים חובבים בארץ שצפו באירוע וצילמו אותו, לשלוח אלינו את התמונות ואת התיזמון. שיתוף הפעולה עם האסטרונומים החובבים חשוב לנו מאוד, והוא עשוי לסייע בקביעת העיתוי המדויק של התפוצצות הכוכב".
המדענים מעוניינים בתמונות של הגלקסיה M51 אשר צולמו בין 30 במאי ל-2 ביוני השנה. את הקבצים הגולמיים ביותר שאפשר להפיק יש לשלוח
ל-ptf11eon@gmail.com. אם התמונה תהיה שימושית, ונתוניה ייכללו במאמר מדעי, יהיו מגישי התמונה שותפים לפרסום.
