זיכרון דברים

עד כמה קל ליצור זיכרונות כוזבים? מחקר חדש במכון ויצמן למדע מראה, כי די במעט לחץ חברתי כדי לשנות זיכרון אמיתי לזיכרון שווא. המחקר, שהתפרסם באחרונה בכתב העת המדעי Science, מגלה תבנית ייחודית של פעילות מוחית המתרחשת כאשר נוצרים זיכרונות כוזבים - תגלית הרומזת על קשר מפתיע בין הזהות העצמית החברתית שלנו לבין הזיכרון.

הניסוי, שערכו פרופ' ידין דודאי ותלמיד המחקר מיכה אדלסון מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, ביחד עם פרופ' ריימונד דולן וד"ר טלי שרות מהיוניברסיטי קולג' בלונדון, כלל ארבעה שלבים. בשלב הראשון כונסו קבוצות קטנות של מתנדבים, אשר צפו בסרט דוקומנטרי. לאחר שלושה ימים חזרו המתנדבים למעבדה, ועברו מבחן זיכרון אישי, שבמסגרתו נשאלו שאלות על הסרט. הם גם התבקשו לדרג את רמת הביטחון שלהם לגבי נכונות התשובות שמסרו.

לאחר מכן התבקשו המתנדבים לחזור על המבחן, כשהם נמצאים בתוך מכשיר לדימות תיפקודי מוח בתהודה מגנטית (fMRI). הפעם קיבלו המתנדבים "גלגל הצלה": ה"תשובות" שמסרו המתנדבים האחרים מהקבוצה, אשר צפו בסרט יחד איתם (תשובות אלה הוצגו לצד "תמונות פרופיל" של המתנדבים - הדומות לתמונות שמופיעות ברשתות חברתיות). בין התשובות האלה הושתלו תשובות שגויות לשאלות שעליהן ענו המתנדבים נכונה וברמה גבוהה של ביטחון במבחן הראשון. השתלת התשובות השגויות גרמה למשתתפים להתאים את עצמם לקבוצה, וב-70% מהמקרים הם מסרו תשובות שגויות.

האם המשתתפים נכנעו ללחץ החברתי רק כלפי חוץ, ונמנעו מלמסור את התשובה הנכונה, או אולי בזיכרונות שלהם אכן התחולל שינוי ממשי? כדי לענות על שאלה זו, הוזמנו המתנדבים למעבדה, לחזור על המבחן פעם נוספת. הפעם נאמר להם, כי התשובות שקיבלו במבחן הקודם לא נמסרו על-ידי חבריהם לצפייה בסרט, אלא נוצרו באופן אקראי במחשב. בעקבות זאת, בחלק מהשאלות חזרו המתנדבים לתשובתם המקורית, הנכונה, אבל כמעט מחצית התשובות נותרו שגויות - דבר המעיד על כך שהזיכרונות הכוזבים שהושתלו במבחן הקודם, נשארו במוחם.

בניתוח הנתונים שהתקבלו בסריקות ה-fMRI התגלתה פעילות מוחית ייחודית בעת יצירת זיכרונות כוזבים בעקבות לחץ חברתי. יצירת הזיכרונות הכוזבים האלה התאפיינה בהפעלה בו-זמנית, תוך קישוריות חזקה, של שני אזורים במוח: ההיפוקמפוס והאמיגדלה. ההיפוקמפוס ידוע כבעל תפקיד חשוב בייצור זיכרונות ארוכי-טווח, ואילו האמיגדלה, המוכרת כ"מרכז הרגשות של המוח", ממלאת תפקיד ביחסי גומלין חברתיים.

המדענים סבורים, כי האמיגדלה מתפקדת כמעין "גשר", אשר מחבר את חלקי המוח הקשורים ביחסים חברתיים לחלקים הקשורים באחסון זיכרונות. ייתכן, כי עבור סוגים מסוימים של זיכרונות נדרש "אישור" של האמיגדלה לפני שיישמרו. לכן, לחץ חברתי עשוי לפעול על האמיגדלה, ולשכנע את המוח שלנו להחליף זיכרון מוטבע היטב בזיכרון כוזב.