ראש ההוצל"פ בת"א עיכב הליכי הוצאה לפועל בהתאם לעתירתה של מירה דידנר, והורה לכונס הנכסים, עו"ד ישי בית-און, להקפיא את כל הליכי מכירתו של מבנה תעשייתי ביבנה. ההוראה ניתנה בשל טענותיה של דידנר, לפיהן עו"ד בית-און "ניסה למכור נכס שלא היה שלו, תוך הטעייה ותרמית של ההוצאה לפועל".
בהחלטתו מסוף השבוע קבע ראש ההוצל"פ, כי על עו"ד בית-און להשיב לעתירה בתוך 7 ימים. עתירתה של דידנר הוגשה על-ידי עוה"ד יחיאל כשר, יגאל בורוכובסקי ויובל ברכה, ממשרד פרופ' יובל לוי ושות'.
בעתירתה טענה דידנר, כי היא מחזיקה ב-50% ממבנה תעשייתי ביבנה. חלקו השני של המבנה מוחזק על-ידי חברת "רוטו יבנה" שנקלעה לקשיים כלכליים, ועל-פי בקשת הבנק הבינלאומי מונה לה כונס נכסים - עו"ד ישי בית און.
לטענת דידנר, "למרות שהכונס היה מודע לעובדה כי מחצית הנכס שייכת לה, הוא פעל למכירתו של כל הנכס, תוך קבלת אישור מראש ההוצל"פ, וזאת מבלי ליידע אותו כי מחצית הנכס אינה שייכת לו במסגרת פועלו ככונס הנכסים". מעבר לכך, דידנר, באמצעות באי כוחה, הודיעה לעו"ד בית-און כי היא מתנגדת למכירת חלקה בנכס, אולם לטענתה "שוב נמנע כונס הנכסים מלדווח על כך לראש ההוצאה לפועל".
בעתירה שהוגשה באמצעות משרד פרופ' יובל לוי ושות' טוענת דידנר, כי כונס הנכסים אינו מכחיש כי מעולם לא טרח ליידע אותה על כך שבמשך חודשים מתנהל בהוצל"פ הליך מכירתו של כל הנכס, והדבר נודע לה רק כאשר העסקה התקרבה לשלבי הסיום.
לטענת דידנר, הכונס לא מכחיש גם כי לאורך חודשים ארוכים הסתיר מראש ההוצאה לפועל את זכויותיה בנכס ואת התכתובת שניהלה עימו, ובה טענה כי מחצית הנכס שייכת לה והיא מתנגדת למכירה. כמו כן, טוענת דידנר, כי כונס הנכסים הסתיר מראש ההוצל"פ את העובדה כי כבר מתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בנוגע לזכויותיה בנכס.
בעתירה נטען עוד, כי התגוננותו של כונס הנכסים נגד הטענות מסתפקות בתגובה כי "הליכי המכירה נמצאים בעיצומם ולקראת סיומם ולכן לא יעלה על הדעת לעוצרם..."
לטענת דידנר, הכונס משול למי שמכר נכס שלא היה שלו, וכאשר נתפס בקלקלתו "הגנתו" היא כי כבר הצליח (כמעט...) לסיים את המלאכה, ולכן אין להשיב את הגלגל לאחור.
כאמור, ראש ההוצל"פ אשר דן בעתירה הורה לפי שעה לעכב את כל הליכי המכירה של הנכס, והורה לעו"ד בית-און להשיב תוך 7 ימים על העתירה.
עו"ד בית און אמר ל-Nfc תגובה לטענות דידנר: "אלו טענות סרק, היו לגברת דידנר את כל ההזדמנויות שבעולם לפנות לראש ההוצל"פ והיא בחרה שלא לעשות כן אלא רק לאחר שהעסקה בוצעה ואושרה על-ידי ראש ההוצל"פ. על החלק של הגברת דידנר נרשמה הערת אזהרה לטובת החברה שבפירוק, ועל-סמך לרישום הערת האזהרה ניתנה משכנתא על-ידי הבנק. השיטה של חייבים להתעורר לאחר שכל הפעולות כבר נעשו היא שיטה פסולה וברוח זו תוגש גם תגובה לראש ההוצאה לפועל בהקדם".
