אלה שצופים באופן קבוע בערוץ הספורט יודעים שמדובר בערוץ הנישה המקצועי, המעניין והטוב ביותר בישראל. השדרנים מקצוענים, הפרשנים ידענים, העורכים חדים והכותבים שנונים. אבל לא צריך להיות צופה קבוע של ערוץ הספורט כדי לדעת שהספורט הישראלי הוא ברובו המכריע פח זבל. זה מתחיל מתקציבים שלא מספיקים לליגת מטקות בחוף טנטורה, ונגמר במתקנים שמזכירים תחנה מרכזית בבנגלדש. בניגוד למה שעמוס לוזון חושב, אין לנו שום סיכוי ריאלי להעפיל לטורניר משמעותי בעתיד הנראה לעין. הספורט בישראל הוא, במקרה הטוב, בדיחה מוצלחת.
בדיוק את הבדיחה הזו הצליחו לזהות היוצרים של "בובה של לילה". הם בנו פורמט מוצלח, שמשלב את מופע הבובות של "החרצופים", עם הפאנל של ארץ נהדרת, שהתחיל כרצועה של קטעי מעבר. את התוכנית מגיש שוקו (אלי בן-דוד, שגם משמש ככותב הראשי שלה) כשלצידו מופיעות בובות בדמותיהן של
שלמה שרף, אבי לוזון, אלי אוחנה, שייע פייגנבוים, מוטל'ה שפיגלר, רן בן-שמעון, יוסי מזרחי, אייל ברקוביץ' ודרור קשטן. את כל הבובות מדבב "מיקו החקיין" (מיקו ג'מאל) בצורה מוצלחת מספיק כדי להטיל ספק בעובדה שמדובר באותו האדם. את הקאסט משלימים
נדב אבקסיס כמבזקנית ליאורה חושן, אלי יצפאן במגוון דמויות (המוצלחת מכולן היא אוהדת בית"ר ירושלים אביגיל שרעבי משולחת הרסן),
אסי ישראלוף (שהחיקוי שלו לפרוספר אזגי הפך לקאלט בין לילה), והיהלום שבכתר - ירון ברלד, סטנדאפיסט עב בשר שמגלם את
נאור ציון, שימי ריגר ו
רון קופמן. אליהם מצטרפים כוכבים בהופעות חד-פעמיות, החל מדוד קיגלר ויגאל עדיקא ועד הטאלנטים של ארץ נהדרת
אלי פיניש ו
מריאנו אידלמן.
את היתרון הגדול ביותר שלה, שואבת התוכנית מהמיקום בממיר. את הרב שיח המוטרף הזה אי-אפשר לנהל בערוצים המסחריים, את השגעון המוחלט של הדמויות אי-אפשר להראות בפריים טיים, את ירון ברלד לבוש בתחתוני סבא לא כולם ירצו לראות. את האפשרויות של הנישה הזו הקאסט כולו לוקח עד לקצה. חלק גדול מהבדיחות לא מתעלה מעל רף הקקי-פיפי והחיקויים הזולים, אבל בכל תוכנית אפשר למצוא כמה רגעי זהב שמתחילים בכתיבה מושחזת ומסתיימים במשחק מלא הנאה. ברוב הזמן נראה שהמשתתפים מגיעים לתוכנית כדי לתת דרור לשגעונות הכמוסים שלהם וליהנות. ההנאה הזו עוברת נהדר גם לצופים בבית, והתוצאות מראות אחוזי רייטינג מפתיעים לטובה באופן יחסי לערוץ.
אתמול התוכנית שהולידה גאגים כמו "יו פיי מי", "וואסחאב", "ימינה ת'צלם" ו"שה יא רשע", סיימה עונה שנייה ויצאה לפגרה. למרבית האכזבה, לא הייתה זו אחת התוכניות המצחיקות או הקיצוניות של העונה. אולי כמו בספורט הישראלי, גם לחברי הפאנל לא נשאר אוויר בסוף המשחק. בכל מקרה מדובר באחת התוכניות המרעננות והמוצלחות בערוץ הספורט, ובטלוויזיה הישראלית בכלל. עשרות קטעי יוטיוב ששותפו ברשתות החברתיות מוכיחים שהיציאה של "בובה של לילה" לפגרה תיצור חור משמעותי בצריכת הבידור, ולא רק בקרב הצופים האדוקים של הערוץ.
המודאגים יכולים להירגע. לשוקו והחבר'ה יש חוזה לעונה נוספת והם יחזרו בינואר. כדי לשאוב קצת צחוק מהספורט הישראלי, אפשר יהיה פשוט להקשיב לראיונות של מאמני כדורגל ישראלים ועסקנים אחרים. כדי להבין שהם "קולקציה של אפסים" לא צריך לחכות עד ינואר.
