על רקע פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים, בה נחקרים בכירים בבנק במשטרה, ובמסגרת ההתפתחויות האחרונות בחקירה לפיהן המשטרה חוקרת חשד שפעולות דומות קרו גם בסניף בנק המזרחי ברחוב בן-יהודה בת"א, מציינת ד"ר רות פלאטו שנער (מומחית לדיני הלבנת הון במכללת נתניה), כי ישראל היא עדיין מכבסה להלבנת הון שחור בכל קנה מידה בינלאומי.
במפגש במכללה הוסיפה ד"ר שנער, כי להערכתה החקירה בבנק הפועלים היא בראשיתה ועלולה להוביל לדרגים הגבוהים בבנק בשל היקף ההעלמה שבו מדובר.
שנער סבורה, כי אכיפת החוקים הקיימים בנושא היא חלקית בלבד וגם זאת במידה לא מבוטלת בעקבות לחץ בינלאומי. ד"ר שנער הזכירה, כי גם בהתמוטטות הבנק למסחר היינו עדים להלבנת הון בבנק שתרמה בסופו של דבר לסגירתו.
ראוי להזכיר, כי במהלך שנות ה-90 פירסם ארגון בינלאומי שהוקם לצרכי מלחמה בהלבנת ההון, המלצות המציבות סטנדרטים לחקיקה מדינתית ודרישות ממוסדות פיננסיים, לשם מלחמה בתופעת הלבנת ההון. מספר שנים לאחר פרסום ההמלצות יזם הארגון את פרויקט ה-NCCT שבמסגרתו נבדקה עמידתן של מדינות וטריטוריות בהמלצות המחייבות. מדינות שנמצאו בהן ליקויים מאלו המצויים ברשימה, הוכנסו ל"רשימה שחורה" של הארגון וננקטו נגדן צעדים כלכליים.
בחודש יוני 2002 הוצאה מדינת ישראל מ'הרשימה השחורה' של מדינות שאינן משתפות פעולה בתחום של הלבנת הון על-ידי הארגון, לאחר שהתרשם מההתקדמות הרבה שנעשתה בתחום, בין היתר, הקמת הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, הכוללת חוקרים, אנליסטים ומשפטנים, השלמת מערך החקיקה הנרחב הכולל מלבד חוק איסור הלבנת הון, מעל 20 תקנות וצווים אשר נחקקו בשנתיים האחרונות, היערכות מקיפה במערכת הפיננסית, והיערכות בכל רשויות האכיפה - משטרה, בנק ישראל, מכס, פרקליטות, משרד אוצר, רשויות ניירות ערך ורשות הדואר.
