|   15:07:40
דלג
עיתונאי   |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

לינדנשטראוס נכנס לשנתו האחרונה כמבקר

הציבור מכבד ביקורת בזמן אמת

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס עיצב מחדש את מוסד מבקר המדינה. על כך אין עוררין. יש מחייבים. יש שוללים. אך החותם שלו הוטבע. בראיון למערכת "הלשכה" הוא מפרט את שלושת מרכיבי הביקורת שגיבש: תהיה ביקורת בזמן אמת שיאפשר גם תיקון. יפורסמו שמות האחראים לנוהל לא תקין – לא חוקי – או לא טהור מידות. והרובד השלישי המורגש היטב בקריית הממשלה
29/09/2011  |     |   כתבות   |   תגובות
לינדנשטראוס. הצלחתי [צילום: מבקר המדינה]

   רשימות קודמות
  שואה ומשואה
  סדר השבעת השופטים בבית הנשיא
  מגוון ביולוגי
  המשט לעזה והתגובה הישראלית
  רשימת עולים לגמר האפי 2010

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מודע היטב לחותם שהוא הטביע על מוסד מבקר המדינה – וממשיך להטביע אותו בשיטתיות ובשלושה מהלכים מממוקדים היטב: א. חקירות בזמן אמת. ב. לא עוד האשמות כלפי אלמונים אלא ציון מפורט של מי נושא באחריות. ג. הצבעה מפורשת על הדרג המינסטריאלי האחראי.

השיחה עם מבקר המדינה מתקיימת בלשכתו בירושלים. על השולחן מסמך עב כרס: טיוטת הממצאים בעניין השריפה בכרמל. בניגוד לעבר, ממצאי המבקר אינם עניין לכפולת עמודים בעיתון העושה כותרת של יומיים לכל היותר בתקשורת-ונגוזה. הם "מזיזים" מאד לאישים ברשות המחוקקת והמבצעת. הם עשויים או עלולים לקדם או לבלום קריירות בזירה הפוליטית.

לצד המסמך – כתזכורת מוחשית מאד לידע שצבר כשופט ותיק – מונח ספרו "על הספק הסביר- סוגיות נבחרות".

יליד גרמניה 1937. תפקידים קודמים: תובע צבאי, יועץ משפטי לצה"ל, שופט תעבורה, שופט שלום, שופט מחוזי, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. יו"ר נציגות השופטים בימי מאבקם הנחוש מאד במשוב. מבקר המדינה מאז יולי 2005. נותרה לו עוד שנה בתפקיד. הוא נראה ונשמע כמי שהולך למצות אותה – בביקורת - עד תום.

הצלחתי לבצע שינוי

עו"ד אשר אקסלרד: מה מקומה של ביקורת המדינה על-פי עיקרון הפרדת הרשויות? רשות מעין שופטת? רשות ביצועית? אולי רשות רביעית יוצרת נורמות?

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס: תחילה – רקע: אני מגיע מהשיפוט. הייתי שופט 35 שנה – מתוכן 24 שופט מחוזי ושתי קדנציות נשיא של בית המשפט המחוזי בחיפה.

הגעתי עם מטען של עבודה שיפוטית ואמות מידה שיפוטיות מצאתי כי הביקורת חייבת לעבור תהליך של שינוי. קודמי כולם עשו עבודה חשובה מאד ומצויינת. אני ראיתי כמשימה מרכזית שלי כאן להתאים את הביקורת למציאות החדשה שנוצרה במדינת ישראל. מציאות שונה משמעותית מן העבר – ובכל תחום שתיגעו בו.

התאמת הביקורת למציאות חייבה לתת לביקורת את הנושאים לבדיקה ואת קצב הביצוע – וחשוב מאד – את הכלים.

דוחות ביקורת היו תמיד. והיה לנו יום חג אחד בשנה עם סיום הדוח. 15 בפברואר מדי שנה. הם הועברו לממשלה ועם תגובתה הונחו על שולחן הכנסת בחודש מאי – ופורסמו.

טובים, עמוקים ומבוססים ככל שהיו דוחות הביקורת בעבר – והם פיארו את מי שכתב אותם – אמון הציבור בביקורת לא הגיע למימדים שרציתי וחברי רצו בהם. לא הייתה התייחסות של השלטון המרכזי להמלצות חשובות שהיה צורך לבצען. ההמלצות לא בוצעו. גם לא כאשר הביקורת הייתה בעלת חשיבות רבה לאזרח הישראלי.
הנושאים שנבדקו היו ראויים. ההמלצות נכתבו נכון. הופצו נכון. אך לא מצאו ביטוי בביצוע. משהו השתבש.

מה אני סברתי כשהגעתי הנה לפני שש שנים וחודשיים? שאין לי נשק. יש לי חוק דק מאד – חוק מבקר המדינה וחוק יסוד: מבקר המדינה. אך החוק לא מתייחס ברובו לסוגיית הביצוע.
דעתי הייתה ונותרה שהמגרש שלנו הוא לא רק ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה, זירה חשובה מאד בעיני ולמדתי שהיא מסייעת רבות למבקר וגם בימים קשים מאד. גם בימים שבהם לא קיבלתי זר של שושנים.

כשופט – אתה פוסק וקובע. הפסיקה שלך מתבצעת. הכח שלך מבחינת הביצוע – גדול. אתה בא למקום כאן שבו אתה אומר דברי טעם ונותן החלטות נכונות כמבקר – אך לאחר מכן הביצוע נדחק לקרן זוית.

ולכן – העמדה שלי הייתה שהמגרש שבו אנחנו צריכים לנהל את הויכוח שלנו עם השלטון – הוא התמיכה הציבורית והאמון של הציבור.

אני מודיע לכם: פה ההצלחה הגדולה של הביקורת בתקופתנו. האמון הציבורי שאנו מקבלים היום ואינני מדבר על סקרים בלבד. יש אמון גדול בביקורת.

הציבור בישראל מבין עניין. יודע מה הוא רוצה ומה אני עושה. אז האם יש הפרדת רשויות נוסח מונטסקייה או שיש רשות רביעית בישראל – הרשות המבקרת? שאלת מדיניות המבקר עמדה לנגד עיני וגיבושה שרת אותי למעלה משש שנים.

כבר בנאום מעל דוכן הכנסת במעמד השבעת המבקר אמרתי שיש צורך קודם כל בביקורת בזמן אמת. זה היה בעיני יעד חשוב מאד. אני חוזר ומדגיש כי הביקורות הקודמות היו מצוינות אך חלק מהן באו שנים לאחר אירוע.

ביקורת בזמן אמת עדיפה על מסמך היסטורי עמוק יותר מבחינת המידע והפרספקטיבה שהזמן מקנה לו. החברה תובעת תיקון דברים מיד. ואם היו מחדלים במלחמת לבנון השנייה – כדוגמה – אפשר היה לכתוב טוב יותר מהדוח הטוב שכתבנו אם היה נכתב זמן רב לאחר האירוע – אך אז לא היו מגיעים לתיקון הדברים וחבל. מדובר בזמן הדרוש להגנה על המדינה.

למה הדברים דומים: לסלע המתגלגל מראש הר. דוגמה שנהג להביא יצחק טוניק שהיה ראש לשכת עורכי הדין ומבקר המדינה השלישי. שאל טוניק: מה עלי לעשות? לחכות שהסלע ירד למטה וימחץ אנשים ורכוש? או שאני אעשה הכל לעצור את הסלע הזה מנפילתו.

ואמרתי כבר בתחילת הדרך בדברי לכנסת – יש לפרסם שמות. מפני שהחזית של מלחמה בשחיתות הציבורית היא חזית קשה. וכאן עשינו בשש השנים האחרונות פעולה גדולה מאד לביעור השחיתות.

אתם יודעים על שר אוצר שיושב בכלא. אתם יודעים על העמדה לדין של ראש ממשלה. אתם יודעים על משפטים נוספים בתיקים שטיפלנו ובדקנו כדי להגן על טוהר המידות. זאת חובתנו על-פי חוק וזאת משימה חשובה ביותר.

אקסלרד: ולא הועמדה בכך הביקורת במקומה של משטרה או רשות חקירה אחרת?

לינדנשטראוס: לא. לא. המחוקק התווה לנו את הדרך. אם התגלה תוך כדי ביקורת מעשה עבירה – אתה מדווח על כך ליועץ המשפטי לממשלה. סעיף 14 ג לחוק המבקר.

אם תוך כדי הבדיקה בפרשיות שונות גיליתי מעשה עבירה – הפניה שלי הייתה אל היועץ המשפטי לממשלה. הוא זה המקבל החלטה אם הוא מפעיל את משטרת ישראל.

המחוקק קבע אמות מידה לבדיקת המבקר. א. האם החוקיות נשמרת במנהל הציבורי המבוקר. ב. קיומו של מנהל תקין. ג. בדיקת טוהר המידות. ד. מניעת ביזבוז.

בעניין טוהר המידות – דוגמא. ידענו שמתרחשים דברים בעייתיים מאד ברשות המיסים. בדקנו את ההסדרים שם בתיקים שבהם אפשרו לנישומים להגיע לפשרה וסגירת תיק באמצעות תשלום כופר. ביקשתי לדעת מי הם אלה שעניינם הוסדר באמצעות תשלום כופר. קיבלתי 40 שמות.

ביקשתי לדעת מה היו השיקולים שאפשרו לאותם 40 לשלם כופר – אפשרות שלא כל אזרח מקבל ויש כאלה שאף הולכים למאסר בגין אי תשלום מס.

אמרו לי שאמות המידה הן שתיים: א. מצב בריאותו של משלם הכופר. ב. מצבו הכלכלי.

ושאלתי מי פוסק ואמרו לי שתי ועדות. עליונה ותחתונה. לכאורה הכול סביר. יש אפילו שתי ועדות. יש קריטריונים.

עניין אותי לדעת מי היו 40 מקבלי האפשרות לסיום תיק בתשלום כופר בשל בריאות או מצב כלכלי. מי היו 40 משלמי הכופר. ואז אני מגלה שיש בקהל הזה כמה מאילי ההון בכלכלה הישראלית. לא חולים. לא אביונים.

בעניין פרסום שמות של מי שנמצאו מעורבים בהליך לא תקין בדוח המבקר: אפשרנו ואנו מאפשרים לאלה לבוא לכאן עם או בלי עורכי דין ולטעון נגד הפרסום.

אז רשות נפרדת רביעית? אנחנו פועלים במצוות המחוקק והכנסת. למוסד הביקורת – כמו בארצות אחרות באירופה – יש סממנים אכן של רשות רביעית. אך לא הגענו לרשות רביעית. סממן חשוב הוא עצמאות המערכת המבקרת ויש לנו עצמאות כמעט מלאה.

עו"ד חיים שיבי: חמישה פרופסורים מכובדים ובראשם אריק כרמון צריכים לבקש ממך סליחה מפני שעיצבת את המוסד הזה מחדש- ולטובה - ואציין שני מאפיינים: א. מיקוד אחריות הרבה מעבר ל-ש.ג. גם במיניסטרים. את הממצאים שלך מרגישים גם בלשכות שרים. ב. הצבעת על הסכנה שבחיבור הון ושלטון – הסכנה שהיא עתה דגל לתנועת מחאה. מה דעתך על המחאה של היום.

לינדנשטראוס: לא פרופ' כרמון. ד"ר כרמון. כן, אנחנו מדברים כאן בימים אלה בהרחבה ולעומק בנושא הקרוי הון ושלטון. הצוות שלנו ניפגש בימים אלה עם פרופ' רמי פרידמן והוועדה של מומחים שהוא מוביל מזה כשנה וחצי לדיון נמשך בנושא החשוב הזה. חייבים להסיק מסקנות בנושא הזה ויש לנו רשימה ארוכה של מסקנות שהתגבשה לכלל טיוטא.

על המחאה הציבורית אומר: יש מועקה אמיתית בקרב אנשים צעירים ואני שומע אותה בתוך המשרד ומחוצה לו. יש מועקה ויש מצוקה ויש בעיה. ולא רק בקרב צעירים. הנושא של הון ושלטון מועלה לסדר היום הציבורי בצורה משמעותית.

גם השלטון המרכזי מבין שהוא צריך לדון בנושאים אלה. הבחירה בפרופ' טרכטנברג הייתה מצויינת. לאיש יש סגולות של כלכלן מעולה ואדם קשוב ומבין. נפגש עם הציבור. מפרסם שהוא שואף לשמוע דעות. כן – הוא יוכל להקל על המצוקה.

באשר להתמקדות באחריות מינסטריאלית - אתה מוביל אותי לנושא השלישי. א. ביקורת בזמן אמת. ב. פרסום שמות. ג. אחריות אישית.

מה זאת אחריות אישית? לא זה שנמצא בתחתית הפירמידה הקרוי ש.ג. הוא יהיה אחראי. מי שיהיה אחראי זה מי שנמצא בצמרת הפירמידה.

אני לא מדבר על אחריות מיניסטריאלית בנוסח שדיברה עליו ועדת אגרנט. או אחריות בנוסח שדיבר עליו השופט כַּהַן בוועדתו בזמנו. אני מדבר על אחריות רגילה של אדם שהוא עומד בראש הפירמידה והוא אחראי בהיבט הציבורי.

לא יבוא אדם האחראי לנושאי משרדו והוא שומע ורואה לנגד עיניו בעיה קשה ביותר והוא מתעלם ממנה. ואחר כך יבוא ויאמר שהטיפול בנושא הזה היה צריך להיעשות על-ידי הדרגים הנמוכים. לא .
האחריות עליו כשר היא משום שבתקופתו ובזמן כהונתו זה מה שקרה. ויבוא ויסביר לציבור מה עשה.

אתה יודע שיש סכנה לחיי אדם בשל שרשרת אירועים. אתה יודע שהממשלה צריכה להקציב למניעת הסכנה משאבים. מה אתה עושה להשגתם?

אתם מתבוננים בדוח הזה שעדיין לא פורסם בעניין השריפה המונח כאן על השולחן. 30 איש עמלו להכנתו. 2 בדצמבר 2010 בשעה 11 פורצת האש. האוטובוס נפגע ב-3 אחר-הצהריים לערך. 44 איש ניספו.

אך היו דוחות קודמים שלנו. רבותי הייתה מלחמת לבנון השנייה. באנו אל הציבור והסברנו את הליקויים שראינו ואמרנו אוי ואבוי לנו בעניין של כיבוי אש. כך אמרנו. אוי ואבוי לנו אם לא יהיו אמצעים מתאימים. לא צינור זה או אחר אלא הכול יחד. שיהיו כבאים מאומנים כהלכה. שיהיו להם רכבים וכלים ראויים. שר שהוא אחראי על נושא כלשהו בממשלה ויש סכנה בתחום אחריותו – אנחנו מצפים ממנו שאם לא יקבל תקציבים המגיעים לו ידע גם לדפוק על השולחן. לומר שיש למניעת הסכנה עדיפות גבוהה ביותר כי מדובר בחיי אדם. ואני לא מדבר על השריפה אלא על הפרקטיקה. לכך אני קורא אחריות אישית של שר.

עו"ד ליאון אמיראס: היית בעברך שוער ב"הפועל ירושלים". אתה יודע לעצור כשאתה רוצה. לא חושב שהיה מקום לעצור פרסום תחקירי ביניים?

לינדנשטראוס: היו משחקים על רמה בליגה למקומות עבודה בירושלים. הייתי אז – בתקופת לימודי באוניברסיטה - בקבוצת עובדי מועצת פועלי ירושלים – הייתי דובר המועצה.

לגבי שאלתך – אנחנו לא מפרסמים תחקירי ביניים. אם ניקח את נושא השריפה בכרמל כדוגמא- הודעת הדובר בעניין הדוח הלא סופי עוסקת במסגרת בלבד. מציין כי 30 איש עסקו. 450 עמודי דוח. ממתינים לתגובות המבוקרים. מי נמצא בין המבוקרים – כולל ראש הממשלה, שר הפנים, השר לביטחון פנים ושר האוצר האמורים להשיב על הדוח. אין אף מילה על מהות הדוח.

תשאל כיצד יש בתקשורת פרטים נוספים תוך כדי ביצוע דוחות מבקר. נכון שעקרונית אנחנו בעד שקיפות. היא המגבירה את אמון הציבור במשרד הזה. אך כיצד זה מגיע משלב לא סופי ולפני פרסום? אנחנו משגרים טיוטות לנבדקים. ובהרבה מקומות יש לצערנו מלחמות יהודים. ואז מבוקר א' מקבל דוח שיש בו ביקורת קשה על מבוקר ב' – א' לוקח את החומר ומעביר אותו לאיש התקשורת שעומד איתו בקשר.

אקסלרד: הסבר מעולה. אך לא אחת מגיעות הדלפות עוד לפני שיגור טיוטת הביקורת לתגובה.

לינדנשטראוס: הן לא יוצאות מן המשרד הזה. לפעמים פתיחה בבדיקה ועוד לפני כתיבת טיוטא- הופכת לנשק בידי מבוקרים שונים כנגד אחרים ולפעמים במשרדי ממשלה. בכל מקום בו מתקיימים מאבקים פנימיים.

הנהגנו נוהל חדש. לא מתן דוח שלם לקבלת תגובה – אלא מתן קיטועים. בא האיש או עורך דינו ומבקש לראות את התמונה כולה. לא רק את הקטע המתייחס אליו. ועומדת למבקשים זכותם לצדק טבעי. יש זכות לכל אדם לדעת מה יש נגדו ולאפשר לו להתגונן. גם בהקשר הרחב.

לא היה ולא יהיה מקרה שבו מנענו מאדם מבוקר לדעת מה תלוי ועומד נגדו כדי לאפשר לו להתגונן כדבעי. זה בסיס מרכזי בעבודת המשרד.

עו"ד יוסי זויטיא: מה הם היחסים עם משרד היועץ המשפטי לממשלה? במידה והיועץ פתח בחקירה ולא מצא חשדות לביסוס – האם לא נכון שהוא יעביר את המידע אליך?

לינדנשטראוס: היחסים מצויינים. היועץ עוסק בהיבט הפלילי. אני בהיבט הציבורי. לא אחת היועץ המשפטי מתייעץ גם איתנו ואנחנו איתו. לא קרה שהוא היפנה אלינו נושא לבדיקה. אך יתכן שיפנה את תשומת ליבנו שלא נמצאו בבדיקה שלו חומרים שהם מתחום המשפט הפלילי אך יש אולי הבט ציבורי בחומר והוא מועבר לעיון משרד המבקר.

כך בעניין פרשת הרפז, הועברו אליו חומרים והנושא שב וחזר אלינו להמשך טיפול. היינו מתואמים מירבית עם היועץ המשפטי גם בפרשת גלנט. היה שיתוף פעולה הדוק מאד. חלק נכבד פורסם. חלק לא פורסם.

אמיראס: במבט לאחור על מלחמתך במשוב – והחרם שהטילו השופטים על אירועי הלשכה. לא היה חריף מדי? ראש הלשכה החדש שב ומעלה את הנושא.

אקסלרד: חלו שינויים במציאות היחסים בין עורכי דין לשופטים. מתקיים דיאלוג ופועל מוסד נציב התלונות נגד שופטים. במצב זה האם אין מקום למשוב מבוקר תוך שיתוף פעולה הדדי?
לינדנשטראוס: עמדתי כ-12 שנה בראש נציגות השופטים ואתם הירושלמים הייתם תמיד נגד המשוב. חיפה ותל אביב – תמכו. והיו לי איתם ויכוחים קשים ביותר. מחינו אך לא הטלנו חרם מלא. בכמה נושאים המשכנו שיתוף פעולה. למשל אני זוכר שקיימנו התייעצות בעניין מינוי שופטים חדשים במחוז חיפה או דרכים לחיסול פיגורים. אך לא השתתפנו בכנס הדגל של הלשכה – הכנס השנתי באילת.

חשבתי אז על מצב שבו משרד מרובה עורכי דין יש לו תרעומת על שופט זה או אחר. הדברים יובאו במשוב ואותו שופט יספוג חוות דעת שלילית ואם הוא מועמד לקידום – החומר יובא לוועדה לבחירת שופטים. ישפיע על קידום או אי קידום.

פניתי לנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק. התשובה שלו הייתה – אי-אפשר לומר על הכל "לא". והוא שאל - יש לכם רעיון אחר? והעלינו את הרעיון של נציב תלונות על השופטים כדי לייתר את הצורך במשוב. סברתי שפתרתי בכך את הצורך שהעלתה של לשכת עורכי הדין. יש תלונה? יש נציבות. אין צורך במשוב. אך הם רצו גם נציבות וגם משוב עד שההנהגה הקודמת בלשכה גנזה את רעיון המשוב. ראיתי בכך השג חשוב לציבור השופטים. סילוק של משקעי מתח בין הלשכה לבין השופטים.

רבותי במוסד נציבות התלונות על שופטים יש מימד של הרתעה לשופטים.

אקסלרד: ומי מבקר את המבקר?

לינדנשטראוס: טוב ששאלת. חייבת להיות ביקורת על הביקורת. ראשית – בג"צ מבקר אותנו. שנית – ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה. שלישית – מבקר פנים במשרד מבקר המדינה. רביעית – התקשורת. תדעו לכם שהיא גורם חשוב ביותר במערך הביקורת על המשרד הזה.

אין יום שמשרד הדובר אינו מוצף בשאלות של התקשורת שחלקן באות מן הציבור. ויש פתיחות לתקשורת גם כשאנחנו עומדים תחת אש.
השילוב של ארבעת הגורמים מייצר את הביקורת ודי בו. אגב – שאלתי את המבקר הפולני מי מבקר אותו. השיב שהמבקר הדני מבקר אותו על-פי הסכם ביקורת הדדי. והציע לי לאמץ את השיטה. שאלתי את עצמי אל מי אפנה? לירדני? לעירקי? לאירני? זה לא יקרה במזרח התיכון.

אמיראס: סבור שיש צורך להחיל הביקורת גם על הסוכנות היהודית?

לינדנשטראוס: כן. גם על הבונדס. והקרן הקיימת לישראל.

הדלפות או שקיפות?

מבקרי המבקר טוענים כי אהבת הכותרות שלו פגעה במוסד. חסידיו פוסקים כי הפך את התקשורת לנשק יעיל בשרות ביקורת נשכנית ומרתיעה וכי מוסד מבקר המדינה עצמו פועל בשקיפות מירבית ומבוקר על-ידי התקשורת. המבקר עצמו אוהב את המשוב שהוא מקבל מן הציבור. את האהדה של אלה שניגשים אליו במקומות ציבוריים ואומרים לו: מעריכים את מה שאתה עושה. תמשיך.

התפקיד הבא: התמודדות על כס נשיא המדינה? על הקיר בלשכתו צילום שלו עם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין. אולי – היריב מולו במירוץ הנשיאותי.

חשוב לו להדגיש גם את היותו של המשרד נציבות לתלונות הציבור. היקף הפניות המופנות לבדיקת המבקר על-ידי אזרחים – כ-14 אלף בשנה. צוות של 60 עורכי דין מטפל בהן.

הון שלטון ומילכוד הריכוז

דברים שאמר לינדנשטראוס ל-"דה מרקר" כבר ב-2009 – נשמעים כנורה אדומה של אזהרה שהפכה רק עתה – בגל המחאה החברתית – לדגל מוכר ומובן יותר על-ידי רבים.

"קיימת סכנה מהשתלטות ההון על השלטון", אמר אז לינדנשטראוס. "יש סכנה גדולה למדינה דמוקרטית ושוויונית כאשר ההון משתלט על אמצעי התקשורת ועל השלטון. קיים חשש שהמקורבים לשלטון מקבלים יותר מאשר אחרים - וזוהי תופעה חמורה ביותר.

צריך ליצור מערכת בלמים כדי שהדברים יהיו מבוקרים. עם זאת, צריכים להיות זהירים ואסור לפגוע בעסקים שיוצרים תעסוקה וצמיחה במשק. יש בציבור הרגשה שאילי הון ואוליגרכים שיש להם אינטרסים כלכליים נמצאים במסדרונות השלטון. זה דבר שהוא לחלוטין לא רצוי".

"הכל בקיר"

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נוהג לומר כי אהרן ברק קבע שהכל שפיט – והוא סבור שהכל בקיר. על רמת המשכורות הגבוהה מאד במשרד מבקר המדינה הוא אומר כי מדובר בצוות מקצועי ומיומן שהתמחה בתחומו.
יש לו עוד שנה בתפקיד.

היה בן יחיד להוריו. אימו פירנסה את המשפחה ממכירת קרמים ודברי סדקית עם עלותם ארצה מגרמניה - 1939.

האב – עורך דין שלא נקלט בארץ במקצועו התקשה למצוא עבודה אך לימים הפך לאיש ציבור ופעיל פוליטי (גח"ל) שהתמודד על ראשות העירייה ולמנכ"ל הבנק הישראלי לתעשיה.

הבת אילונה לינדנשטראוס-אריאלי, היא שופטת. הבת השנייה, שרון, חזרה בתשובה ומתגוררת במושב בר-יוחאי על-יד מירון. השלישית, דליה, היא יועצת חינוכית של הטכניון וגם מרצה בטכניון בתחומים של ייעוץ חינוכי.

הראיון מתפרסם בגיליון ראש השנה של בטאון לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים - "הלשכה" - בעריכת עו"ד חיים שיבי
תאריך:  29/09/2011   |   עודכן:  29/09/2011
אשר אקסלרד, חיים שיבי, ליאון אמיראס, יוסי זויטיא
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הציבור מכבד ביקורת בזמן אמת
תגובות  [ 18 ] מוצגות   [ 18 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
bilboo
29/09/11 15:32
 
מבקר יעיל
30/09/11 12:38
2
סתם_1
29/09/11 15:34
 
ראספוטין בן מדביד
29/09/11 20:02
3
רמי מ.
29/09/11 15:48
 
חדשי,ואנו מילואים
30/09/11 11:01
4
אבל לא מקבל אותה
29/09/11 15:54
 
הנ"ל
29/09/11 16:18
5
אזרחים מודאגים
29/09/11 16:14
6
תודה ללינדנשטראוס
29/09/11 18:27
7
גימלאית
29/09/11 19:25
8
איש עצוב
29/09/11 21:31
 
עיניה
29/09/11 23:24
9
"עיניה"
29/09/11 23:51
10
פיצלה
30/09/11 02:58
11
מייקל
30/09/11 09:42
12
איינשטיין
30/09/11 11:19
13
מבקר המדינה
30/09/11 11:36
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il