מורשע נולד
פעם חשבנו שנאשם מורשע רק כאשר לא ניתן למצוא שום ספק סביר לאשמתו. אט אט עם ה"התקדמות" בתחום אנו מגלים תגליות חדשות ומרתקות. למשל, ניתן להתרשם שאת מקום הראיות כובש מושג מרשים הרבה יותר: מהימנות. כמאמר הפתגם הידוע: "כל האולם במה וכל העדים שחקנים", השופטים מרגישים כנראה כמו שופטים בטקס האוסקר לפרס העד האמין ביותר. אולי במקום "משפט" אפשר לומר מעתה: "מורשע נולד"...
אם יש ספק אז אין ספק
תחושה זו מתחזקת לאור המשפט הבא: "תפקידו של בית המשפט הוא לפסוק על-פי הראיות שמוצגות בפניו. אין הוא יכול, ואין הוא רשאי, להעלות השערות". חלקו הראשון של המשפט סטנדרטי, כמיטב המסורת: אכן פעם היה נהוג להאמין שבית משפט פוסק על-פי ראיות. חלקו השני של של המשפט מדהים. בעצם מה שאני מבין מדבריו של הכותב, שבית המשפט הוא גולם. כלומר, אם השופטים משוכנעים שהנאשם חף מפשע, אך התרחיש לכך לא הוצג בפניהם, אסור להם לחשוב על כך בעצמם.
התביעה אומרת: שחור! ההגנה: לבן! בית המשפט אינו רשאי להעלות על דעתו שהמצב הוא אפור בהיר או לבן כהה. לצורך העניין נדמיין מקרה דמיוני בו נאשם מתבייש להודות בכך שהיה לו בכלל קשר מיני כלשהו והוא מכחיש זאת מכל וכל. גירסת התביעה: אונס! גירסת ההגנה: להד"מ! אסור לבית המשפט להעלות על דעתו אפשרות אחרת למשל שהיה קשר בהסכמה, או ניצול מרות. אסור לו, מכיוון שעל-פי החוק בית המשפט מוגדר כגולם, זה לפחות מה שאני הצלחתי להבין מהציטוט.
הספק כבר בלתי סביר
יש לכבוד בית המשפט ראיות ישירות (המתלוננות מדווחות על אונס אכזרי), יש ראיה בלתי מהימנה (הכחשת הנאשם). ישנן עוד ראיות נסיבתיות שהן שוליות, זניחות ובטלות בשישים אל מול התפעלות בית המשפט ממהימנותן המרשימה של המתלוננות (כמו מכתבי אהבה, המשך בילוי עם האנס ויציאה עמו לבית מלון כדי להיאנס שוב, יחסים עם הנהג ושני מאבטחי האנס בתקופת ביצוע הזוועות). דומה שמלאכתו של בית המשפט קלה עד מאוד.
פעם חשבנו שספק סביר זה ספק סביר, אז זהו שהיום זה כבר הרבה יותר מתקדם. מסתבר שספק סביר זה רק מה שמאכילים את השופטים בכפית. האם יש ספק סביר שלא היה אונס? למי שהוא לא שופט אין ספק שיש ספק. אבל מי שהוא שופט, כנראה אסור לו לחשוב על אפשרויות כאלו. המוגבלות הקשה הזו של שלטון החוק אינה יכולה שלא להזכיר את הפרשה העלובה מכל.
האי היווני
תזכורת: לאחד מראשי הממשלה היה יועץ משפחתי שהתלבט מאוד בפרשה מסויימת. התלבטותו בהחלט מעוררת רחמים, שכן בכל המדינה לא היה ולו זאטוט אחד שהיה לו ספק בשאלה: מדוע בעל ההון העסיק את בן השלטון תמורת שכר עתק עבור גלישה באינטרנט? יכולנו לערוך משאל בכל פגיה מזדמנת, כל תינוק ידע בודאות. מן הסתם גם ליועץ המשפטי עצמו כאדם הכל היה ברור, אך משעטה על עצמו את גלימת המשפט השתבשה דעתו, לפתע הכל נראה לו מסובך.
אני, אזרח המדינה, הצרכן של מערכות השלטון, בין היתר של שלטון החוק, שואל את עצמי: בשביל אני צריך את הכלי הזה? במקום לקבל מומחה עם מיקרוסקופ אלקטרוני שיכול לזהות דברים מתוחכמים, אני מקבל "מומחה אליל" העוטה מטפחת סביב עיניו, הולך בעלטה וקובע בפסקנות: לא רואים שום דבר! בשביל מה אני צריך "מומחים" כאלו? מישהו יכול להסביר לי?
חושך הביטוי
פרשת האי היווני אומנם החרידה אותי, אך פרשת אונגרפלד גרמה לי לפיק ברכיים ולפחד משתק. בית המשפט הצליח להלך עלי איימים וזאת לאחר קריאת הפסקה הבאה: "כי השופטת פרוקצ'יה קובעת שהשאלה אם האזרח משקר, או שהוא דובר אמת ומביא הוכחות לשחיתות של עובד הציבור, שאלה זו אינה רלוונטית לעניין העבירה הפלילית של העלבת עובד ציבור".
מה שאני הבנתי מפסקה זו (וכרגיל תקנו אותי אם אני טועה): עבירת העלבת עובד ציבור חזקה מן האמת. כלומר, אם למשל האשמת נשיא מדינה באונס, הרי שאתה עבריין פלילי. למה העלבת אותו? פושע. השאלה האם הנשיא באמת אנס כלל איננה רלוונטית. אני שומע על כך שבקרוב עומדים לחוקק כאן חוק סתימת פיות, קשה להמלט מן התחושה שמא עדיף לנו לאמץ את שלטון החוק האירני...
בהקשר של כבוד השופטת העליונה פרוקצ'ה אי-אפשר שלא להתפעל מהתגייסותה להגן עלינו - הציבור הרחב - מפני פושעת מסוכנת בת 14. ומכיוון שבשלטון החוק עסקינן אולי נעלה בהזדמנות זו שוב את השאלה שעדיין לא הצלחתי לקבל עליה תשובה: האם נערה בת 14 כן אחראית למעשיה? לא אחראית למעשיה? לא אחראית למעשיה רק אם היא מקיימת יחסים? כן אחראית למעשיה רק אם היא בת של
מתנחלים? כל התשובות נכונות?
פשעי שלטון החוקן
אין לנו פנאי להרחיב יותר מדי בכל פשעי שלטון החוקן. נביא כאן רק דוגמה קטנה. כאב קטן לחברה שזהו שלטון החוק שלה, כאב עצום לאב. בעיקרון נדמה לי שעל-פי הנהוג בשלטון החוק במדינת ישראל מותר לאישה להעליל אונס על גבר. כרגיל תקנו אותי אם אני טועה.
תקצר היריעה לפרט את כל הרעות החולות של שלטון החוקן, נזכיר בקצרה רק את: אחוז ההרשעות, רחמנות השופטים, קריסת מערך ההרתעה, קריסת משק העבודה והפיכתו לשוק עבדים, התגברות הפשיעה, האלימות, השחיתות וההונאות, תופעת הנפוטיזם, כנופיית שלטון החוק, קליקת רחביה, שמאלנות בג"צ, התנשאות, השחתה ואולי עוד קצת.
להזכירכם: הפושע אחראי על הפשע - מערכת החוק אחראית על רמת הפשיעה! כשאתם רואים פושע - אל תתבלבלו, חפשו את הפושע האמיתי היכן שנמצאת האחריות לסגור את הפירצה.
הגיעו מים עד גועל נפש
אחד האבסורדים הגדולים בשלטון הסדום והעמורה שלנו הוא שעונשו של אדם חף מפשע חמור מעונשו של חלאת אדם. אם אדם מאמין בחפותו ומסרב להודות באשמה בה הורשע - הוא לא זכאי לשליש, לחופשות, לכל מני הטבות ואף לא לחנינה. כלומר המערכת שלנו מתייחסת לשופטים העליונים שלנו כאל אלים באולימפוס שאינם טועים לעולם. לכן אם הם קבעו שמישהו פושע, אבל החוצפן מסרב להסכים עם עניות דעתם הצודקת, הם כבר יראו לו מה זה... (בדיוק כמו שהם הראו לילדות של המתנחלים).
הבדלי תרבויות
בארה"ב כולם בטוחים שהעובדת הצעירה של שדרן בכיר מזדקן - מאוהבת ושטופת הורמונים בלתי נשלטים כלפיו, שהרי אחרת אין דרך להסביר את היחסים ביניהם. אצלנו קוראים לזה בשם אחר: ארה"ב = רומן, ישראל = אונס. ככה זה כשיש "הבדלי תרבויות"...
השיטה
כרגיל יוצא לי מאמרים ארוכים מאוד ועוד לא הספקתי בכלל לדבר על השיטה. אולי נדבר על כך בפעם אחרת (אולי לא). בינתיים בקצרה: לאינטיליגנטים שמנהלים לנו את המדינה יש ראש כזה קטן, שפצפון זו הגזמה פרועה. ה"אונס הסדרתי" התרחש הרי במשך שנים ארוכות תוך ידיעת המערכת כולה. כלומר האונס היה שיטתי, בסיסי, יסודי, טבוע במערכת. לכל משרד שהלך קצב, הלכה עמו השיטה של יחסים עם העובדות.
יש כאן כשל מערכתי המחייב חשבון נפש: איך יתכן שמשך שנים על גבי שנים היה אונס שיטתי במשרדי שלטון? יותר מכך: זהו ממש פשע של המערכת! תיאורטית לא רק קצב אנס - כולם אנסו, כולם שותפים לאונס. אתה לא יכול להגיד: הנשיא אונס, אני רק יודע ושותק... מה נעשה מן ההיבט המערכתי? כלום. במקום להעמיד את עצמה לדין על שכשלה בהגנה על בנות ישראל, תפסה המערכת דג שמן, טמנה את ראשה עמוק בספר החוקים, מצאה סעיף בו כתוב שצריך לתלות את הדג בכיכר העיר, להקיז את דמו ולטגן היטב מכל הצדדים. תלתה, הקיזה, טיגנה, טפחה לעצמה על השכם והלכה לישון.
מי לידנו יתקע שהשיטה לא תמשך במקומות אחרים? אף אחד לא תוקע לידינו, מקסימום תוקעים אותנו... שנאמר: הימים חולפים, ממשלה עוברת, אבל תרבות השחיתות לעולם נשארת. במקום לעשות בדק בית העדיפה המערכת לעשות משפט ראווה, להשתתף בלינץ' ההמוני ולהשליך לאספסוף הנאור צמא הדם, המתוסכל מתחושת השחיתות והרקב המערכתי - ליטרת בשר כדי להשקיט את זעמו.
אונס בהסכמה
לומר שמערכת המשפט כולה שגתה, זו לשון המעטה. לכן אשתדל להיות קצת יותר ברור: לתחושתי בית המשפט ביזה גם את עצמו, גם את המושג "אונס" וגם את האישה. עד כה ידענו שעד גיל 14 האישה נחשבת כמפגרת על-פי חוק כיוון שרצונה חסר משמעות. קיימה יחסים מאושרים עם אהובה או נחטפה ונאנסה באלימות - מבחינת בית המשפט היינו הך. כעת מסתבר שבעצם בכל גיל האישה היא יצור לא מספיק תבוני, כיוון שאם היא מסכימה לקיים יחסים כדי שלא להפסיד את הזכות להסתופף בקירבת גדולי האומה, הרי שזו דרישה שאין היא יכולה לעמוד בה כאקדח המכוון לרקתה. מעניין אם בית המשפט יעמיד את עצמו לדין על ביזוי עצמו...
צחוק הגורל
מהי מסקנת המקרה? אומרות אירגוני הנשים מסוחררות ההתלהבות: הוכחה שאפילו נשיא לא רשאי לפגוע באישה. אני אומר הפוך: רק נשיא לא רשאי לפגוע באישה! כל נאנסת אחרת הסיכוי שלה לעורר עניין ציבורי ולקבל את התייחסות הפרקליטות והתקשורת שואף לאפס.
המערכת נורא מתגאה בתפיסת קצב כהוכחה נחרצת לשוויונה ויעילותה כביכול. אבל זכרו שאילו גברת א' האסרטיבית (זו עם הסיפורים הפיקנטים על האיבר המתנופף) לא הייתה מועסקת אצל קצב, או אילו קצב לא היה מתייעץ עם הרועץ, או אילו למזוז לא הייתה את גיבנת האי הייווני, אם פרט אחד בשרשרת לא היה קורה - קרוב לודאי שהפרשה כלל לא הייתה מתפוצצת ומדינת ישראל הייתה ממשיכה להתנהל בפריצות ובכיף עד עצם היום הזה (כפי שאכן התנהלה כך בכיף ובאין מפריע שנים ארוכות). ואולי היא באמת מתנהלת כך?...
הפושעת האמיתית
מדוע פנה מלכתחילה קצב אל מזוז כאשר א' איימה עליו? משום שהוא היה בטוח שהמערכת מושחתת וכפי שהיא אפשרה לו לנהוג בהפקרות עד כה היא תמשיך להגן עליו. מה שהוא שכח, שלפעמים מרוב שהמערכת מושחתת היא זקוקה מדי פעם לשעירים לעזאזל כדי להשקיט את זעם ההמון. קצב בתמימותו התנדב להיות השעיר התורן.
הפושעת האמיתית היא המערכת הדואגת להפקיד בידי הבכירים כח כמעט בלתי מוגבל. היא אינה מצליחה לתקן את עצמה לא בגלל שהיא כל כך טפשה כפי שהיא עושה את עצמה, אלא מסיבה הרבה יותר פשוטה: היא לא רוצה!
הצדק יצא אל החושך
עו"ד דן אבי יצחק כתב מאמר מלומד ומרתק בנושא. ניתן להתרשם שהוא מאשש את התזה של מהימנות במקום ראיות וספק סביר. המעניין ביותר הוא: ניתן להתרשם שעורך הדין הנכבד אומנם סבור שקצב קיבל את מה שמגיע לו, אך לא בגלל מה שהורשע... כלומר קצב הוא כנראה פוליטיקאי ערמומי, שטוף זימה (בעל יצר חזק), מושחת, ואולי עוד כמה דברים רעים מאוד. יש רק בעיה אחת קטנה: הוא לא אנס! חוץ מהפגם הפעוט הזה - ההליך הפלילי היה מושלם.
אונס אכזרי
אין המדובר באימהות יחידניות שזו פרנסתן האחרונה ובאם יפוטרו הן מושלכות לרחוב עם ילדיהן. מדובר בנשים שעמדו בדילמה מכוערת אך בהחלט יכלו להשיב בשלילה. פריבילגיה שאינה מוענקת לנאנסות אמיתיות או למאות אלפי משפחות הנדחקות אל העוני בפשע לאומי חמור אלפי מונים של האליטות כנגד הציבור והאנושות. אלא שאנחנו מתרגשים מסקס, בעוד פשעים מאורגנים, מסובכים ומורכבים אנחנו מתקשים להבין.
המסמר הראשון
לסיכום: קצב לא אנס! עם כל הכבוד לבית המשפט, ויש כבוד (לפחות לצורך הפרוטוקול), לו הייתה נכנסת אליו אזרחית שלא עובדת אצלו, האם הוא היה מתנפל עליה, סותם את פיה, מצמיד סכין לצאוורה וקורע את בגדיה? גם לכבוד השופטים ברור שלא. ה"אונס" כביכול היה על-רקע תעסוקתי, זה שקוף וטריביאלי גם לאדם שאינו יודע מאום על הפרשה (אלא אם כן בית המשפט הנכבד קובע שהיותן של כל הנאנסות עובדות של האנס מקרי בהחלט). כלומר מדובר בניצול יחסי מרות! כך אני, כבוד האזרח הקטן אהרון פוסק.
אינני היחיד. אנשים רבים במדינה חשים שכאן בית המשפט התבלבל לחלוטין. כבר יש פיחות לא קטן במעמד המערכת המשפטית, אך להערכתי בראיה היסטורית מקרה קצב יהיה ציון דרך בהתדרדרותה. אפשר אולי להשוות זאת לפיגועי 11 בספטמבר כציון דרך בתהליך ההתפכחות העולמי. בינתיים הטרור פחת, נכנסו לשאננות, העולם זקוק כנראה לג'יגה פיגוע כדי להמשיך להתעורר. אל דאגה, הוא יגיע...
נאנסות למען קצב
לקצב אומר: אל תשבר, אולי עוד תזכה לראות את התפכחות והתנצלות המערכת עוד בטרם תסתיים תקופת מאסרך. אציע גם למקורביך לפרסם בתקשורת פניה לנאנסות אמת כדי שיביעו את דעתן על המתלוננות. לא יכולות להיות מליצות יושר טובות יותר לחנינה מאשר נשים רבות שנאנסו. יש יסוד להניח שחלק מהן, לפחות אלו שבעלות אישיות חזקה, ישמחו על ההזדמנות לומר בקול רם שאישה שמסכימה לקיים יחסי מין לא נאנסה!
היא נוצלה, הוטרדה מינית, הופעל עליה לחץ לא ראוי, אך משבחרה ביחסי מין ולא בפיטורין היא אינה יכולה לקרוא לכך אונס. אונס אמיתי זהו מצב בו הנאנסת אינה יכולה להמנע ממנו, וזאת נאנסות האמת יודעות על בשרן.
