|   15:07:40
דלג
  בנימין נתניהו  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

"הסקטור הפרטי - סוס המרוץ שדוחף העגלה"

נאום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכינוס "ועידת ישראל לעסקים" של העיתון גלובס [12.12.2011, ט"ז בכסלו תשע"ב]
12/12/2011  |   בנימין נתניהו   |   נאומים   |   ועידת ישראל לעסקים   |   תגובות
   רשימות קודמות
  הודעת נתניהו על עסקת גלעד שליט
  "שמירה על אחדות האומה תשמור על שלמות ירושלים"
  לא נתעלם ממצוקות ברורות
  דברי ראש הממשלה בחפ"ק השריפה בחיפה
  ממשלת ישראל פועלת לעידוד חרדים לצאת לעבודה ולשדרוג ההשכלה הגבוהה

ראשית, אני רוצה לברך את ועידת גלובס שהשכילה להזמין את אלן דרשוביץ.

אני רוצה להגיד לך משהו באנגלית:
Israel has no greater champion and the truth has no greater defender than Alan Dershowitz.

אתם יודעים שמעת לעת אני נוהג לצטט את צ'רצ'יל. צ'רצ'יל אמר פעם, שיש כאלו שרואים את הסקטור הפרטי כנמר טורף שצריך לירות בו, ואחרים רואים בו פרה שיש לחלוב אותה, ומעטים מדי רואים בו סוס בריא שמוביל את העגלה. עכשיו אני אומר לכם: הסקטור הפרטי, זה השוק, או יותר נכון הסוס הבריא שמוביל את העגלה. אגב, זה הרבה סוסים שמובילים וסוחבים הרבה עגלות, אבל אי-אפשר לדבר על כלכלה ועל צמיחה כלכלית ועל צריכים חברתיים, ועל צדק חברתי, בלי שיהיה מישהו שייצר את עיקר הערך המוסף בכלכלה ומי שעושה את זה - הסקטור הפרטי, אלו סוסי המרוץ שדוחפים את העגלה קדימה.

מחשבה שהכלכלה מתבצעת מאליה

אני אומר את זה משום שלעתים נדמה לי שיש איזו מחשבה שהכלכלה מתבצעת מאליה. אני לא יודע איך אנשים חושבים שהיא מתבצעת, קוטפים את הפירות מהעצים, אפשר להמשיך לקטוף ולקטוף ולא צריך להשקות, ולא צריך לדשן, ולא צריך לעדור, ולא צריך לגזום מעת לעת את הענפים, כדי לאפשר לשמש לבוא? אבל זו הפעולה העיקרית, הפעולה העיקרית היא הצמחת העץ והצמיחה העיקרית נעשית על-ידי הסקטור הפרטי.

מי ששוכח את זה בסוף יגיע למזרח גרמניה, או צפון קוריאה, או לתוכניות חומש, שבאים כולם ומנהלים מפעלים ממשלתיים ועושים חלוקה ממשלתית צודקת, שכמובן מביאה לעוני נורא. אם יש ניסיון אחד של המאה העשרים, הניסוי המעבדתי הזה שעשו בין כלכלות חופשיות לכלכלות ריכוזיות, זה הלקח העיקרי שלמדנו - שהכלכלות החופשיות שבהן נותנים לסקטור הפרטי את היכולת להביא למעוף, להביא ליוזמה, להביא לחדשנות, לייצר ערך מוסף. הן מספקות למעשה את צרכי החברה, הן נותנות את הערך המוסף לכל הצרכים של חינוך וביטחון ובריאות לקשישים ולילדים וכדומה.

אני אומר את זה כי לדעתי זה מיטשטש לגמרי. דווקא אותו שיח ציבורי שאתה התייחסת אליו חגי, טשטש את זה לגמרי. השיח הוא רק על החלוקה, 99.9% מהשיח הציבורי בנושא כלכלה הוא שיח חלוקה. מדברים איך לחלק את העוגה, לא איך מגדילים את העוגה. הסיבה שאנחנו במצב טוב יחסית למדינות אחרות, היא משום שאנחנו פעלנו להגדיל את העוגה ולא רק לעסוק בחלוקתה. כי אם אתה עוסק רק בחלוקה, אתה מהר מאוד תגיע לפירורים, תישאר עם פירורים, וגם זה לא יישאר לך.

מגדילים את העוגה

ואני אומר לכם, אני משתדל לפחות בזמן שלי לעסוק גם בשאלה איך מגדילים את העוגה. ואגב החלוקה הרבה יותר מיטבית בעוגה צומחת, הרבה יותר קל לחלק ולתת למי שצריך לקבל. וזה הדבר האחראי. הדבר האחראי הוא לא רק לעסוק בחלוקה ולהתווכח מי יותר פופוליסט, מי יותר דואג לכאורה לצרכי הציבור, אלא לאזן בין שני הדברים, חלוקה יותר מיטבית לצד המשך הגדלת העוגה.

עכשיו יש לנו בעיה, העוגה גדלה באופן אוטומטי אם השוק העולמי גדל. בוא נניח שפלח השוק שלנו, נתח השוק שלנו הוא קבוע - אם השוק העולמי גדל, אז גם אנחנו גדלים. ואז באים כל הדברים הטובים שאנחנו מדברים עליהם. אבל בעליל אנחנו מבינים שהשוק העולמי, או לפחות השוק העולמי שמעניין אותנו, אנחנו משק מוטה יצוא, אינו עומד לגדול בזמן הקרוב, שווקים מרכזיים שלנו, בייחוד באירופה. ולכן היכולת שלנו להמשיך לגדול מוטלת בספק, אלא אם כן נעשה כמה דברים חדשים.

אנחנו חייבים לעשות דברים חדשים. ובכן, מהם הדברים החדשים? הדברים החדשים הם קודם כל להגיע לשווקים חדשים. שר האוצר יוצא היום, אם אינני טועה, להודו, בברכתי. הנשיא פרס נסע לאחרונה לווייטנאם, בברכתי. אנחנו מדברים עכשיו על פעולות, נסיעות לסין, על דעתי, ביוזמתי. כל שר שרוצה לנסוע לסין, אני אומר לו סע. אגב, גם אתם - סעו, סעו לסין, סעו לסין. זה דבר לא נורמאלי. למה? כי זה שוק ענק, גדל, ואם אנחנו נקבל ממנו אפילו נתח קטן, הרי אנחנו יכולים להגדיל את הייצוא שלנו בעשרות אחוזים ועל-ידי כך לייצר את אותה צמיחה שהיא כל כך חיונית לצרכים החברתיים שלנו, לחינוך, לבריאות וכדומה. כי זה חייב לבוא מאיזשהו מקום, חייבים להגדיל את העוגה.

לכן היעד הראשון שלנו הוא להגיע לשווקים החדשים במזרח, אני גם אומר במערב, כי אני חושב שאנחנו לא עושים די בנושא ברזיל, למשל, וניכנס גם לשם ואפילו אפריקה, שלשם אני אסע בחודשים הקרובים. כלומר שווקים חדשים.

שניים יש לנו כאן, שווקים חדשים, בתוך המדינה. אנחנו פורשים רשת כבישים ורכבות צפונה ודרומה. אנחנו יוצאים מחדרה-גדרה סוף סוף, ואנחנו משנים, עושים רפורמה בכל מה שקשור במינהל מקרקעי ישראל והנדל"ן ומגדילים באמת את היצע הדירות. אבל אנחנו רוצים לעשות זאת בהיקף הרבה יותר גדול.

ברגע שאתה יכול להתחיל לבנות בגליל ובנגב, אגב גם במרכז פתחנו באזורי ביקוש, הסרנו כל מיני מגבלות שהיו קיימות כאן. באופן מוזר, הייתי אומר אפילו ביזארי, החלטות שהתקבלו, שביטלנו אותן. אנחנו מייצרים צמיחה כי יש ביקוש צבור. לא בנו במשך שנים ויש דרישה של צעירים, משפחות צעירות, לבנות בתים, ויש פער של הדירות ולכן הדבר הזה מייצר, גם עונה על צורך חברתי וגם מייצר צמיחה. כי כל קיר שאנחנו בונים כאן, הקיר הזה שמאחוריי, יש בו שבע תעשיות מרכזיות. שבע, שמשתרשרות אחר כך לעשרות עשרות של חברות.

לכן הדבר השני מעבר לפתיחת שווקים חדשים בעיקר במזרח, פתיחת שווקים חדשים פה בתוך הארץ, על-ידי פרישת רשת תחבורתית ארצית, של כבישים ורכבות, ופתיחת הנדל"ן, וזה מתחיל לעבוד, קודם כל במחלפים, אבל זה מתפשט מהר מאוד למקומות אחרים.

בסיס שלישי של צמיחה, זה תעשיות חדשות - מים, חקלאות, חלל וסייבר לדוגמה, יש עוד. סייבר זה נושא מורכב, אני קבעתי עכשיו אחראי על הנושא, יש לו השלכות על הביטחון הלאומי שלנו, אבל יש לו גם השלכות כלכליות. ובנוסף, מה שקשור בתעשיית המים וההתפתחויות האדירות שיש כאן, בהתעניינות הגוברת שאני רואה מצד ממשלות וחברות בענייני חלל, והפוטנציאל של החקלאות.

אני מבין שהיה כאן אתמול, ראש חברת מקינזי. הוא בא אליי אתמול ואני אמרתי לו, בוא, אתה רוצה לדבר על דבר חדש, תן לי הצעה, אבל בחינם, כן? מקינזי מקבל מאיתנו הרבה כסף. תן לי הצעה בחינם, איך הופכים את האוצר הבלום הזה, האדיר הזה, של מכון וולקני, שיש לו בוודאי את המחקר והפיתוח החקלאי הטוב ביותר בעולם, איך הופכים אותו למנוע כלכלי עולמי? איך אנחנו חוברים למדינות אחרות, ליבשות אחרות, שלהן יש שטח מים לגדל בעלי חיים וגידולים.

יכולים לעשות כאן מהפכה ענקית

אנחנו יכולים לעשות כאן מהפכה ענקית. עשינו את זה, גם עם רפא"ל, עשינו את זה עם אחרים. יש פה פוטנציאל צמיחה שלישי. שווקים, נדל"ן ותשתיות בתוך הארץ, וכמובן שטחי המחקר במדעים ובמקומות אחרים. כשאני מדבר אגב על בנייה בתוך הארץ, אני רוצה לפנות כאן למכללת ספיר בדרום. מכללת ספיר ומכללת תל חי. אמרו לי ששניהם מחוברים, ואם לא - למה לא? כי שניהם רלוונטיים, ואני אגיד לכם למה. כי אנחנו עושים דברים גם ברמה הממשלתית כדי לחזק את התנופה הזאת של שווקים ופיתוח.

קודם כל אנחנו משקיעים בתשתיות. זאת השקעה ממשלתית אדירה, כבישים ורכבות ימתחו לצפון. צומת גולני עכשיו עובר מחלוף, צומת המוביל כבר עבר מחלוף. אחר כך יהיה לכם צומת עמיעד, עד צפת, קריית שמונה, חצור - כביש, ארבעה מסלולים, אתם לא רואים רמזור אחד.

הוספנו בית ספר לרפואה בצפת. מהפיכה אדירה, זה לא רק לרפואה בגליל, זאת תעשיה ביוכימית, כל תעשיות החיים. כל מה שיכול להתפתח שם, ולאותם אנשים ששומעים אותי עכשיו במכללת תל חי, אל תעזבו את הגליל. תהיו שם, זה הולך להיות, זה לא טוסקנה בגליל, זה גליל בגליל. זה הולך להיות משהו אדיר.

אותו דבר אנחנו מקבלים בנגב, כי אנחנו מורידים סוף סוף את בסיסי צה"ל לנגב. דיברו על זה ואנחנו עושים את זה. דיברו על זה במשך שנים. זה גם כן בסיס של התפתחות של תעשיות, של היי-טק, של ידע. אלה שני עוגנים חזקים מאוד, שיחד עם הפיתוח צפון ודרום, אנחנו באמת יכולים לעשות כאן דברים יוצאים מן הכלל וזה יהיה.

את כל זה אנחנו עושים תוך כדי משבר עולמי. והמשבר העולמי הוא לא פשוט. המשבר העולמי נובע מזה שקודם כל ממשלות נהגו בחוסר אחריות. אנחנו נדרשים לפעול באחריות. אנחנו נהגנו באחריות, אנחנו נוהגים באחריות ונמשיך לנהוג באחריות. אבל המשבר העולמי הכלכלי נבע קודם כל מפזרנות יתר של ממשלות, במיוחד ביבשת קרובה לנו. גם מעודף רגולציה, או חוסר רגולציה בשוקי האשראי. בעצם המשבר הזה נובע משני הדברים האלה.

בעצם המשבר הזה נובע משני הדברים האלה, נובע מפזרנות בלי חשבון של כסף, כאילו יש כסף, אפשר לענות על כל הצרכים של החברה והוציאו והוציאו והוציאו ויצרו גירעונות, וזה יצר חור. ואז לוקחים טיט מכאן כדי למלא את החור שם, ואז נוצר חור חדש ואז לוקחים עוד פעם. אנחנו לא עשינו את זה, אבל רבים, רבים מדי, עשו את זה.

הדבר השני, הלוו כסף בלי חשבון, הלוו הרבה פעמים גם לגופים שנתמכו על-ידי ממשלות ולא הייתה בקרה, או שהייתה אפילו בקרה ורגולציה שחייבה לתת כסף זול, לצרכים שהוגדרו כחברתיים. עוד פעם נוצר חור ולקחו טיט מצד אחד והחור הזה הלך וגדל, בסוף הספינה שוקעת.

אנהג באחריות כדי לצאת מהמשבר הזה

אנחנו לעומת זאת נהגנו באחריות. אני אנהג באחריות כדי לצאת מהמשבר הזה. כשנוהגים באחריות צריכים להבין שהיעד הראשון שלנו זה להמשיך את הצמיחה כפי שתיארתי אותה, כדי שיהיו לנו משאבים, אבל היעד השני הוא לשלוט בהוצאות וזה קשה. למה? כי יש הפגנות, יש דרישות, יש תקשורת, יש פוליטיקאים ויש חברי כנסת, ואגב כולם מפחדים להגיד את מה שהם חושבים להגיד על רה"מ. אתם יודעים, זה משטר, כן. כל אחד אומר את מה שהוא רוצה וזכותו לומר והם אומרים ועוד איך אומרים. הדמוקרטיה תוססת כפי שאלן דרשוביץ יכול להעיד, וזה כוחנו וזה טוב, אבל בסוף צריך להחליט את ההחלטה הנכונה.

ההחלטה הנכונה אומרת שבצד הבטחת המשך הצמיחה, על-ידי פתיחת שווקים חדשים, על-ידי הדברים שאנחנו עושים בנדל"ן והדרום והגישה לנגב ולגליל ופיתוח תעשיות חדשות - אנחנו חייבים לשלוט בהוצאה. אבל כדי לשלוט בהוצאה אנחנו חייבים לטפל גם בצרכים החברתיים. התחייבנו להם ואנחנו לא עוצרים בטרכטנברג. לא נכון. אנחנו העברנו כבר את הטבות המס למשפחות צעירות. אנחנו עוזרים, נמשיך ונוסיף עבור חינוך הילדים. אנחנו פתחנו עכשיו את האינטרנט, הורדנו מסים, זה אגב סיפתח, זה ראשון, זה הרבה.

הורדנו את הבלו ואנחנו הולכים לעשות דברים אחרים. יש עוד שלושה-ארבעה פרקים שאנחנו נעביר אותם בשבועות הקרובים ותוכלו לדווח עליהם ולהתרשם בעצמכם, אבל נכון הדבר שמבחינת תוצאה זה מתנגש בשני דברים שהגדרתי אותם לתומי כמשולש האתגרים. ראיתי אחר כך משולשים פרודיים, אפשר להתפתל מצחוק, אבל זה משולש האתגרים, זה בדיוק זה.

הטלטלה העולמית דוחפת אותנו לשלוט בהוצאות

האתגר האחד הוא קודם כל הכלכלה העולמית שדוחף אותנו. הטלטלה הזאת דוחפת אותנו לשלוט בהוצאות, בוודאי לא להגדיל אותם. שני הקודקודים האחרים - אחד, זה המחויבות שלנו לנושאים החברתיים, כפי שהוגדרו על-ידי דוח טרכטנברג, אם לא כולם אז בוודאי רובם. ומה שעוד מתנגש זה מה שעולה מהטלטלה האזורית, הגיאו-פוליטית הכבירה שבוודאי מציבים לנו אתגרים בתחום הביטחון, שאנחנו חייבים להיות אחראיים. אחראיים זה אומר שאנחנו לא מגדילים את ההוצאה וצריכים לאזן ביניהם.

מערכת הביטחון יש לה צרכים נוספים, ללא ספק, אבל היא יכולה גם להתייעל, וחלק מההתייעלות שלה נובעת מהשקיפות. זה נושא שהוא לא קל. אין שום גורם שאוהב להיות שקוף, אף אחד מכם לא אוהב את זה וגם מערכת הביטחון אינה אוהבת את זה. אנחנו צריכים להגדיל את השקיפות ומנגד גם לא לפגוע בהתייעלות וביעילות של הפעולה של המערכת הזאת. אלה שני דברים שונים. אני חושב שהדבר הזה הוא אפשרי ולכן בשבועות הקרובים, אני לא ממהר אבל אני גם לא מתבושש, אנחנו צריכים באופן אחראי לקבל החלטה בין שלושת הקטבים האלה.

כשאני אומר: לא להגדיל את ההוצאה, כן לטפל בבעיות הביטחון, כן לטפל במרב הבקשות של טרכטנברג אבל לעשות סדר עדיפויות, דוגמה: אני רוצה להראות לכם איך הממשלה פועלת. יש לנו איום אמיתי של הצפה של ישראל במסתנני עבודה בלתי חוקיים שאתם רואים אותם בכל מקום, שמשנים את פני המדינה והם יוצרים בעיות קשות מאוד ברווחה, במקומות עבודה שנתפסים, בבעיות של ביטחון פנים, בבעיות שונות.

לכל מדינה את הזכות לשלוט על גבולותיה, אז אני חשבתי לפני שנה, יותר, ובעצם הבאתי לממשלה תוכנית להקמת גדר. מאה קילומטר של הגדר הזאת הוקמו ועכשיו יש עוד חצי בערך לגמור וצריך להשלים את זה, גם עם עונשים כבדים למעסיקים, על-מנת למנוע את החדירה פנימה ואת המשיכה פנימה של מאות אלפים, מאות אלפים. יש פה היום כבר חמישים אלף, זאת עיר קטנה וזה מאות אלפים.

אנחנו עובדים נגד השעון. היה חסר כסף להשלים את הקטע של אילת, הוא מאוד הררי, הוא מאוד קשה, בעין-נטפים, מי שמכיר. היה חסר גם כסף למתקן שהייה וולונטארי, שאם אתה אומר לאנשים שאתה לא יכול להעסיק אותם, אתה צריך לדאוג להם. אתה לא רוצה שהם יגוועו ברעב, אז אתה צריך לשכן אותם, לתת להם מזון, בריאות, את הדברים המינימאליים, אבל לא יוכלו לקבל שם כסף כדי לשלוח למשפחות שלהם. לחיות כן, אבל לא מעבר לזה. זה עולה כסף.

החבילה הזאת עלתה שש מאות שלושים מיליון שקל. אנחנו ממשלה אחראית, אנחנו לא יכולים לשחק רק ולומר: אנחנו נדאג וניתן וניתן. אתה נותן, אז תיקח בבקשה. אתה לא יכול לחלק כסף, כפי שעשו בממשלות אחרות, במדינות אחרות, מכובדות מאוד. פשוט פיזרו, אמרו: יש צרכים, אז אנחנו ניתן עוד כסף ולעזאזל החשבון. אנחנו לא נוהגים ככה. אז אתמול הייתה לכם דוגמה, זה מיקרוקוסמוס של מה שאנחנו עושים ומה שאני מאמין בו. באתי לממשלה ואמרתי לחבריי השרים: תראו, זה צורך לאומי, אבל אין יש מאין. אם אנחנו מוציאים שש מאות שלושים מיליון, אנחנו צריכים לקבל את זה. אני מבקש קיצוץ רוחבי של שני אחוז. קיצוץ רוחבי זה לא תמיד הדבר הנכון לעשות, אבל במקרה הזה העיקרון החשוב הוא שאם אתה נותן, תיקח מאיזה שהוא מקום, שלוט בתקציב. עשינו את זה.

אנחנו נשלים את הגדר הזו תוך פחות משנה וזה דבר פשוט חיוני לעתידה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו נמשיך לפעול באחריות.

יש לנו עתיד מזהיר

אני חושב שיש לנו עתיד מזהיר. אני לא ממעיט בבעיות של המזרח התיכון החדש כפי שהוא מתגלה לעינינו, ואני גם לא ממעיט בטלטלה הכלכלית שתפקוד את העולם, ותפקוד גם אותנו ונעבור מהמורות קשות. אבל אני חושב שבניהול אחראי נכון שמצד אחד נותן גב לסקטור הפרטי, והסקטור הפרטי הוא באמת הכוח האמיתי שלנו, היזמות הישראלית, הגניוס הישראלי שאגב ראינו אותו אתמול עם פרופ' שכטמן, ההיי-טק הישראלי, זה הכל סקטור פרטי, ואני רוצה להאמין שכולכם מבינים את העוצמה של האנשים האלה - מאיש ההיי-טק עד איש העיתון, גם מחלק העיתון יכול להיות היי-טק, יכול להיות אחר כך ראש חברת היי-טק. אני חייב להגיד לכם שאני התחלתי כשוטף כלים בביה"ס התיכון בארה"ב והגעתי לראשות ממשלה, אבל אני לא משווה את זה לניהול חברות. לעבוד, ליזום, לפעול, לפתח את העצמאות, את האחריות, זה בסוף יושב בסקטור הפרטי ואנחנו רוצים לעודד אותו.

אנחנו גם לא רוצים, ואני אומר את זה ביושר, אנחנו לא רוצים שיתפתחו כאן מונופולים וקרטלים. לפעמים יש דבר של מונופול טבעי אבל זה לעיתים רחוקות. ואנחנו צריכים למצוא את שביל הזהב בין תחרות חופשית לבין רגולציה. בהיעדר רגולציה אתה יכול להגיע למונופולים, אבל עם יותר מדי רגולציה אתה תגיע להיעדר תחרות. אנחנו רוצים שהסוסים יתחרו ביניהם. למשל, שלא רק כמה סוסים יוכלו להגיע למספוא של אשראי. זה לא כדי למנוע תחרות, זה כדי להבטיח תחרות. יש לנו, אולי זו המשימה הקשה ביותר, מכל המשימות שתיארתם לדעתי המשימה הקשה ביותר, למצוא את האיזון הנכון ברגולציה של התחרות, כי אם אנחנו טועים אנחנו יכולים לטעות בגדול כפי שקרה במערב בטיפול ברגולציה של האשראי. אנחנו רוצים לעשות את זה באופן מדוד ונכון.

יש שתי ועדות שמטפלות בזה כרגע: ועדת טרכטנברג, שטיפלה ברגולציה במניעת ריכוזיות בתוך ענפים, ו-ועדת הריכוזיות שמדברת על מניעת ריכוזיות בין הענפים. גם כאן אנחנו צריכים לדאוג לפעול בזהירות, במתינות, כדי להבטיח שהמנוע העיקרי הזה של הסקטור הפרטי ימשיך לעבוד, ימשיך לסחוב את העגלה, ימשיך לסחוב בעצם את העגלה של כולנו. כולנו יושבים על העגלות האלה, כולל הממשלה, כולל הצרכים החברתיים, כולל הצרכים הביטחוניים שלנו.

ובכן, אנחנו נעודד את התחרות, נעשה רגולציה אחראית, נמשיך לפתח את הצפון ואת הדרום וגם את המרכז, אבל עם מערכת של כבישים ותשתיות, נפנה לשווקים במזרח, נפתח תחומי מדע ועסקים חדשים בתחום המדע והמים, החלב, הסייבר והחקלאות, ואנחנו נשמור על מסגרת אחראית, נשמור על התקציב. את ההחלטות האלה אני אביא לממשלה בשבועות הקרובים תוך כדי דיון רציני והכנה רצינית. אנחנו לא תמיד, אני יודע חגי (גולן, עורך 'גלובס'), עובדים בקצב שלכם, אבל אנחנו עובדים לפי קצב טוב ולפי כל הסימנים עד עכשיו התוצאות היו טובות. אם ננהג בשכל בכלכלת הידע שלנו ונטפח עבודה ויצירה ויזמות ואחריות - השמיים הם הגבול.

תאריך:  12/12/2011   |   עודכן:  12/12/2011
בנימין נתניהו
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 עיקרון תום הלב 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"הסקטור הפרטי - סוס המרוץ שדוחף העגלה"
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהרון שחר
12/12/11 21:13
 
ירון זכאי 1
12/12/11 23:26
2
פלא יועץ
13/12/11 16:01
פורום: ועידת ישראל לעסקים כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אני שמח לפתוח את המושב שידון במשבר הנוכחי בגוש האירו, ולהופיע כאן לצד בנקאים וכלכלנים רבי מוניטין, המייצגים מוסדות פיננסים מובילים בעולם.
12/12/2011  |  יאיר סרוסי  |   נאומים
בוקר טוב לכולם,
11/12/2011  |  פרופ' שמואל האוזר  |   נאומים
למשבר העולמי שהיה ב-2008 יש השפעות שאנחנו רואים היום: בעקבות ההפסדים הגדולים שספגו חברות הספנות, הן מנסות להקטין הוצאות בדרכים שונות. אחת מהן היא שימוש באוניות גדולות יותר, כדי להקטין הוצאות. האוניות המוזמנות בשנים האחרונות במספנות בעולם הן אוניות של 10,000 - 18,000 TEU. 300 אוניות בגודל כזה צפויות להיות בשימוש בעולם תוך 3 שנים (לשם המחשה, זה מקביל להיקף הסחר בין סין לאירופה). כאשר מדברים על משבר צפוי בשנה הקרובה, ברור כי מגמת השימוש באוניות גדולות תלך ותתחזק. למעשה, תוך שנתיים אי-אפשר יהיה להוביל מטענים בקווים העיקריים ממזרח למערב באוניות שגודלן פחות מ-10,000 TEU.
22/11/2011  |  ד"ר גד שפר  |   נאומים
אני אנסה לעבור מהצד התיאורטי לצד המעשי של החיים, הצד אותו אנחנו חיים מדי יום. הצד התיאורטי בסופו של דבר הוא חשבו, המחקרים חשובים אבל יש גם חיי יום יום.
22/11/2011  |  דוד ויסמן  |   נאומים
מכובדיי,
16/11/2011  |  ראובן ריבלין  |   נאומים
רשימות נוספות   /   ועידת ישראל לעסקים  /  מי ומי  
אטיאס: המגרשים בשהם הוזלו בכ-35%  /  אלעזר לוין
בשנה הקרובה: ירידת מינוף בחברות הגדולות  /  עופר וולפסון
מייסדי מפעלות-זוכי אות גלובס וקרן שוואב  /  מפעלות יחסי ציבור
כל משבר מייצר הזדמנויות  /  יאיר סרוסי
עיקרון תום הלב  /  ענבל בר-און
"על ישראל להצטרך ל-OECD"  /  סטנלי פישר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il