חושך הביטוי
יש כמה טיפוסים שכדאי לשמור מהם מרחק גדול מאוד (בסדר עולה): עבריינים, שוטרים ובכירים. האחרונים הכי מסוכנים. הרגזת שוטר - הוא עלול לעצור אותך עד תום ההליכים, לתת לך מכות רצח, לנפח לך את הפרצוף ולקינוח להעמידך לדין על התעללות בשוטר תמים בעת מילוי תפקידו. כמה מקרים כאלו פורסמו? בלי סוף. למדנו את הלקח, קיבלנו את המסר, הפנמנו, לא מעזים להתקרב לשוטר.
מה קורה לחושפי שחיתויות? מסכנים. מפטרים אותם, תובעים אותם, רודפים אחריהם, לא מאפשרים להם למצוא עבודה חדשה. הם מוציאים את כל כספם וזמנם על בתי משפט ואחר כך עוד צריכים לשלם פיצויים. למדנו את הלקח, קיבלנו את המסר, הפנמנו, לא מעזים להתקרב לבכיר מקילומטר. איך
מיקי רוזנטל ניצל מהתביעה של עופר? האם בגלל שהעופרים החליטו ש"שיטת השקשוקה" הוא סרט שכולו אמת צרופה? לא בטוח. מי יודע, אולי הם העדיפו להשאר באפילה. אור הזרקורים אינו מטיב עם נושאים אפלים שהשתיקה מכוערת להם...
אגב, מה שאני הבנתי מ"שיטת השקשוקה", שמשפחת עופר לא צריכה לתרום אגורה למחלקות אונקולוגיות, שהרי היא כנראה כבר תרמה את הפציינטים לכאורה וכביכול. ככל הזכור לי נטען שם שחלק ניכר משכונה שלמה בטבעון המשקיפה אל ארובות מזהמות נפטר מסרטן. מותר לי לכתוב שזה מה שהתרשמתי מהסרט? אין לי מושג, אין לי יועץ משפטי.
אמת זה פאסה
בפרשת אונגרפלד קראתי משהו שהצליח לשתק אותי מאימה ופחד: "כי השופטת פרוקצ'יה קובעת שהשאלה אם האזרח משקר, או שהוא דובר אמת ומביא הוכחות לשחיתות של עובד הציבור, שאלה זו אינה רלוונטית לעניין העבירה הפלילית של העלבת עובד ציבור". כלומר: אמת - לא בבית משפטנו. איך אמר עו"ד
דן אבי יצחק: קצב קיבל משפט צדק, האם יש קשר לאמת? אל תטרידו את בית המשפט הנכבד בזוטות... בעידן הפוסט מודרני שלנו האמת כבר לא בסטייל, חביבי.
מפלגת הצדק והאמת
פתאום אמת אתם רוצים, רק זה מה שחסר במדינה שלנו. עוד מעט יקראו למפלגת הליכוד מפלגת הצדק והאמת. כך נשתלב היטב בסתיו המזרח תיכוני שסביבנו, גם שם יש כל מני מפלגות עם שמות כאלו. האם
שלדון אדלסון לא יכול היה לתבוע את ערוץ 10 בחוק הקיים? למה הערוץ התנצל? כי גם החוק הקיים חזק מספיק כדי להפחיד.
שוויון בפני החוקן
רק בתביעות דיבה אפשר להרוויח הרבה כסף. כאשר בעל דם כחול נעלב - אוי ובוי צריך כמובן לפצותו בממון רב. אבל כאשר פוגעים בבעל דם אדום: אונסים, רוצחים, פוגעים, מאיימים, שודדים, מבצעים זוועות בקשישים - אין פיצוי הולם, מקסימום קנס סמלי. אדרבא, בד"כ השופטים מרחמים על העבריין המסכן. למה? כי זו מדינת אליטות. אז מה חסר לה? ברור: עוד קצת כסף לאליטות, ועוד טרור, אימה והשתקה. אין ספק, זה בדיוק מה שחסר כאן. גאוניהו פשוט גאון.
מדינה במצב ריקבון מתקדם
יש בדיחה לפיה מגיע עולה חדש, שואלים אותו: איך החינוך ברוסיה? אי-אפשר להתלונן. איך המשטרה ברוסיה? אי-אפשר להתלונן. איך המשטר ברוסיה? אי-אפשר להתלונן. אז למה באת לכאן? כי פה אפשר להתלונן. ואני לתומי חשבתי שדווקא במדינה דמוקרטית אין טעם להתלונן, שהרי הציבור מקבל בדיוק את מה שהוא בוחר - אז למי הוא בא בטענות?...
מה הבעיה של החוק החדש? אם עד כה חששת לפתוח את הפה, כעת לא תעז בכלל להזיז את השפתיים. אין לך שום דרך לנחש מניין זה יכול לבוא לך. אזרחים קטנים אינם מסתובבים עם יועצים משפטיים בכיס. כל המשפטנים המלומדים שמנסים להבהיר שזה חוק נפלא שידאג שמעתה נהיה חשופים לאמת ולאמת הצרופה בלבד, הם קשקשנים גדולים. כי הבעיה היא לא המידע השגוי שמגיע לציבור. הבעיה היא שנחשוש לפתוח את הפה!!!
גם כך מצב חושך הביטוי אינו בתפארתו. אמון בבית המשפח אין יותר מדי, ומניסיון העבר ניתן לצפות ששלטון הטרור של כנופיית החוק יהיה בעד המושחתים כמו בפרשת אונגרפלד.
טרור החוק
עם כל הכבוד אדוני המשפטפטן (ואין יותר מדי), אמת משפטית היא עדיין לא בהכרח האמת היחידה. אוי ואבוי אם הציבור יהיה רשאי לשמוע אך ורק דברים שישביעו את רצון (השופטים) העליונים. שלטון החוק הפך להיות חזות הכל במדינת הנרקבת שלנו. שלטון עלוב וכושל שלא יכול היה להעלות על דעתו מה שלכל תינוק היה מובן מאליו: מדוע בעל ההון העסיק את בן השלטון תמורת שכר עתק עבור גלישה באינטרנט?!! כל זאטוט ידע, מי היחיד שהתלבט? שלטון החוק. עכשיו השלטון העלוב, הכושל וכבד הראיה הזה רוצה לאנוס את כולם להתבונן אך ורק דרך משקפיו המטושטשות והשרוטות.
אני לא יכול להוכיח את דעתי זו בבית המשפט. כמה אני צריך לשלם לך כבודו? 300 אלף יספיק, או שנעלבת פעמיים? כמה דורות אני צריך לעבוד בפרך כדי להרגיע את עלבונו של כבודו?
יש לי חלום
משפטפטן נכבד, הבעיה היא לא מה שכן מפרסמים, הבעיה בחברה האנושית בתקופתנו היא מה שלא מפרסמים! הבנת את זה, ברוך? אני למשל האדם היחיד בעולם המעוניין בהעלאת נושא "תרבות השלטון" לדיון הציבורי. כל מאמצי למצוא אדם נוסף שיהיה שותף לחלומי עולים בתוהו. הציבור הוא עדר, הדבר היחידי שהוא יודע לעשות זה לרדוף אחרי הרועים, או מקסימום להגיד מההה (לזכותו יאמר שגם ליילל הוא יודע).
על תרבות השלטון איש מעולם לא דיבר, ואיש לעולם לא ידבר. זו הבעיה! לא מה שכן מדברים, אלא מה שלא מדברים! אתה לא יודע אז תשאל. אתה גיבור גדול בנושא חוק, בוא נשמע מה אתה יודע על תרבות השלטון? כלום? מעניין, בדיוק מה שחשבתי...
אני רוצה להעמיד לדין את התקשורת על כך שהיא אינה מעלה את נושא תרבות השלטון לדיון הציבורי. עם איזה חוק בדיוק אתלונן עליה? את החוק הזה שכחו לחוקק... העיקר שדאגו לחוקים החשובים.
ביביפילים עליך שמשון
מישהי שאלה אותי מה יש לי נגד נתניהו. חשבתי שהיא צוחקת עלי. ביביריון ריסק את המדינה, העלים את מעמד הביניים, שיפר את תפקודה כבית חרושת לעוני, מוביל אותה בדהרה לעבר עולם שלישי. מכסח את מתנגדיו על ימין ועל שמאל. השתיק את המוחים, השתיק את המתמחים, עכשיו משתיק את הציבור. הפך את משק העבודה לשוק עבדים, הגביר את זרימת ההון מהציבור לבעלי ההון. נהנתניהו ככל הנראה מושחת לא פחות מקודמיו, אולי יותר. דרדר את המדינה לדיר חזירים קפיטליסטים עד כדי כך שהיא שודדת גם ניצולי שואה.
אני לא יודע אם מותר לי להביע את הדעה הזו. ואל תגידו לי שמותר להביע דעות, כי כשאני אשב על ספסל הנאשמים אתם לא תהיו שם כדי לעזור לי. חבורת ימנים ביביפילים תמימה חושבת שזו מלחמת שמאל בימין ובהתניה קלאסית מגינה על ביביתרוג כאילו הוא יקר מפז וממופז. אין מה לעשות - מגיע לנו. אם ביבי יחוקק חוק המתיר לגדולי האומה לאסוף למיטתם כל בתולה יפת מראה, גם אז הפבלוביאנים האלו יתמכו בו.
ביריוניהו לא מפחד מחלשים. הוא מפחד מאובמה, כמעט התרפס בפני
ארדואן, נישק את רגליו של
חאלד משעל ורגליהם של מאות רוצחי יהודים וכך הפך לגיבור לאומי. אלו מנהיגיך ישראל.
מה השאלה
"להיות או לא להיות" זו כנראה השאלה, אבל "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" זו ללא ספק התשובה. ככל הנראה זהו המשפט החכם ביותר בהיסטוריה. אנחנו כל כך מטומטמים, שאנחנו מתעקשים על "זכותם הלגיטימית" של הפוליטיקאים להחטיף לנו, לשדוד אותנו, לרסק אותנו, להתפנק ולהתהולל על חשבוננו וגם לסתום לנו את הפה. זו זכותנו הדמוקרטית. אם זה מה שאנחנו כל כך רוצים - זה בדיוק מה שאנחנו מקבלים, ושיהיה לנו לבריאות. שנאמר: רצונו של ציבור מטומטם - כבודו.
ההיבט החיובי
למה להיות כאלו שליליים, בואו נחפש את חצי הכוס המלאה. מי יודע, אולי החוק יגרום לכך שכמו באירן ימצאו כמה בלוגרים אמיצים, שיסתתרו מאחורי שרתי פרוקסי, ויחשפו לציבור שמועות מעניינות כמו
השמועה הזו. אולי יכתבו את הבלוגים שלהם באינטרנט קפה במחשבים ניידים ששייכים למסעדה, רק יבואו עם פאה ושפם כי במדינת
האח הגדול ביבי עלולים לצלם אותם.
רעיון גאוני: ביטוחי דיבה
כרגיל יש לי רעיונות טובים: מי שאין לו יועץ משפטי צמוד יעשה ביטוח דיבה. כל אחד שרוצה לפרסם משהו, ישלח אותו קודם לסוכן הביטוח שלו. אם הסוכן יאשר - יפרסם, לא יאשר - יגנוז. סוכן הביטוח יהפוך לצנזור הראשי. פרסומת נחמדה לדוגמה: "הקש על החמש לפני שתפרסם". לחלופין אפשר לאמץ את החוק האירני ואז הכל יהיה כאן נפלא. מסביבנו רק אמת צרופה, הכל יהיה אמת, נירוונה. בזכות שקרניהו נגיע למדינת האמת המוחלטת...
העם הנבחר
ביבי מלך ישראל, ביבי כוכב עליון, ביבי סופר סטאר, ביביביביביבי, רק ביבי. אנחנו אוסף של אנשים עלובים שלא מסוגלים להוציא מתוכם איש בעל שיעור קומה שיקח את הביצה הנרקבת הזו המכונה מדינת ישראל ויעשה ממנה גן פורח. רק פוליטיקאים יש לנו בראש, לא מסוגלים להתנתק מהם. קראתי לזה הפלא התשיעי וגם מצאתי לו הסבר: חוק הטבע מספר 2: חוק העדר. רק עסקנים מפורסמים אנחנו רוצים בשלטון, אנשים איכותיים דרכם נחסמת לפוליטיקה. תסמונת שטוקהולם ברמה הלאומית: העם מאוהב בפוליטיקאים.
פנייה נרגשת לכל הביביפילים
שטפו פנים, עורו, צאו מההפנוזה, הגמלו מעטיניו של ביבי. פשוט צאו מזה. נכון, הוא מדינאי מעולה, צריך לשלוח אותו לאו"ם, שגרירנו באו"ם תפור עליו קלאסי. תגאלו את המדינה שלנו מעולו של זה. תתפכחו, זו לא בושה.
בעצם זו כן בושה, אבל עוברים את זה. כל שמאלן שמתפכח עובר את השלב בו עיניו נפקחות, הוא חש בושה גדולה: "אוי ואבוי, באמת בזה האמנתי"? ואז הוא ממיר את דעתו. גם אני, אודה ואבוש, הייתי פעם שמאלן, אפילו ביביפיל. כן, בחרתי פעם מערך, ואפילו שמחתי שביבי הוא ראש ממשלתי. גמרנו, התפכחתי, נגמלתי. גם אתם מוזמנים.
