העתידן פרופסור דוד פסיג, ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת וראש המעבדה למציאות מדומה, צופה התלקחות מחודשת בגבולות ישראל. הכלכלן פרופסור ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה על תרומתו לפיתוח תורת המשחקים, מביע דאגה באשר להצלחת החברה הישראלית לשרוד כחברה אחת, כמדינה אחת. הוא סובר שעם ישראל בוודאי ישרוד. מדינת ישראל, לא בטוח.
פרופסור אומן מאשר את האבחנה כי שוררת בחברה הישראלית אווירה שאיש-איש לנפשו, ושהדבק המחבר כבר איננו. הוא סובר שבעבר הייתה הרגשה של 'ביחד', וזה נחלש. לדעתו תגובת השרשרת החלה במבצע שלום הגליל, שאז החלה להתפורר תחושת האחדות הלאומית.
פרופסור אומן קובע כלל בתורת משחקי המלחמה בינינו לבין הפלשתינים הערבים: צריך להיות מוכנים נפשית להיהרג ולהרוג וללכת למלחמה.
עלינו להיות חזקים ולשדר חוזק. במובן זה, ניתן לאתר תבנית חוזרת של טעויות אסטרטגיות: מדיניות ההבלגה. הבלגה על התקפות החמאס בדרום הארץ במשך שנתיים. הבלגה על מתקפות הטרור על גוש קטיף, עד כדי הגירוש מגוש קטיף. את הרושם הזה, שאנחנו מוכנים לגרש ולהתגרש מפלשתינה, יהיה קשה מאוד למחוק.
באותה מידה, יחד עם השמחה הגדולה על שחרור גלעד שליט, הנכונות לשחרר תמורתו 1,027 מחבלים ומחבלות, שידיהם מלאות דמים, מהווה כניעה במימדים היסטוריים לטרור איסלמיסטי, וגם את זה יהיה קשה מאוד למחוק. כניעה זו היא המשך של הכניעה בדמות ההסכמה העקרונית להקמת מדינה פלשתינית נוספת (חמאסטן בעזה ופתחלנד ברמאללה וירדן משכבר הימים). זו עובדה: ארגוני הטרור והאלימות המדינית הערבית והאיסלאמיסטית מקבלים רוח גבית ממדינת ישראל.
פרופסור פסיג צופה סיכון משמעותי מן הצפון. מצפון תיפתח הרעה. הרעה זו רוסיה. הרוסים משחקים עם כל העולם משחקים כפולים ומכופלים. הרוסים ילבו רוחות מלחמה ובלבד שישיבו לעצמם, בכל מחיר, גם במחיר חורבנה של ישראל ומדינות ערב והמערב גם יחד, מעמד של מעצמה עולמית ואזורית. פרופסור פסיג מדגיש כי מדינת ישראל החלה לנוע לקראת עימות גדול נוסף.
התברר שמשחק המלחמה נגד מדינת ישראל לא תם ולא נשלם. להפך, הוא עומד בפני תפנית מסוכנת מאוד. על כל אחד ואחת מאיתנו לשאול את עצמו, איפה טעינו. איפה הטעות הבסיסית שלנו.
מה שהתחיל את תגובת השרשרת לפי דבריו של פרופסור אומן, הוא הטעות הבסיסית והוא הטעון תיקון. הטעות הבסיסית היא הפגיעה באחדות הלאומית. והתיקון הוא השיבה ללכידות לאומית. לכוח האחדות והלכידות הלאומית של עם ישראל אין תחליף. אי-אפשר לחפות על היעדר לכידות לאומית באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, בנשק מתוחכם, ובנשק יום הדין. לכידות לאומית היא הערובה לקיומנו כעם יהודי בעולם ובארץ ישראל בפרט.
מצטברת במדינת ישראל מסה קריטית של פעולות של יהודים נגד יהודים, של שקרים בשם החוק, ושל שבירת אמון בין חלקי העם. אנחנו בדרך להתנגשות חזיתית שעלולה לגרום למשבר ברמה הלאומית. משבר כזה, הוא אות הפתיחה ותשתית מיטבית למתקפה ערבית מתואמת, לשם חיסולה של מדינת ישראל.
בעם ישראל קיים ציבור גדול, חזק, נאמן למדינה, חדור אמונה בצדקת הדרך, נמנה על בכירי הלוחמים ועל המשובחים שבהם, ומצוי בחזית המדע והמחקר של מדינת ישראל. הציבור הזה, הוא הציבור היהודי הדתי לאומי ואת משנתו האידיאולוגית מובילה ההתיישבות החלוצית ביש"ע וגוש עציון. הציבור הזה מותקף חזיתית ובכל החזיתות על-ידי הציבור השמאלני הפוסט יהודי בעל הדת הליברלית הקיצונית.
ראשי הציבור השמאלני הפוסט יהודי חותרים תחת אושיותיה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. עליהם ניתן למנות את נשיא המדינה, את
אהרן ברק, את
אהוד ברק, את
דורית ביניש, את
הקרן החדשה לישראל ואת תנועת
שלום עכשיו.
בהכללה ניתן לומר כי מחאת האוהלים, מחאת המתמחים, מרד ההסתדרות בראשות עייני, וכן קמפיין החרם על תוצרת יש"ע ותוצרת ועדת טרכטנברג, הם כולם חלק מתוכנית כוללת של פורום רובינגר ומחתרת יוסי ביילין. תוכנית זו מביאה בחשבון את אלפי האידיוטים השימושיים (הסטודנטים, החרדים והעניים) המשרתים בבלי דעת את המזימה להפלת ממשלת נתניהו ולהשתלטות מכרעת של השמאל המדיני על מרכזי השלטון וזרועותיו. זו תוכנית כתובה, מפורטת, ומתואמת היטב, ומתוקצבת בכספי ברוני השמאל בארץ ובחו"ל, בכספי האיחוד האירופי ואויבי היהדות ומדינת היהודים.
פורום רובינגר, מחתרת יוסי ביילין, אהוד ברק, אהרן ברק, דורית ביניש ושי ניצן, אינם מאמינים בהידברות ובהסכמה לאומית. הם מובילים השתלטות עוינת על המוחות של אזרחי ישראל, ואכיפה אסטרטגית על ממשלת ישראל באמצעות הפעלת לחץ בינלאומי ומהומות כאילו-חברתיות פנים לאומיות.
למרבה הצער, ניצחונו של הציבור השמאלני הפוסט יהודי המשיחיסטי והמאמין הקיצוני בדת הליברלית, הוא לכאורה ניצחון טכני מובטח. המשיחיות השמאלנית המאמינה בפלשתינים הערבים כפרטנרים לעתיד של מזרח תיכון חדש, רואה ביהודים הדתיים לאומיים אויב עיקרי ואפילו בלעדי לחזונם האוטופי. לשם הגשמת האוטופיה השמאלנית הזו, מושכים מנהיגי השמאל הרדיקלי בכל החוטים: תקשורת עוינת, משטרה ושב"כ מגויסים, שופטי בית משפט עליון ושלוחיהם לענישה סלקטיבית, ושדרת פיקוד צבאית בכירה מסוננת היטב ומסומנת בדיוק מרבי. אך זהו ניצחון פירוס.
ברגע שמחתרת השמאל הקיצוני תגיע לניצחון טכני, יוכרז הגי'האד האיסלאמי על היהודים במדינת היהודים. להווי ידוע, כי הערבים הלאומנים והאיסלאם הרדיקלי רואים במדינת תל אביב את האויב האמיתי. הם לוטשים עיניים לעושר וליפי הנפש ויפות הנפש של תל אביב רבתי. זו קנאה רצחנית עיוורת.
על-פי כל ההערכות המודיעיניות והמדיניות, מדינת תל אביב תותקף ראשונה, בגשם אינסופי של טילים קטלניים ובאספסוף ערבי לאומני ואיסלמיסטי מוסת ומשולהב בשנאה ומשולח רסן. מדינת תל אביב היא האויב האמיתי, מפני שלדידם של הערבים הלאומנים והאיסלאמיסטים, היא בירת הניצול החברתי והכלכלי והיא האיום התרבותי המערבי המסוכן ביותר לתרבות הערבית מוסלמית הדתית והמסורתית. רק אחר כך, יעלו לוחמי הג'יהאד לכבוש את ירושלים הקדושה.
את אחיי המתנחלים, את אחיי גיבורי התהילה שבהתיישבות החלוצית, ביש"ע, ובגוש עציון, ואת אנשי הגרעינים התורניים בכל הארץ, את כולכם אוהב עם ישראל באמת. אהבה זו, היא כרגע מכוסה בקורי העכביש שטוו ברוני התקשורת וטייקוני השמאל. אבל בדיוק כפי שחזה נסראללה יימח שמו וזכרו, עתידים קורי עכביש אלה להיעלם ולהיכחד במתקפה מדינית וצבאית איסלמיסטית. ברגע בו תושמד מחתרת השמאל הרדיקלי דווקא מידי הפרטנרים הכה אהובים עליהם, יוסר מעטה השקר מעל עם ישראל, והאמת תתגלה - היהדות והיהודים והמתיישבים החלוצים יתגלו כנביאים ומלכים צודקים ונאמנים.
אפשר אחרת. אפשר שהמהלכים ההיסטוריים הכבירים יותמרו לברית אחדות יהודית ישראלית. אפשר לבחור בחיים. אפשר לבחור בלכידות לאומית. אפשר לעשות תשובה לאומית. התסריט יכול להיכתב אחרת. הבמאי והמפיק שהוא הכוח העליון הטוב והמטיב, רוצה שנבחר בטוב ובחיים. בכל מקרה, המילה האחרונה היא שלו. והוא אוהב אותנו. תסריט זכריה יד יכול להיכתב אחרת, כמו ביחזקאל לח.
