|   15:07:40
דלג
  אריה אבישור  
חוקר עצמאי בכלכלה ומדעי החברה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

מהו שלטון החוק?

כאשר יש אכיפה סלקטיבית, אקטיביזם שיפוטי, פסקי דין המכוונים כלפי האינטרסים של האליטה השלטונית, וכאלו שאינם אחידים כלפי כל אזרחי המדינה - עיקרון השוויון בפני החוק מופר ושלטון החוק נסדק. גם האמון של הציבור ברשויות אכיפת החוק נפגע. אבל זה לא באשמת הציבור - זה באשמת אותן רשויות חוק המעוותות את החוק לטובת האינטרסים של האליטה השלטונית
18/09/2011  |   אריה אבישור   |   מאמרים   |   תגובות
בית המשפט. פסקי דין שאינם אחידים כלפי כל האזרחים [צילום: פלאש 90]

בסיקור החדשותי עולה ומופיע חדשות לבקרים המונח 'שלטון החוק'. אף אחד לא מסביר מה זה 'שלטון החוק'. האליטה הקולוניליסטית-אירופית בישראל, כמובן, מתכוונת לכך ש'שלטון החוק' הוא שלטונה שלה, שהרי היא החוק בהתגלמותו. לכן, שלטון החוק אוסר על פרסום ספרים הלכתיים הנוגדים את האינטרסים של אותה אליטה (בנושא זה פרסמתי מאמר שכותרתו "הספר "תורת המלך"- היכן הבעיה?").

לכן, חקיקת חוק המשנה את אופן מינוי השופטים לבית המשפט העליון הוא, כמובן, מנוגד לשלטון החוק. במאמרי שכותרתו "האם טענת השופטים לשכרון כוח בכנסת וסכנה לדמוקרטיה נכונה?", כתבתי על שופטי בית המשפט העליון: "הם פשוט רוצים להמשיך את המשחק שבו ארגוני הקרן החדשה לישראל עותרים לבג"ץ והוא מקבל את עתירותיהם באופן אוטומטי ולתהליך הזה קוראים 'צדק' ו'שלטון החוק'..."

אז בואו נבחן האם 'שלטון החוק' באמת פירושו שלטון עריץ של האינטרסים של אליטה שלטונית מסויימת? מה אומרת הספרות בעניין זה? בספרו של פרידריך האייק, "הדרך לשעבוד" מופיע הסבר לשאלה: "מהו שלטון החוק?" האייק הוא מההוגים המדיניים החשובים במאה ה-20. כך כותב האייק בפרק השישי בספרו:

"בניכוי כל הפרטים הטכניים, פירושו של זה (שלטון החוק,א.א.) הוא שבכל מעשיו השלטון מוגבל על-ידי כללים שנקבעו ונתבשרו מראש - כללים שהודות להם נוכל לחזות מראש במידה הגונה של ודאות איך תשתמש הרשות בסמכויות הכפייה שלה במצב נתון ולתכנן את עניינינו הפרטיים על בסיס הידיעה הזאת. אף שלעולם לא נוכל להגשים את האידאל הזה בתכלית השלמות, לפי שגם המחוקקים וגם האנשים המופקדים על הנהגת החוק צפויים לטעות, הרי העיקר, שאת שיקול הדעת שמניחים לגופים המוציאים לפועל שבידיהם סמכויות הכפייה יש לצמצם ככל האפשר, הוא ברור למדי."

"את הכללים מן הסוג הראשון (כללי שלטון החוק - א.א.) אפשר להעמיד מראש, בצורת כללים פורמליים שאינם מכוונים אל מחסוריהם וצורכיהם של אנשים מסוימים. הם נועדים לשמש מכשירים בלבד לבריות בשקידתם על מטרותיהם הפרטיות. והם יעודים, או צריכים להיות יעודים, לפרקי זמן ממושכים עד כדי כך שאי-אפשר יהיה לדעת אם יסייעו לאנשים מסוימים יותר מאשר לזולתם. אפשר כמעט לתארם כמין מכשיר ייצור, המסייע לבריות לנבא את התנהגותם של האנשים שאיתם צריכים הם לשתף פעולה, ולא כמאמצים לסיפוקם של צרכים מיוחדים."

אפילו בערך 'שלטון החוק' בויקיפדיה, שעל פניו נראה שנוסח על-ידי אנשי האליטה הקולוניליסטית-אירופית בישראל, נאמר תחת הכותרת 'דרישות שלטון החוק': "כלליות ואוניברסליות המשפט - דרישה כי המשפט יפנה באופן אחיד ושוויוני לאוכלוסיה כולה." בהקשר זה, האייק כותב: "לעתים קרובות תוכנו של שלטון זה (שלטון החוק—א.א.) אכן חשוב פחות, ובלבד שיהיה נאכף במידה שווה על הכל."

ראשית, אנו רואים שאקטיביזם שיפוטי, מנוגד לשלטון החוק שהרי נאמר כי, על-פי שלטון החוק, את שיקול הדעת של הגופים שבידיהם סמכויות הכפייה יש לצמצם ככל האפשר. לפיכך, כל מעלליהם של השופט אהרן ברק וממשיכי דרכו בבית המשפט העליון הינם מנוגדים בתכלית לעיקרון שלטון החוק. שלטון החוק נובע מהעקרונות הדמוקרטיים של שלטון העם ועיקרון הכרעת הרוב לפיהם החוק שואב את עוצמתו מרצון העם הבוחר את נציגיו בפרלמנט, ובכל שלבי החקיקה בבית המחוקקים החוק מתקבל בהכרעת הרוב.

שנית, אכיפה סלקטיבית כמו במקרה של מרגלית צנעני (ראה מאמרי "אכיפה סלקטיבית כנגד מרגלית צנעני" שהתפרסם ב"חדשות מחלקה ראשונה"), או במקרה של עתירותיה של עמותת 'רגבים' נגד הבנייה הבלתי חוקית של ערבים שנדחו על-ידי בית המשפט העליון, בעוד הוא מורה על הריסה ופינוי של היישוב היהודי מגרון, אכיפה סלקטיבית כזו היא מנוגדת לשלטון החוק. גם הגבלה סלקטיבית של חופש הביטוי של רבנים לעומת מרצים שמאלנים קיצונים באקדמיה מנוגדת לשלטון החוק, מכיוון ששלטון החוק הוא כללים פורמליים שאינם מכוונים אל מחסוריהם וצורכיהם של אנשים מסויימים והמשפט צריך להיות מיושם באופן אחיד ושוויוני לאוכלוסיה כולה.

ושלישית, שלטון החוק אין פירושו העדפת האינטרסים של אליטה שלטונית מסויימת אלא שיוויון בפני החוק. על-פי האייק, "שלטון החוק, במובן של שלטון החוק הפורמלי, העדר זכויות יתר חוקיות מטעם הרשות של אנשים מסויימים, הוא המבטיח אותו שיוויון לפני החוק שהוא היפוכו של שלטון שרירותי." לפיכך, קידום האינטרסים של האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל באמצעות השפיטה, או אכיפה לא שיוויונית של החוק, מהווה שלטון שרירותי המנוגד לשלטון החוק.

ולבסוף, נימוקיו של בית המשפט העליון כגון: מידתיות, סבירות, מוסר וצדק, הערכים בתרבות החברתית, ועוד כאלה נימוקים הבאים לכופף את החוק לטובת האינטרסים של האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל, הינם מנוגדים לשלטון החוק.

בהקשר זה כותב האייק שריבוי המצבים בהם נוצר צורך קבוע יותר להגדיר את תקנות החוק מתוך התייחסות למה שהוא "הוגן" או "הגיוני", פירוש הדבר שיותר ויותר נוצר צורך להניח את ההכרעה לשיקול דעתם של השופטים. "אפשר לכתוב היסטוריה של ירידת שלטון החוק, היעלמותה של הרכטסשטאט (מדינת החוק), על-פי החדירה ההדרגתית של נוסחאות מעורפלות אלו לתוך החקיקה והמשפט ועל-פי השרירותיות ואי-הוודאות הגוברות של החוק והשפיטה (והזלזול הגובר בהם כתוצאה מכך), שבתנאים אלה הם נעשים בהכרח מכשיר של מדיניות." אז שלא ינסו לבלבל אתכם!

ניקח לדוגמה את פסק הדין התקדימי של השופטת איילה פרוקצ'יה שהתירה לעובדת זרה שילדה תינוק להשאר בארץ יחד עם בנה. השופטת קבעה שהנוהל של משרד הפנים המחייב עובדות זרות לעזוב תוך שלושה חודשים מהלידה "אינו עומד במבחני המידתיות והסבירות". אותה אליטה שהשופטת משתייכת אליה טוחנת לנו את המוח מבוקר עד ערב שאנחנו מאויימים דמוגרפית ולכן עלינו להפרד מחלקי מולדת, מחלקי ארץ ישראל. אחרת לא נהיה מדינה יהודית ודמוקרטית. יתר על כן, ידוע לכל שהערבים המתקראים פלשתינים, ותובעים מאיתנו ריבונות בשטחי ארץ ישראל, רובם מוצאם מעובדים זרים שהיגרו לארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20. כמו-כן ידוע שיש ארגונים שפועלים להשאיר את ילדי העובדים הזרים בארץ ואף לתת להם אזרחות ישראלית.

לאור עובדות אלו, האם זה סביר להשאיר כאן עובדת זרה יחד עם תינוקה ולייצר עוד איום דמוגרפי? זיכרו, אין מדובר במקרה יחיד אלא בפסק דין תקדימי של בית המשפט הגבוה לצדק! אני באמת לא מבין, מה סביר בזה? זה לא סביר!!! זהו פשוט פסק דין שמשרת את האינטרסים הכלכליים של האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל והנימוקים המעורפלים אינם יותר ממכבסת מילים. מכיוון שעל-פי ההגדרה, שלטון החוק בנוי מכללים שאינם מכוונים אל מחסוריהם וצורכיהם של אנשים מסוימים, פסק דין זה של השופטת איילה פרוקצ'יה מנוגד בתכלית לשלטון החוק כהגדרתו!

ברור שכאשר יש אכיפה סלקטיבית, אקטיביזם שיפוטי, פסקי דין המכוונים כלפי האינטרסים של האליטה השלטונית, וכאלו שאינם אחידים כלפי כל אזרחי המדינה, עיקרון השיוויון בפני החוק מופר, ושלטון החוק נסדק. גם האמון של הציבור ברשויות אכיפת החוק נפגע. אבל זה לא באשמת הציבור - זה באשמת אותן רשויות חוק המעוותות את החוק לטובת האינטרסים של האליטה השלטונית. במצב עניינים זה, אין מה להיבהל מהטחת ההאשמות כלפי הציבור באשר למצב שלטון החוק במדינה. מי שאומר מילים אלו אינו מודאג ממצב שלטון החוק כהגדרתו בספרות, הוא מודאג ממצב שלטונו שלו!

הכותב הוא חוקר עצמאי בכלכלה ומדעי החברה
תאריך:  18/09/2011   |   עודכן:  18/09/2011
אריה אבישור
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מהו שלטון החוק?
תגובות  [ 13 ] מוצגות   [ 13 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פרופ אליהו בן-חנן
18/09/11 17:15
2
פטור מעונש לשמאל
18/09/11 17:41
 
עובד זר לא חוקי
19/09/11 10:09
3
אחד העם
18/09/11 20:26
 
מב"י
18/09/11 23:45
 
פרופ' סגל
19/09/11 11:48
 
תפקידו חלקם מאישי
19/09/11 21:59
 
ד''ר אברהם שלום
19/09/11 12:58
 
מגיב
19/09/11 13:11
4
פרופ' יצחק סגל
19/09/11 08:41
5
הקביעות הועדים
19/09/11 10:18
6
צנעני
19/09/11 10:28
7
ירון זכאי 1
19/09/11 12:01
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בנימין נתניהו מוביל אותנו לאסון מדיני, כשהוא מתעסק רק בתדמית הפוליטית שלו, במקום בשיפור מצבה המדיני של מדינת ישראל. ישראל הגיעה לשפל המדרגה גם ביחסים שלה עם העולם הערבי וגם ביחסיה עם כל ידידיה בעולם המערבי, וביבי שאחראי לכך אינו עושה דבר מלבד ספינים פנימיים שכל מטרתם היא הישרדות ושמירה על הכיסא שלו בממשלה.
18/09/2011  |  דניאל גיגי  |   מאמרים
ארה"ב, בעידן ברק אובמה, נדחקה הצידה בכל הקשור לדומיננטיות העולמית. עליית אימפריות כמו סין והודו, המשבר הכלכלי העמוק, השובע ממלחמות לא-להן, הנגיסות והירידות בסקרים, הפסד בית הנבחרים לרפובליקנים – כל אלו היוו מכות אגרוף לאזרח האמריקני ובכלל, לאומה האמריקנית הגאה.
18/09/2011  |  עומר דוסטרי  |   מאמרים
הגיבור הנערץ ביותר של פרשת נפילת שגרירותנו בקהיר לא היה המאבטח יונתן מבית-שאן, חביבו של ראש הממשלה, כי אם ברק אובמה. נשיא ארה"ב הוצג כאן כמי שנחלץ לעזרתנו לפנים משורת הדין כאשר צלצל לטנטאווי באישון ליל ודרש ממנו להושיע את הבחורים בשגרירות. מומחים ליחסי ישראל-אמריקה, תמיד אותם מומחים, אמרו שמדובר בעוד מפגש בין הלב הטוב של האמריקנים לבין יצר הנצלנות הישראלי. כולם הזכירו את הביטוי "כפוי טובה" שרוברט גייטס הטיח לאחרונה בנתניהו.
18/09/2011  |  חגי סגל  |   מאמרים
איש אינו מצליח להעלות על דעתו את השאלה האלמנטרית: של מי המדינה הזו לעזאזל? מה פתאום הציבור מוצא עצמו במאבק מתמיד נגד משרתיו כדי שהמדינה שלו תפעל גם קצת בשבילו?... למה ברירת המחדל היא שהמדינה תפעל למען הבכירים, העשירים והחזקים? חלילה לי להפריע לכם לרוץ קדימה, רק שאלה אחת קטנה: לאן?
18/09/2011  |  אהרון שחר  |   מאמרים
במשך עשרות שנות פעילותי המקצועית בנושאי פריון העבודה והייצור, הקדשתי את הידע שרכשתי - ליוזמות שיגדילו את התועלת והעושר שניתן להפיק מהאמצעים העומדים לרשות המפעל ו/או כלל הציבור. קוראים לזה - הגדלת העוגה שאפשר לחלק. חסידי הדת הסוציאליסטית פותרים את בעיית חלוקת העוגה בשיטה פשוטה יותר: קח ממי שיש לו ותן למי שאין לו. וכך, המתיימרים להיות מומחים לפתרון מצוקת שכבות הביניים מחפשים, קודם כל, שיטות להגדלת המיסים, מבלי לעשות את החשבון המערכתי כיצד מיסים אלה יכו בסוף בציבור שרוצים לשפר את מצבו.
18/09/2011  |  יוסף דוריאל  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il