שאלת פרויקט הגרעין של אירן ועמדתה של ישראל בנושא עלתה לכותרות בזמן האחרון במאמרים רבים בעיתונות הכתובה. רוב מוחלט של הכותבים מזהירים את ישראל מניסיון עצמאי לפעול בתחום הזה מחשש שמא תקיפה כזו תוביל למלחמה אזורית כוללת ולפגיעה קשה בעריה של ישראל.
העניין הוא שבמקרה שהאירנים אכן יגיעו ליכולת גרעינית צבאית, אזהרות אלו יאבדו את תוקפן מהסיבה הפשוטה שהמשטר האירני ינצל את ההזדמנות הראשונה להנחית מהלומה גרעינית קטלנית על ישראל. הבנה זו, הנתפשת בישראל כלא הגיונית, עקב ההנחה שבטהרן יושבים אנשים בעלי היגיון בריא, היא המסקנה היחידה האפשרית מההתנהלות הרוחנית והמדינית של משטר האייתולות.
כמו גרמניה הנאצית, אירן פועלת בעקביות להשגת הגמוניה מוחלטת במרחב האיסלאמו-ערבי שלא מתוך גישה תועלתנית, אלא מתוך השקפת עולם בעלת היגיון משיחי. עיקרון זה מקבל בכל פעם מחדש תוקף בהצהרות של כל מנהיגי מדינה זו שגם נפרטות לפעילות ממשית בשטח: בעירק, באפגניסטן, בסוריה, בלבנון ואף בעזה.
ההתפשטות האירנית הזו ובזבוז המשאבים הכלכליים הבלתי נתפש שנובע ממנה, כמו גם המוכנות להיכנס לעימות גלוי עם ארה"ב ורוב משטרי מדינות ערב המתונים, מהווה מעשה כלכלי התאבדותי חסר היגיון לחלוטין, ללא ההבנה כי הממשל הזה לא מונע ממניעים כלכליים.
עניין זה נכון עוד יותר במיוחד לאור בעיות היסוד של המדינה האירנית עצמה, הסובלת מאינפלציה גבוהה, מאבטלה, מפיצול אתני חמור ומקרע ממשי בתוך האליטה השלטונית בשאלות הקשורות לטיב המשטר הרצוי במדינה.
נכון, את ההתנהגות האירנית ניתן להסביר גם בדרכים אחרות. אלא שהניסיון מוכיח, כל פעם מחדש, שההסבר הפשוט ביותר הוא גם ההסבר הנכון ביותר, גם אם מדובר באפשרות מפלצתית. עיקרון זה הוכח במלחמת העולם השנייה, כמו גם במלחמת העצמאות של ישראל, שאז פלשו לארץ צבאות ערב לא כדי לשחרר את יפו אלא כדי להחריב את תל אביב.
אמת פשוטה זו לא רק שמחייבת תקיפה ישראלית, יהיה המחיר אשר יהיה, אלא מצריכה התגייסות כללית של כל מנהיגי המדינה למען המטרה הזו. הכוונה כמובן לתיאום שקט בין כל ראשי הסיעות היהודיות בכנסת, מתוך מטרה לייצר אחדות לאומית מול הסכנה חסרת התקדים שצומחת במזרח.
אלא שבישראל, כמו שלאורך כל ההיסטוריה היהודית, מרוב הומאניות ורדיפת שלום אנחנו מתקשים לעכל את המציאות החסלנית מולה אנו עומדים. לכן, במקום לעסוק בעיקר: הצהרותיהם של חמינאי ו
אחמדינג'אד, אנו עוסקים בהחלשה של ראש הממשלה ושר הביטחון דווקא באחת השעות הקשות ביותר מולן עמד העם היהודי מאז שואת יהודי אירופה. אלא שהבריחה מהסתכלות מפוכחת וחסרת אשליות על המציאות, לא תמנע את העימות המתקרב בין ישראל לאירן. ההפך הוא הנכון. ככל שנחכה להתערבות של העולם, או של כל כוח עליון אחר, כך המשטר השיעי הקיצוני הזה יאסוף עוד ועוד כוחות, עוד ועוד תומכים במדינות ערב, מציאות שתהפוך את העימות בין שני הצדדים למדמם ולחמור פי כמה.
באופן ציורי ניתן לומר כי האקדח של המערכה הראשונה כבר הונח על השולחן, בעצם הוא מונח על השולחן כבר חצי עשור. עכשיו השאלה שנותרה היא רק מי ישתמש בו ראשון. וכאן יש לקבוע באופן חד-משמעי כי אפילו במחיר של אבידות כבדות ובידוד עולמי, על ישראל לירות ראשונה.
