בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרופ' מנואל טרכטנברג. כלכלן חברתי מובהק [צילום: פלאש 90]
|
|
|
לא למדנו מהדוח הקודם של פרופ' טרכטנברג
|
לפני חמש שנים, בשנת 2006, הגיש פרופ' מנואל טרכטנברג דוח גיבוש מדיניות חברתית-כלכלית לצמצום העוני ולהקטנת הפערים החברתיים לראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ● לאחרונה נקרא פרופ' טרכטנברג להתייצב שנית. הפעם בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי
|
פרופ' מנואל טרכטנברג, יליד 1950, כלכלן בכיר מומחה בכלכלת מחקר ופיתוח, צמיחה, פטנטים וחדשנות טכנולוגית. חיבר ספרים ומאמרים מדעיים שפורסמו בכתבי עת מובילים, ונחשב לאחד המומחים הבולטים בעולם בתחומים אלה. כמו-כן הוא חבר במכוני מחקר בארצות הברית ובאירופה. ב-18 במאי 2007 התפרסם ראיון עם פרופ' טרכטנברג בעיתון "דה-מרקר" העוסק בדוח גיבוש מדיניות חברתית-כלכלית לצמצום העוני ולהקטנת הפערים החברתיים שנכתב בשנת 2006 מתוקף מינויו ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה על-ידי ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט. באותו ראיון אמר הפרופ': "הדוח אומץ על-ידי הממשלה והתקבלה החלטה להקים ועדת מנכ"לים שמופקדת על יישום התוכנית. אנחנו רוצים להתוות עקרונות וכלים לשיתוף המשרדים הנוגעים בדבר, כי לא ניתן להשיג את הפתרון על-ידי כפייה". אבל אז נחשפה השחיתות, ראש הממשלה התפטר והדוח נגנז באחת המגירות. או אז פרצה המחאה החברתית. פרופ' טרכטנברג נקרא להתייצב שנית. הפעם בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי. "הבעיה של גופים מייעצים היא הזלזול של קובעי המדיניות, הרואים בהם לכל היותר כלי שתפקידו לשרת את המדיניות, אך לא לעצב אותה", אמר באותו ראיון, "לא רוצה להתעמת עם משנתו של נתניהו... אחד הדברים הטובים בישראל הוא שיש לנו יכולת תגובה מאוד מהירה ויכולת לחולל שינויים שבמדינות אחרות היו גורמים למהפכות ולהפלת ממשלות. ישראלים הם עם בעל תושייה אדירה". מכל הכלכלנים השמרניים ובכירי האוצר לשעבר, שמסתכלים על האזרח דרך ערימת שקפים, נתניהו בחר להפקיד את גורלו הפוליטי בידיו של כלכלן חברתי מובהק, אותו מנו שצעד בשתי המחאות הראשונות. היה זה צעד פופוליסטי בו נקט בנימין נתניהו, ותו לא. מארגני המחאה שלא הופתעו ממסקנותיה של הוועדה כאילו עברו שלב. בכל ראיון בו דנים במסקנות הוועדה מועלות לשידור דפני ליף או סתיו שפיר ומחזקות את דבריו של פרופ' טרכטנברג שנאמרו בשנת 2007 - עם בעל תושייה אדירה. כאילו נאמר להם - המשיכו קדימה ובמרץ. נראה כי הפרופ' נקרא על-מנת לשלוף את הדוח מן המגירה. לא בו האשם. הבה לא נרוץ למצוא את פרופ' טרכטנברג כאשם.
|
העוני בישראל מתחלק באופן מאוד לא אחיד על פני האוכלוסיה: החרדים והמיעוטים מהווים יחדיו כרבע מאוכלוסיית ישראל, אך מייצגים יותר ממחצית המשפחות העניות. הגורמים העיקריים מאחורי שיעורי עוני כה גבוהים נעוצים באבטלה גבוהה, בשיעור השתתפות נמוך מאוד אצל גברים חרדיים ואצל נשים ערביות, באפליה בתעסוקה, במחסום השירות הצבאי, בפערים תרבותיים, בילודה גבוהה וכדומה. גורמים אלה דורשים טיפול ממוקד במגזרים אלה, כאשר חלק ניכר מהכלים משותפים לשני המגזרים, וחלקם נפרדים. על חרדים? "לוקח זמן ללמוד לחיות במסגרת דמוקרטית. היו קבוצות מקופחות שפעלו מחוץ למסגרת. הכניסו אותם פנימה וציפו שמיד יקבלו על עצמם את כל כללי המשחק. זה לא פשוט ואז באמת היו תקלות. אבל כבר יש שינוי לטובה בהשוואה למצב שהיה לפני 10 שנים ורואים הפנמה של נורמות". איך נראית כלכלת ישראל ללא חרדים? "אם מתעלמים מערבים וחרדים, שהם 25% מהאוכלוסיה, אז אנחנו במצב לא רע. הניתוחים הסטטיסטיים הם לא כאלה תמימים ויש באופן הצגת הנתונים מסרים שבדרך כלל מובלעים. המסקנות של הניתוחים עלולות להיות מאוד מסוכנות". "אם לא תיושם האג'נדה, אני רואה שחורות. צריך לקחת את האוכלוסיות האלה ולעשות שינוי שיגרום לאינטגרציה. דרוש שדרוג רציני בחינוך ובפריון בתעשיות המסורתיות. רבים לא מבינים עד כמה הנטל הביטחוני הוא בעיה - ויהיה עוד יותר גרוע. אני לא רואה איך אנחנו יכולים לייצר כך מקורות ולממש את פוטנציאל הצמיחה שלנו. אני צופה מתחים גוברים והולכים. המערכת תנסה להתמודד איתם באמצעות הגדלת קצבאות במקום טיפול בבעיות מהיסוד, כי זה מה שהיא רגילה לעשות. התחרות הבינלאומית לא תרחם עלינו ואנחנו מאוד קטנים בעולם. לא נוכל להרשות לעצמנו להוציא רבע מהאוכלוסיה מחוץ לגדר". אלה דברים שאמר הפרופ' בשנת 2007! אבל הדברים שאמר לא נשמעו, הם נגנזו. "השאלה הרחבה יותר היא מה התמריצים שהמערכת הפוליטית מספקת. חיזוק הפקידות הבכירה זה דבר חשוב. בכמה משרדים ממשלתיים יש מנכ"לים עם פרופיל נכון וניסיון ניהולי בסקטור העסקי שבאו לעשות את המלאכה. צריך לספק להם כלים ומסגרת שתאפשר להם לעבוד. אחת הבעיות הקשות היא שמנכ"לים מתחלפים עם כל הצוות הבכיר ואין זיכרון מוסדי. זה דבר שהייתי מאוד מנסה להפסיק בלי להסתכן בצונאמי גדול במשטר הפוליטי". הצונאמי כבר כאן. הפקידים הבכירים נשאבו חזרה לסקטור העסקי שמפיק מהם תועלת. אם נשאל איש-איש מהם, נבין שכשבאו למשרדי הממשלה הייתה להם מטרה ברורה, אבל מי רוצה לעבוד בידיים כבולות?
|
|
תאריך:
|
28/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
29/09/2011
|
|
גיל נתן
|
לא למדנו מהדוח הקודם של פרופ' טרכטנברג
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
efis
|
30/09/11 16:21
|
|
|
|
יופיטר
|
1/10/11 22:19
|
|
ברדיו מתנגן תשדיר שעלותו מאות אלפי שקלים - "חברת עמידר איתך לאורך כל הדרך כבר שישים שנה". אבל בין כותלי בית משפט השלום בתל אביב השופט עודד מאור מבהיר לחברת "עמידר", ששמה מחייב אותה לדאוג שהיא תהיה עם דייריה לאורך כל הדרך, ושדייר חוקי לא ימצא עצמו ברחוב.
|
|
|
מעודי לא ביקרתי בשגרירות ארצות הברית, במבנה המבצר ברחוב הירקון בתל אביב. היום הייתי שם. הוויזה הקודמת, שנורית, סוכנת הנסיעות, השיגה לי בלי תורים ובלי לחץ, פג תוקפה ובמשך השנים הפרנויה האמריקנית הגיעה גם אלי. בטופס במחשב מילאתי עשרות שאלות. מה לעשות? כדי להשיג את הוויזה הנכספת מוכרחים למלא את ההוראות במלואן. בבקשה לא לחפף.
|
|
|
מה משותף ל"אביב העמים" במזרח התיכון ולמחאת הקיץ בישראל? - שניהם התרחשו בחלק השני של 2011 . התוצאות בשני המקרים לא משביעות את רצון העמים. הפנטסיה, השאיפה, החלום והאידיליה לא דומים בכלום למציאות. אביב העמים המוסלמים עוד לא הגיע. צדק חברתי בישראל עדיין לא התקרב לכאן.
|
|
|
כמה שזה היה צפוי. לא חלפו 24 שעות (כולל לילה) מאז הגישה ועדת טרכטנברג את המלצותיה, ועד שחבורת ליף-שפיר התייצבה בפני סוללת עיתונאים ומתחה עליהן ביקורת קטלנית. וכדי שלא לומר שאין למוחים גם רעיונות משלהם, הגיע האולטימטום לראש הממשלה: או תקציב חדש עד 29 באוקטובר - או שנחזור לרחובות.
|
|
|
בשקט-בשקט קיבלנו עוד מתנה לשנה החדשה. ידידתי, ציפי ברנד, זכתה בפרס האמי היוקרתי על סרטה הדוקומנטרי. מבין שלל החדשות הקשות שמלוות אותנו, כמה משמח לשמוע על זכייתה של ציפי. כל הכבוד!
|
|
|
|