בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
החסמים שיקברו את כל תוכניות הבנייה
|
על גבי הנייר, אפשר לבנות 165 אלף דירות ב-22 ישובים ● למעשה - שורה של חסמים בתחומי התחבורה, הביטחון, הרשויות המקומיות והסחבת האינסופית ישליכו את דוח טרכטנברג למגירה, בצד דוחות קודמים
|
הגוש הגדול [צילום: יח"צ נכסי אריאל]
|
|
|
|
|
על גבי הנייר, הכל טוב ויפה: ועדת טרכטנברג איתרה 22 ישובים, שאפשר לבנות בהם בשנים הקרובות 164,945 דירות. איזה יופי. אולם עיון בטבלה שהכינה הוועדה מלמד, שזה הכל בתיאוריה. בפועל, יש לחשוש, מה שהיה הוא שיהיה, והחסמים המפורסמים ימשיכו לעכב את הבנייה במשך שנים. דוגמות בולטות: - צפון-מערב ת"א, מה שהוועדה קוראת לו בטעות "הגוש הגדול". על הנייר, יש תוכנית לבנות 30,000 דירות. מדוע לא בונים? כי צריך לפנות את שדה דב (מדברים על זה כבר עשרות שנים בנוסח "או-או-טו מפנים"), וגם מחנה צבאי סמוך. הקרקע בבעלות בעלי עניין רבים, יש אומרים אלפי אנשים, וצריך להגיע להסכם עם כולם. בגוש הגדול האמיתי, הסמוך למתחם, נמשך הליך זה כ-40 שנה.
- תע"ש- אזור השרון: המתחם מיועד לבניית 23,000 דירות. מתי? כאשר המפעלים יעברו למקום אחר, אולי לנגב. פעם זה יקרה, כנראה. אבל לאחר הפינוי יהיה צורך להתגבר על בעיות קשות של קרקע מזוהמת, וזה עלול לעכב את הבניה שנים. בינתיים יש תכנון ראשוני לבנייה, לא יותר, ובאמת, לפי התנאים הנוכחיים אין מה למהר.
- מחנה צריפין, מיועד לבניית 15,000 דירות. מתי? כאשר צה"ל יפנה את המחנה הותיק ויעבור, בעוד כמה שנים (הלוואי) לנגב. חוץ מזה, צריך לפתור בעיות תחבורה, ולהגדיר מחדש את הגבולות המוניציפליים, האם השטח יסופח לראשון לציון, או אולי לעיר אחרת.
- קדמת השרון, שני מתחמים לבניית 13,500 דירות. לפני כן יש לסלול כביש. מי שמכיר את משרד התחבורה והרשות הלאומית לדרכים יודע, שזה ייארך שנים.
- מתחם גלילות, בין רמת השרון לת"א, מיועד לבניית 12,000 דירות: יש לקבל את אישורה של רכבת ישראל, להעביר מתקנים ביטחוניים, לשנות את מסלול הטיסה של המטוסים הממריאים משדה דב (המיועד כאמור לפינוי מתי שהוא). חוץ זה, יש להגיע לשיתוף פעולה בין עיריות ת"א ורמת השרון, וזה עניין מסובך כשלעצמו. השורה התחתונה: בשנים הקרובות לא יבנו.
- רמת השרון - שני מתחמים, לבניית 6,000 דירות. למה לא בונים? כי יש לסלול כבישים ולחכות, ולחכות.
- מחנה תל השומר, שני מתחמים לבניית 3,500 דירות. צריך להשיג את הסכמת צה"ל לפנות את המחנה.
- גליל ים - 3,000 דירות: חסרים כבישים, הסיפור כבר מוכר.
- טירת הכרמל - שני מתחמים ובהם אפשר יהיה לבנות כ-4,100 דירות: "יש בעיות קשות", מציין הדוח.
הרשימה כוללת עוד ועוד מתחמים, ובכולם הסיפור דומה. נזכיר את האחרים: מחנה סירקין ליד פתח תקוה - מתחם לבניית 10,000 דירות. מודיעין - 9,900 דירות בשני מתחמים. בית שמש - 8,000 דירות. קריית ביאליק - 4,200 דירות. יהוד - 4,200 דירות (שני מתחמים). יבנה - 4,100 דירות בשני מתחמים. אפולוניה הרצליה - 3,100 דירות. מחנה 80 בפרדס חנה - 1,700 דירות. קדימה - 1,350 דירות. מחנה השלישות רמת-גן - 1,200 דירות. "עד סוף 2012 תאושר בניית 43,700 דירות" למרות הבעיות הקשות, מגלה הוועדה אופטימיות. היא מעריכה, שעד סוף 2012 יאושרו שמונה פרויקטים, לבניית 43,700 דירות, מתוך זה 23,000 דירות בתע"ש באזור השרון. רגע, לאן נעלמו כל הבעיות הקשות שצוינו לעיל, באותו דוח, לגבי מתחם תע"ש?! הפרויקטים האחרים שיאושרו בתוך שנה ורבע, כנראה, הם: 8,000 דירות בבית שמש, 4,200 בקריית ביאליק, 2,300 ביבנה (מתחם אחד מתוך שנים), כ-2,200 בטירת הכרמל , 1,800 במודיעין (מתחם אחד מתוך שנים), 1,350 בקדימה, 800 ביהוד. נחיה ונראה. הפרויקטים האחרים יהיו מוכנים לבנייה בין השנים 2013 ו-2016.
|
תאריך:
|
27/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
27/09/2011
|
|
אלעזר לוין
|
החסמים שיקברו את כל תוכניות הבנייה
|
|
|
|
|
השאלה הראשונה שצריך לשאול, עוד לפני שקוראים את המלצות ועדת טרכטנברג, היא האם בכלל ניתן היה לעמוד במשימה שהוטלה עליה ב-50 הימים שהוקצבו לה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ציין לשבח את המהירות בה פעלה הוועדה וכמעט אמר שהיא תיכנס לספר השיאים של גינס - אך ספק רב אם זו אכן סיבה לגאווה.
|
|
|
בעוד הדברת אינה יודעת גבול, הרי שיחד עם המדיה הן יובילו בסופו של דבר להרס תשתיות כלכליות חברתיות, ולא תבוא ישועה לחלשים. אין טייקון אחד בעולם המנהל עסקיו באופן אישי פרטני, והאשמת מצליחנים איננה פתרון, אלא הרס העתיד.
|
|
|
אתה קורא את פרק הדיור בהמלצות ועדת טרכטנברג, משפשף את עיניך בתדהמה ולא מאמין: זה מה שהוציאו תחת ידם חברי הוועדה המכובדים, בראשות מנכ"לי משרדי השיכון וראש הממשלה?! רוב ההמלצות מבוססות כנראה על אי-ידיעת הנתונים, ועל חוסר די מידע במה שנודע לענף הנדל"ן.
|
|
|
המחאה האזרחית שפרצה במהלך חודשי הקיץ בישראל ביטאה כעס מצטבר נוכח צמצום מחויבות המדינה לזכויות החברתיות של אזרחיה. המחאה התחילה בתחום הדיור אך התפשטה במהרה אל תחומים נוספים ובראשם החינוך והבריאות, והובילה לתביעה נרחבת לחלוקה צודקת של המשאבים בין המעמדות החברתיים הגבוהים לבינוניים והנמוכים. בהיעדר פרספקטיבה היסטורית, אסתכן בניבוי הבא: גם אם לא תשיג את כל מטרותיה בטווח הקצר, מחאת האוהלים 2011 צפויה להוות נקודת ציון חשובה בהיסטוריה הקצרה של יחסי חברה-מדינה בישראל. אחת הסיבות לכך היא השינוי בתפקידו של מעמד הביניים ביחס למגמות ההפרטה בשירותים החברתיים: מעבר מתמיכה אינדיבידואלית במגמות אלה, להתנגדות קולקטיבית ואקטיבית להן.
|
|
|
|