מפי הסוס נחום ברנע

ח"כ יריב לוין מציע להגדיל בהרבה את הקנסות על אמצעי תקשורת שיוציאו לשון הרע, הצעה המולידה ויכוח לגיטימי בדבר האיזון הנכון בין חופש הביטוי לחופש הביזוי. עד לאחרונה התלבטתי בסוגייה, ואז, בעיצומו של הוויכוח הציבורי ידיעות אחרונות (18.11.11) המציא לנו היישר "מפי הסוס" הוכחה נחרצת להכרחיות החוק של לוין.

ה"סוס" הוא חתן פרס ישראל-של-אולמרט לתקשורת נחום ברנע. כתבתו עוסקת בתחרות בין מנציחי גנדי למנציחי רבין על אתר הנצחה מסוים בשער הגיא. בעבר פרסמתי כאן מספר מאמרים שעניינם העיתונאות הגרועה היוצאת תחת ידו של האיש הזה, ובימים אלה אכן נשבר עוד שיא.

גנדי "לא כשר"

"זאבי נרצח על-רקע לאומני, בהיותו שר בממשלה... את המורשת שהשאיר אחריו המדינה לא יכולה לאמץ כשם שאינה יכולה לאמץ את המורשת של כהנא. וגם פרקים רבים בביוגרפיה שלו, הצבאית והאזרחית, לא כשרים לאימוץ", כותב החתן.

ראשית, לגופו של הרמז, כאילו יודע חתננו דברים שהשתיקה יפה להם לעניין עברו האישי של גנדי. ובכן, למיטב ידיעתי מדובר בפרשה שהתפרסמה ונחקרה עוד בחייו ולא פגעה בקריירה הפוליטית שלו: שני הרוצחים בפרשת "בר בקר" היו ידידיו האישיים, ובצר להם טרם נעצרו הם הזמינו אותו אליהם בדחיפות. הוא אמר "אם צריך אז באים" ויצא לדרך אך לא הגיע אל היעד מפני שכנראה תוך כדי נסיעתו התבררה לו סיבת זימונו. כן, הוא גם החזיק בכלוב בפיקוד מרכז אריה, ואם החסרתי משהו מוזמן בזאת מר ברנע לעדכן את קוראיו.

אכן, התרועעות עם מי שמסתבר, ולו בדיעבד, כרוצח, איננה תורמת לשמו הטוב של אדם. דא עקא שהחתן התחמן משווה את שמם הטוב של שני האישים לרעת גנדי, ולכן ראוי שניזכר בשלוש אפיזודות מחייו האישיים של רבין:

• האיש האחרון שפגש רבין בארבע עיניים לפני שיצא לכיכר בה לכאורה נרצח היה מרטין שלאף. הסיכוי שעסקו בקזינו ביריחו, בשדה הגז מול חוף עזה ובתרומות למערכת בחירות גבוה לאין שיעור מהסיכוי שעסקו שם בתולדות עם ישראל בארצו, תחום ההתמחות של גנדי. ולמי ששכח: שלאף איננו דורך כאן יותר מפני שהוא מבוקש לחקירה והוא יודע שברגע שינחת ייעצר ואולי גם יישפט.

• החוק על מיסוי רווחי הון בבורסה הובא לקריאה שלישית בכנסת כאשר רבין היה בדרכו למסע עידוד קשרי סחר לרוסיה או לסין (אינני זוכר, ויסלחו לי הקוראים), וכמקובל במסעות כאלה נלוו אליו טייקוני בורסה ומשק. מהמטוס הוא הורה לבייגה שוחט למשוך את החוק, הוא אכן נמשך ועבר רק בדחיפה של "צר" האוצר של נתניהו סילבן שלום.

• נכון שרבין התפטר בעקבות "פרשת הדולרים", ובאותה מידה נכון שהוא מעולם לא שילם את מס ההכנסה שהיה חייב עליהם ועל הרווחים מהם.

שלוש האפיזודות הללו קשורות לכסף ולטייקונים. ישפוט הקורא חייו האישיים של מי מבין השניים מוכתמים יותר.

שנית, השוואתו עם כהנא מופרכת, ודווקא מטעמים שברנע מכיר היטב: מפלגתו של כהנא הוצאה אל מחוץ לחוק. גם ביחס לזו של גנדי נעשה ניסיון כזה אך היא נבדקה והוכשרה, אבל למה להיזקק לפרטים ולאמת כשכל כך חשוב להכפיש? ב"אינואנדו" שפל עסקינן, כאילו מובן מאליו שמי שדומה לכהנא מאיזושהי בחינה הוא טריפה, וזה עוד לפני שמשווים את משנותיהם המדיניות-ביטחוניות של כהנא ושל גנדי לגופן.

מורשת גנדי - לא לאימוץ?

הקביעה של ברנע, לפיה "את המורשת שהשאיר אחריו (גנדי) המדינה לא יכולה לאמץ כשם שאינה יכולה לאמץ את המורשת של כהנא" היא הטפה בולשביקית. כדי להיות לעיתונאות מקצועית היא זקוקה לפחות לתוספת "בינתיים": כבר חזינו בפורעים ערבים עם רצח בעיניים ברחובות הערים ובכבישים ראשיים כאשר היה נדמה להם שאחיהם ביו"ש פתחו במלחמה נגדנו. אני סקרן לדעת מה יחשוב ברנע על משנתו של כהנא כאשר המון ערבי יקיף את מכוניתו או את ביתו ויצרח "אטבח אל יהוד". אחרי הכל אפילו הוא עלול להילכד בין לבין: בין כינוס של פורום סבן בארה"ב לבין ועידה של אוהבי ישראל מקצועיים מבית מדרשו של האיחוד האירופי בלונדון או בפריס. עד אז כדאי שיזכור את צילומי הלינץ' ברמאללה לפני שהוא מתיפייף כדי להכפיש שניים שכל אחד מהם, "בדרכו שלו", היה אוהב ישראל ואוהב שלום לפחות כמו ברנע.

אפילו תחת שלטון הבינישיות והברנעים מותר לחשוב ולהגיד ש"הקם להורגך השכם לגרשו" מבלי להיות מתויג על-ידי ברנע וכנופיית שלטון החוק כאויב העם.

הביצועים של רבין

שלישית, לעניין הביוגרפיות הצבאיות של שני האישים. ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין חיבר שלושה ספרים שעניינם רבין ומורשתו, מחוץ למרכאות ובתוכן: "תיק רבין: איך תפח המיתוס" (1995), "תיק רבין - מיתוס ושברו" (2005) ו"דרך רבין ומורשתו" (2010). זה האחרון עב כרס, מחזיק שני כרכים, ובנוקדנות הטרחנית המחייבת מחקר מדעי מוכיח שמורשתו הביטחונית של רבין היא שלילית. בספריו מזכיר מילשטיין לפחות אירוע אחד, בעייתי במיוחד דווקא בתחום האישי: בעיצומם של קרבות בהם נהרגו ונפצעו אנשיו פרש רבין לשינה, במרכאות או לא, בחדרו שבקריית ענבים. ברוח זו מעיד גם עזר ויצמן על קריסתו ביומיים הראשונים למלחמת ששת הימים. חברו את הדברים וקיבלתם מפקד בעייתי מאוד מבחינת ההתנהלות האישית, במיוחד כשהמדובר גם באלכוהול.

לעומת זאת, שיקום מי שיש לו מילה רעה להגיד על ביצועיו הקרביים ו/או הפיקודיים של גנדי: אני מצליח לזכור רק אלוף פיקוד שבחר להשתתף אישית במרדפים מסוכנים ביותר בבקעת הירדן ובמדבר יהודה, בהם ספג צה"ל אבדות רבות.

מאז התפרסם ספרו האחרון של מילשטיין הוזמנו בני משפחת רבין, מרכז רבין לשלום ובית הפלמ"ח פעמים רבות להגיב עליו, גם באירוע השקתו וגם במפגשים ובהרצאות רבים בהם הציג אותו מחברו וחשף אותו לביקורת ציבורית ומדעית. עד עצם היום הזה כולם סירבו להגיב מבלי לנמק, נגד ד"ר מילשטיין לא הוגשה כל תביעת דיבה ושום היסטוריון לא ניסה להפריך ולו דבר מהכתוב בספר. ישפוט הקורא מה יודעים תעשייני קדושת רבין, עליהם נמנה גם ברנע, ומה אינם יודעים.

ברנע במקום פרידמן

ועכשיו ה"שוס" של ברנע, בהמשך רצוף לציטטה דלעיל: "החלטת הממשלה מתפתלת קשות סביב העניין הזה. המורשת של זאבי, כך אומרת ההחלטה, היא שאהב את ארץ ישראל. החיבוק הזה לא הוגן כלפי האמת ולא הוגן כלפי זאבי. עוד שבעה מיליון ישראלים אוהבים את ארץ ישראל, כל אחד בדרכו, ואיש לא טורח לפאר את אהבתם בהחלטת ממשלה".

"מתפתלת"? וסביב "מורשת רבין" היא מתפתלת פחות? וכי שבעה מיליון ישראלים לא אומרים "כל אחד בדרכו" כן לשלום ולא לאלימות, כאשר דרך רבים-רבים מהם הפוכה לזו של ברנע? ובכלל, איזו מורשת מיוחדת מזו של כל הלוחמים בני דורו השאיר לנו מסלול חייו של רבין, לבד מהפנינה "חתרן בלתי נלאה"? וכי הקאנוניזציה השקרית של אישיותו, של משקלו ההיסטורי ושל נסיבות הירצחו מצדיקה הכפשת גיבור עתיר פעלים, הישגים ואוהבים כגנדי? ולמה החיבוק "לא הוגן כלפי זאבי" - וכי לא אהב את ארץ ישראל? מי מחבריו הקרובים של ברנע מחזיק בביתו הפרטי ספרייה בקנה מידה אוניברסיטאי שעניינה ארץ ישראל - אולי אולמרט, בין עט לעט?

סוף הסיפור הוא שהממשלה החליטה להנציח את גנדי ולא את רבין בשער הגיא, וזה מה שיש לברנע להגיד על כך: "השם ניתן. השם נלקח. יהי השם מבורך. חבל רק שהלוקח הוא אדם מסוגו של רחבעם זאבי". איזה "סוג" בדיוק, עיתונאי קטן שלי - כזה שניסה לחסום בדרך פרלמנטרית את מדינת כל אזרחיה שאתה והחברים של אובמה כה מעוניינים לראות כאן? או אולי כזה הסבור - שומו שמיים - שערביי א"י המערבית הם גיס חמישי? אתה עיתונאי כמו שטיבי ציוני. ברנע, למה שלא תציג מועמדות להחליף את תומס פרידמן?

יישר כוחך, ח"כ לוין. כולנו תפילה שלא איחרת את הרכבת.