גלעד שליט, יליד 1986, נחטף ביוני 2006 לרצועת עזה בידי החמאס, בעת שירותו בגדוד 71 של חטיבת השריון 188. חוליה של החמאס תקפה טנק שהוצב לשמירה על גבול המערכת ליד כרם שלום בדרום רצועת עזה, הרגה את מפקד הטנק וחייל מצוותו, וחטפה את שליט. חמאס נטל על עצמו את האחריות יממה לאחר החטיפה, וכבר אז הציג דרישות קיצוניות: מסירת מידע על שליט תמורת כל האסירות והאסירים הקטינים שבידי ישראל.
מאז נחטף שליט, תנאי החזקתו בשבי אינם ידועים. לאחר פרסום הקלטת של גלעד שליט, הצהיר ה"אחראי על שליט" מטעם החמאס, כי שליט עדיין פצוע, וכי התנאים הסניטריים במקום המבודד שבו הוא מוחזק אינם מתאימים לטיפול בפצועים. הוא הוסיף ששליט זקוק לטיפול רפואי טוב יותר. נציגי הצלב האדום לא הורשו לבקרו, הוא הצליח לקבל רק מכתב אחד מהוריו, ולעומת זאת התקבלו שלושה מכתבים ממנו. ביוני 2007 פרסם החמאס קלטת של שליט, שקרא הודעה שנכתבה עבורו בידי שוביו.
בעקבות חטיפתו של גלעד שליט יצא צה"ל למבצע "גשמי קיץ". במקביל התנהלה פעילות דיפלומטית של גורמים בינלאומיים, בעיקר מצרים, לשחרורו של שליט. בהיותו של שליט גם אזרח צרפתי, ניהלה צרפת חזית דיפלומטית. ואולם החוטפים, שפעלו תחת פיקודו של ח'אלד משעל ואנשי ההנהגה הצבאית של חמאס, סירבו לשחררו.
בלילה שבין 28 ל-29 ביוני 2006, עצר צה"ל עשרות מראשי חמאס ביהודה ושומרון, כולל 20 חברי פרלמנט ושמונה שרים בממשלה הפלשתינית, בהם מוחמד אבו טיר ושר האוצר עבד א-ראזק. הפעולה תוכננה מספר שבועות מראש ובוצעה תוך תכנון עם השב"כ ופרקליטות המדינה. בחמאס טענו שהמעצרים באו כדי לתת לישראל קלף מיקוח על החייל החטוף. בישראל טענו שהמטרה היא להילחם בממשלת הטרור של חמאס, ושכל העצורים יועמדו למשפט על חברות בארגון טרור.
ב-1 ביולי 2006 חוטפיו של שליט דרשו לשחרר 1,000 אסירים פלשתינים תמורת שחרורו. ישראל דחתה את הדרישה, חזרה על עמדתה שלא תנהל עסקות עם טרוריסטים ודרשה את שחרור החייל. יחד עם ההתנהלות הצבאית, החלו להתגבר חילוקי הדעות בין הפלגים ברשות הפלשתינית, הן בין החמאס לרשות הפלשתינית והן בתוך הארגון עצמו.
ב-19 ביוני 2008, כשנחתם הסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס, עלתה סוגיית שחרורו של שליט כתמורה לרגיעה. בסופו של דבר הרגיעה נחתמה ללא שחרורו של שליט. אביו של גלעד, נועם, עתר לבג"ץ בניסיון לאסור את פתיחת מעבר רפיח כחלק מהרגיעה, אך עתירתו נדחתה. גם עם סיום מבצע "
עופרת יצוקה" לא דרשה ישראל את שחרורו של שליט כחלק מן התנאים להפסקת הלחימה.
ב-2 באוקטובר 2009 קיבלה ישראל סרטון וידאו באורך 2:42 דקות שבו מצולם גלעד שליט. בתמורה שיחררה ישראל 20 אסירות פלשתיניות. באותו היום, פורסם הסרטון בערוצי הטלוויזיה ובאתרי החדשות הישראלים . בסרטון נצפה שליט, לבוש מדים, מקריא טקסט שנכתב מראש, ובו קרא לממשלת ישראל להגיע לסיכום העסקה לשחרורו והעלה זכרונות משפחתיים. שליט קם על רגליו למשך כמה שניות והתקדם לעבר המצלמה כדי שיוכלו לחזות במצבו הבריאותי, עד כמה שאפשר. כדי להוכיח שהווידאו הוקלט קרוב למועד פרסומו, אחז שליט בעיתון ערבי, והצלם התמקד בתאריך הכתוב עליו, 14 בספטמבר 2009.
בשנת 2010 קרא הפרלמנט האירופי לשחרורו המיידי של שליט, ונשיא הפרלמנט האירופי, יז'י בוז'ק, נפגש עם נועם שליט והציע את עזרתו. בהמשך קראה גם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, לשחרורו המיידי של גלעד ודרשה מהחמאס לאפשר לצלב האדום לבקר אותו. אשטון גם נפגשה עם הוריו של החייל החטוף.
