טקס חנוכת המוזיאון החדש ביד ושם החל הערב (ג') בכיכר הזיכרון, מול קהל רב של ניצולי שואה, חסידי אומות העולם, שרים, הרבנים הראשיים, חברי הסגל הדיפלומטי, חברי כנסת, מבקר המדינה, יושב ראש הסוכנות היהודית, התורמים, ידידי יד ושם, ראשי מוסדות הנצחה ומוזיאונים מישראל ומהעולם, אדריכלים, מעצבים, אוצרים.
מנהיגים רבים ממדינות שונות בעולם הגיעו לכבד את הטקס, ולרחבת הטקס ליוו אותם שר החוץ, סילבן שלום ושרת החינוך התרבות והספורט, לימור לבנת.
האירוע נפתח בשירת ההמנון הלאומי "התקווה". לרחבת הטקס הצטרפו נשיא המדינה, משה קצב ואשתו גילה קצב, ראש הממשלה, אריאל שרון, יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין ואשתו, נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק ואשתו, יו"ר מועצת יד ושם הפורפ' שבח וייס ויו"ר הנהלת יד והשם אבנר שלו.
נשיא קצב: אנו קוראים לאיחוד האירופי -
אל תתנו לנאציזם לשכון בדמיונם של הדור הצעיר
נשיא המדינה, משה קצב, פנה לקהל מעל במת המוזיאון: "לאורך 4,000 שנות הסטוריה יהודית, השואה נמנית עם האירועים הבולטים והמעצבים בחיי העם היהודי. השואה שינתה סדרי בראשית, מאז העולם אחר, העולם הוא שונה. רוב ניצולי השואה הגיעו לארץ ישראל הם הרימו על כתפיהם את משא הזיכרון. את המשא הקשה מנשוא חברו בבני הארץ בני העם היהודי וכן רבים מרחבי העולם".
קצב המשיך ואמר: "ההסטוריה חבה תודה והערכה לצבאות בעלות הברית שהקריבו חללים רבים במלחמתם נגד הגרמנים אך לצערנו לא עשו די כדי לעצור את השואה... השואה עומדת להיות בעתיד הלא רחוק נחלת ההסטוריה. אנו חוששים כי האנושות לא תנחיל לדורות הבאים את תודעת השואה ולקחיה ועלינו בני העם היהודי יחד איתכם, מנהיגי העולם, מוטלת המשימה... אולי כך... נבטיח כי גם עתיד טוב יכול לצמוח מן העבר... עלינו לעמוד על המשמר".
"אנו קוראים לאיחוד האירופי - אל תתנו לנאציזם לשכון בדמיונם של הדור הצעיר כמופע אימים משעשע. אנו חוששים מהכחשת השואה ומאנטישמיות... אש התמיד ביד ושם היא הלהבה הדולקת... ומזהירה מפני הסכנות", אמר לנכבדים בקהל.
ראש ממשלת ישראל
ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, אמר בטקס: "המוזיאון החדש לתולדות השועה בא להבטיח שלא הזמן ולא השכחה לא יכסו על דמם השפוך של שישה המיליון שניספו בשואה". הוא ציין, כי היו אלה ימים חשוכים לא רק ליהודים אלה גם לעמים נוספים. עוד הוסיף רה"מ, כי "מדינת ישראל היא המקום היחיד בו ליהודים יש את הזכות להגן על עצמם בכוחות עצמם וזו הערובה היחידה של העם היהודי". שרון סיים את דבריו במילים - "לעולם לא עוד".
קופי אנאן - האו"ם מחויב
מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן הודה לממשלה הישראלית וליד ושם על הזמנתו לטקס. "לשואה מקום ייחודי בתולדות ארגון האומות המאוחדות... ב-1945 שוחרר מחנה הריכוז דכאו. מותו של היטלר, סיום תקופת המלחמה באירופה, הכתבו המוצלמות הראשונות של ניצולי מחנות ההשמדה. מנסחי האמנה נחשפו לכל אלה מדי יום והאירועים השפיעו עליהם... זעזוע מרצח העם ורצח שיטתי של שישה מיליון יהודים... היה גם הכוח מאחורי האמנה לזכויות האדם. המשימה העולמית שלנו לשלום, חירות וכבוד אדם עברה טבילת אש... באחת הלהבות הנוראות ביותר שנראתה...
היום המשימה המיוחדת שלנו היא לזכור את אלה שנספו, לוודא שקורותיהם יתועדו ושלעולם לא ישכחו אותם ולהבטיח כי דבר כזה לא יקרה שוב לעולם. עבודתו של האו"ם היא גם ניסיון להתקדם לעתיד הדור הבא. לאו"ם יש מחויבות ללחום בחוסר הסובלנות".
"מחויבות זו מקשרת אותנו לעם היהודי למדינת ישראל שעלתה כמו ארגון האו"ם עצמו, מאפרי השואה. היא מקשרת אותנו לכל האנשים שנמצאים תחת איום של גורל דומה. האו"ם חייבת להתחייב לנצח להישאר נאמנה.
השרה לבנת: לא כולנו בני אדם. בימים השחורים ההם,
לפני ששים שנה, היו מפלצות. מפלצות אדם
שרת החינוך התרבות והספורט, לימור לבנת, סיפרה על ביקורה במחנה ההשמדה באושוויץ לצד משלחות נוער וניצולי שואה.
"התמונה (של מוזיאון השואה) הינה ילקוט רחב היקף של עדויות, מארג מדהים של פיסות זיכרון וכל פיסה כזו מייצגת עולם בפני עצמו, שאדם יצר אותה - אדם, לא אפר, לא אבק..."
"אני חלק ממשפחת העם היהודי ואני, כולנו, חלק ממשפחת בני האדם. כולנו? לא. לא כולנו. כי אז, בימים השחורים ההם, לפני ששים שנה, היו מפלצות. מפלצות אדם וזה יהיה בלתי אפשרי להבין במושגנו אנו את התופת הנוראה הזאת אליה הושלכו מליוני יהודים על-ידי הצורר הנאצי..."
"גם עבור שארית הפליטה השואה לא הסתיימה. הם נאלצו ונאלצים להמשיך ולהילחם בזכרונות... בעבר שהשאירו מאחור... והגיבורים האלה מבקשים עוד דבר מה נוסף... הם דורשים לדובב את שתיקתם של ששת המיליונים. לזעוק את זעקת הנרצחים ולספר את סיפורם ברחבי העולם... היום, סוף סוף העולם מכיר... מבין וכבר אינו עוצם את עיניו. למעלה מ-40 ראשי מדינות... שנמצאים כאן היום... עם העם היהודי יש בכך תקווה גדולה. ביחד עם זאת אסור לשכוח וחלילה לנו מלשגות באשליות - אסור לנו להתעלם מכך שאנטישמיות שוב מרימה ראש, אפילו השבוע...
בדיוק לשם כך הוקם המוזיאון - כדי לזעוק... כדי להחריד את השאננות, כדי להתריע שגזענות מטורפת טבח המוני נוסף עלול להתרחש חלילה בכל מקום ובכל עת. ולכן, עלינו להבטיח שגם בעוד עשרים, חמישים שנה ויותר, כאשר ניצולי השואה לא יהיו עימנו עוד סיפורם ימשיך להיות מסופר. המוזיאון החדש יהיה ליד ושם ולפה לשישה מיליון נספים... שכל חטאם היה - יהדותם. הוא ילמד את אימת השואה לבני הדור הצעיר... המוזיאון יזכיר את העבר כדי להבטיח את העתיד ויזכיר לעולם כולו שיש תשובה לשואה, תשובה אחת - הציונות, מדינת ישראל... ובירתה ירושלים. מדינת ישראל שהוקמה כדי להיות בית לעם היהודי. מדינת ישראל שהוקמה כדי לוודא שהשואה לא תחזור לעולם".
שבח וייס: מדובר במסכת מתוכננת ושיטתית של רצח העם היהודי
יו"ר מועצת יד ושם, הפרופסור שבח וייס, שהינו ניצול שואה בעצמו אמר בטקס, כי "המקום הזה... הוא זעקה מתמדת נגד הרוע, נגד רצח עם... הוא תמצית קורות חיינו... כאן אנו נותנים... שם שניטל... והוחלף כמספר סידורי... כאן אנו מנציחים את גבורתם של לוחמי כל הגטאות, של לוחמי הגטו והפרטיזנים..."
"נרצחו בזדון גם בני אומות אחרות וגזעים אחרים. רבים היו הקורבנות אבל השואה לא היתה אוניברסלית. מדובר במסכת מתוכננת ושיטתית של רצח העם היהודי. סימני הדם שלה לא יימחקו. הבושה, החרטה והלקחים המוסריים של השואה הם אוניברסליים... וציבור המנהיגים הגדול שנמצא כאן, יחד עם מנהיגי העם היהודי... הם עדות עזה לכך. אנחנו לא יכולים לסלוח למתכנני הפשע ולמי שהעלה אותם לשלטון... רצח היהודים נמשך עד עצם היום הזה מכיוון שלא נולדים ילדים לדור שהוכחד...
בצל השואה, כולנו... יהודים ולא יהודים, מצווים... לא עוד. אך מחייבת יותר מכל היא הדברה היהודית כל כך, האנושית כל כך... לא תרצח".
אלי ויזל: היהודים נהרגו כי היו יהודים
ניצול השואה אלי ויזל אמר, כי "כל ההולכים במוזיאון, שואלים כיצד יתכן, כי העם היהודי, כשגילה את גודל האכזריות, ותוצאת השנאה, כיצד קרה שלא היינו נתונים בידי זעם נורא על הרוצחים? על אלה שנתנו השראה לרוצחים... על האדישות של אלה שידעו ושתקו?
במבט על התמונות של המוזיאון, "אני מפחד לגלות כמה שאולי הכרתי". מהיכן היה להם הכוח לתעד? למי ייעדו זאת?" פנה ויזל בהתייחס למי שלקחו חלק בהנצחת השואה, ניצולי השואה. "רק אלה שהיו שם יודעים מה היתה המשמעות של להיות שם ועדיין יש לנו חובה לנסות ולא לקבור את הזיכרונות שלנו בתוך השתיקה שלנו".
"היהודים נהרגו כי היו יהודים - ואך ורק מסיבה זו", כך אמר ויזל מעל הבמה. בתמונות, "צוו היהודים לחפור את קבריהם שלהם. האם אי פעם היה לנו דבר כזה בהסטוריה?... אם החלטנו לספר את הסיפור זה מפני שאנו רוצים שהעולם יהיה עולם טוב יותר. רק זאת... וללמוד, ולזכור", אמר.
הדור ההוא
עוד מעט, כך נוהגים אנו לחשוב, ייעלם לגמרי הדור ההוא. מי שיספר את סיפוריו, יהיו אנשים אשר כבר לא הכירו את בני משפחתם אשר ניצלו, או אשר ניספו במחנות השמדה. כעת, לאחר שנים של מחקר, מאפשר המוזיאון למבקרים לו לשמוע את הסיפורים ולראות את המספרים - באופן אישי. סיפורים אישיים של קורבנות השואה יוצגו במוזיאון באמצעות חפצים אישיים, עדויות אישיות, סרטים ואמנות. כל אלה, בעקבות מחקר מעמיק שנערך כעשר שנים, במהלכו צולמו למעלה מ-100 סרטים תיעודיים של 65 ניצולי שואה.
יו"ר הנהלת יד ושם והאוצר הראשי של המוזיאון, אבנר שלו עלה לבמת הנואמים: "מתוך תחושה עמוקה של שליחות אנו באים לחנוך את המוזיאון החדש.נמצאים איתנו אלה שהותירו על אדמת אירופה את הוריהם, את אחיהם ואחיותיהם, את בניהם ואת בנותיהם ואת הווית חייהם, הם באו לכאן עירום ועריה ובנו כאן בית חדש במולדת ישנה."
יו"ר הנהלת יד ושם אמר בנאומו, כי המוזיאון הוא "יד ושם לנרצחים. סיפורו של הקורבן ושל השורד, סיפור של הכאב והסבל, סיפור הגבורה האנושית, סיפור האובדן ואובדן הסיפור של חיים שלמים שאין עוד מי שיספר אותם". "אין אנו אלא חוליה בשרשת הקיום היהודי שהשואה איימה לקטוע המוזיאון החדש מביט מהשואה אלינו... הקמנו יחד עם הניצולים את מדינת ישראל. אני מבטיח היום שיחד עם לפיד הזיכרון נעביר ביחד גם את המסר היהודי שהזיכרון הוא מצוות עשה." יו"ר הנהלת יד ושם הודה לממשלה שתמכה בהקמת המוזיאון, לתורמים ולאגודות ברחבי העולם אשר היו שותפים בהקמתו ובעיקר ליד ושם.
מוזיאון השואה החדש ביד ושם גדול פי ארבעה מקודמו והוא מוזיאון השואה הגדול בעולם. הוא ייפתח למבקרים ב-27.3.05.
אתר יד ושם
www.yadvashem.org
