אז יש לי חדשות עבורכם. התעלולים שעוללתם בימי ניהולו של המוזיאון בידי מרק שפס - לא יחזרו עוד. הקץ לשטחיות ואזלת היד והכניעה לקול ההמון. מה שאז הוריד את שפס מכהונתו, השאיר את המוזיאון ללא יד מכוונת כמה שנים, וגם בעת כהונתו, בשל לחצי ההמון - גרם להתעלמות מוחלטת מכל מה שנוצר באמנות הישראלית עד דור ה"אמנות הענייה", תרתי משמע. רק מוטי עומר השיב לקלאסיקה העברית את מקומה וכבודה האבוד. ועל כך כינוהו ה"אמנים" - מיושן.
בשל לחצי ה"אמנים" החשובים בעיני עצמם, שעשו רעש וגלים - ביטל נדבן שרצה לתרום למוזיאון תל אביב שתי עבודות של פרנק סטלה, שהיו אמורות לכסות שני קירות ענקיים באולם הכניסה למוזיאון. כך גם לחצי הארכיטקטים הישראלים בזמנו גרמו לנדבן לבטל את תרומתו להרחבת
מוזיאון ישראל, כי לטעמם, זה היה מקלקל את המורשת ההיסטורית של הבניין הישן והמיושן שנשאר על תילו. למעשה, התנגדותם נבעה מהסיבה שהמתכנן החדש לא היה מקומי. ורק הודות למאמצי המנהל ג'ימס סניידר, נמצא לאחר שנים, סכום כסף לשם שיפוץ חלקי על גבי הבניין הישן שנשאר. כמו-כן, ביטל גדול הארכיטקטים בעולם כיום, פרנק גרי, את התנדבותו לעצב את התוספת למוזיאון תל אביב, בגלל קנאת המהנדסים המקומיים. אבל גם לאחר תחרות בינלאומית, זכה במכרז ארכיטקט אמריקני.
בכל ארצות המערב, תוכלו לראות על קיר באכסדרת הכניסה למוזיאון, שלט ברונזה ענק עם שמות כל התורמים, בעלי ההון והאספנים, שתרמו למוזיאון את אוצרות האמנות שלהם. רק בזכותם עומדים מוזיאונים ענקיים מלאי שכיות חמדה, שהעם יכול ליהנות מהן ולהרחיב את השכלתו ואת דעתו. בראש הדירקטוריונים ומועצת המנהלים של המוזיאונים הגדולים בעולם, יושבים אלה שתרמו את האוצרות למוזיאון (כמו לאודר במוז' ויטני, וכולי) וכן ממשיכים לתת מענקים מדי שנה, ורק בזכותם המוזיאונים פתוחים.
כך היה מאז החלה האמנות לפרוח - עוד בימי הביניים, כשהפטרונים הגדולים ומזמיני יצירות מטובי האמנים היו ראשי הכנסייה, האצילים והמלוכה. הציור והפיסול צלחו את ההיסטוריה והגיעו לשיאיהם רק הודות לפטרונות העשירים. כך גם כיום. לכן, בעל המאה הוא בעל הדעה. וראוי על כן שהם ייבחרו מנהל שעל-פי ידיעתם והכרתם אותו - יידע לנווט את המוזיאון כלכלית, להשיג תרומות מתומכים, ובזכות פועלו המוזיאון ימשיך ליהנות את הצופים אוהבי האמנות.
כל טענות האמנים המקומיים שלנו, שהם חפים מכל ידע על המתרחש בעולם האמנות כולו, כל טענותיהם - הבל הבלים. נכון שאוצר במוזיאון חייב להיות בעל תואר שלישי או פרופסור עם ידע מקיף בתחומים שהוא מומחה בהם. כך יש בנפרד אוצר לפיסול, אוצר לאמנות פלסטית, אוצר לצילום, אוצר לרישום וכולי. מעל כולם צריך להיות אוצר-על. כך היה תמיד במוזיאון ישראל, ועל כך הוא מתברך.
משרות מנהלים במוזיאון אינן נתונות לשיקול דעתם של אמנים או כאלה שסיימו לא מכבר חוג לאמנות או אוצרות באוניברסיטה. ניסיון עתיר שנים והכרת המאטריה - לא יסולאו בפז.
לכן, אל תתלהמו. את שם המנהל החדש של המוזיאון כבר אמרו לי בחו"ל, אפילו נקבו במועד הפגישה עמו. אז חבל על המאמצים. הירגעו, המשיכו לנסות להיות אמנים, וגם אם לא תגיעו להילה שחשבתם - הרי עצם היצירה היא התענוג הגדול ביותר, אם היא בעלת ערך.
