ההפגנות נגד המצב החברתי לגמרי צודקות ורציניות מבחינתי, ועושות לי חשק לברוח למשהו רחוק ולא חשוב כמו חיי האהבה של ג'ניפר אניסטון. אני קצת מודאגת כי הבלונדה שוב נורא ממהרת. אני כבר מזהה אצלה את ההתנהלות הרגילה - היא מוצאת מישהו שמוצא חן בעיניה, מזדרזת מידי להפוך להיות חברה שלו ואז הוא מחליט שהיא נחמדה באמת אבל לא בשבילו. היא הרי כל כך חכמה בכל תחום אחר בחייה שזה מפליא אותי כל פעם מחדש איך היא מפספסת בתחום הזה.
הקריירה של ג'ניפר אניסטון מבוססת על הדימוי שלה כ'ילדה טובה אמריקה'. כשרון המשחק שלה לגמרי מינימאלי, אם הוא בכלל קיים ואותו כנ"ל לגבי הכישרון הקומי שלה. אותי בכל אופן היא בכלל לא מצחיקה, אבל זה לא מפריע לה להופיע בסרט אחרי סרט אחרי סרט. במקרה של סנדרה בולוק, גם כן 'ילדה טובה', אני חושבת שזה קצת יותר מובן. לבולוק יש בכל זאת איזו תעוזה. לאניסטון יש תספורת מעוצבת בקפידה וגוף מטופח. זהו.
ברגיל שחקנית משעממת שמרוויחה פשוט המון לא הייתה מושכת את תשומת הלב שלי, פשוט כי לא הייתה ביננו שום נקודת השקה (וכל הקטע של לשקוע בסיפור רכילות הוא שאת מפנטזת שיש לך קשר כלשהו לדמויות האלו מהסרטים) אבל העיוורון המוחלט שלה בענייני בנים גורם לי לרצות לצעוק לה ממקומי את עצות היָאכנֵה שלי. כל פעם מחדש יש לי הרושם שגם מן המרחק המונומנטאלי שלי כאן אני רואה את מצבה יותר בבירור ממה שהיא רואה.
אז גֵ'ן (כך מכנים אותה) חביבה, החבר הנוכחי עדיין נותן לך המון נקודות כי ידוע שאת שחקנית מצליחה שעושה את דרכה בעוז כבר די הרבה שנים במקום שבו אחרים נכשלים ונופלים שדודים לצד הדרך. בנים אוהבים אותך עצמאית והקריירה שלך מוכיחה שאת אשה עצמאית. אבל את מבזבזת את הנקודות האלו נורא במהירות כשאת מוכרת את הדירה המקסימה שלך (מה רע בלהשכיר?) כי "כבר אין בה צורך" לדברייך, וכשאת מודיעה לכולם שאת מתכוונת להיכנס להריון בהקדם האפשרי. גם אם הוא בוגר יחסית ולקח בחשבון שבגילך כבר לא תבזבזי זמן לפני שתיכנסי ממנו להריון, לא בטוח שהוא רוצה שתצהירי על זה כל כך בקול רם.
כמה זמן אתם כבר ביחד? ארבעה-חמישה חודשים? תהליך החיזור הוא תהליך שלוקח זמן ויש לכך סיבות פסיכולוגיות. גברים בדרך כלל רוצים את הקרדיט על זה שהם מצאו אותך מתוך ההמון, שהם החליטו שהם רוצים אותך. אם הם לא מרגישים שהם עשו את ההחלטה הזו הם לא מחויבים אלייך. בגלל זה את חייבת לתת לו להחליט, וכדי להחליט הוא צריך זמן.
אז בשלב אלף של מערכת היחסים בינכם ושל מערכת היחסים שלך עם כל אחד מהקודמים - הוא התייחס אלייך כאל מטרה מאתגרת במיוחד, בכל זאת כוכבת קולנוע. אבל אם את מוכרת את דירת הרווקות המטמטמת שלך ומודיעה לעולם שאת ממהרת להיכנס ממנו להריון את לא משאירה לו שביב של אתגר, שביב של אפשרות בחירה. המטרה המאתגרת עשתה סיבוב של 180 מעלות והתחילה לרדוף אחריו.
זה כל כך בסיסי, ג'ניפר, נו באמת.
פרשת מרגול: האוהדים רוצים נקמה
ובעניין אחר לגמרי: נורא חבל לי על מרגול. גם אני מזדהה עם "יום אחד אולי אפרוש כנפיים, יום אחד תראה שלא אפחד." מילים של
רחל שפירא ולחן של ירוסלב יעקובוביץ' אבל הביצוע של מרגול הוא מה שהופך את השיר לאמיתי, אני צודקת? מרגול היא זמרת נשמה של ממש מבחינתי. אז מה קרה? היא הלכה עם הדימוי של האותנטית יותר מידי רחוק? אותנטית שָׁוֵוה אמיתית, אמיתית זאת אומרת מי שהאמת הסובייקטיבית שלה יותר אמיתית מכל האמיתות האחרות?
אם זה נכון ומרגול התעסקה עם המאפיה אז היא בחברה טובה. פראנק סינטרה קידם את הקריירה שלו בעזרת המאפיה אומרים. אבל בארצות הברית הכל הרי יותר גדול, ויש יותר מרחב תמרון. פרנק סינאטרה פיתח קריירה עצמאית, הוא לא הפך להיות חלק מן הממסד, ואם את שופטת של '
כוכב נולד' את כבר חלק מהממסד. את לא יכולה להיות גם חלק מן הממסד וגם להסתודד עם האנשים הלא נכונים. בלי קשר לאם מישהו חייב לך כסף, את לא יכולה להיראות כאילו את מסתובבת עם פושעים - זה עניין של דימוי.
באופן אישי אין לי טלוויזיה ואני לא צופה ב'כוכב נולד', אבל מי שכן צופה לוקח את השיפוט לא פחות ברצינות ממי שצופה במשחק כדורגל ומצפה שהשופט יהיה הוגן. זה מעליב את האוהדים אם השופט מרמה. זה מכעיס אותם והם רוצים נקמה. את שיקרת להם. עכשיו יטלטלו אותך דרך בתי משפט ודיונים וחקירות ולא יהיה לזה סוף. "יהיה לי/ יהיה מה שליבי מבשר לי/ עוד יהיה לי/ יהיה לי קצת ממה שחסר לי/ למה לה, תגיד לי למה לא/ בשבילי וגם בשבילו." תראי איך הפכת את המסר של השיר היפה הזה על פניו.
