התפעלות-השווא מהבחירה של השופטים החדשים לבית המשפט העליון צריכה להדאיג את כל מי שחושב שהגיעה העת לגדר את יכולותיו של המוסד החשוב הזה ולהחזירו למקום שבו הוא צריך להיות בחברה דמוקרטית השוחרת איזון בין שלוש הרשויות. לא בגלל אלה שנבחרו, אלא בגלל שרוחו הרעה של
אהרן ברק עדיין מרחפת מעליו - וגורמת לבחילה לרבים.
ראיתי את
דוד רותם, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, בצאתו מישיבת הוועדה לבחירת/מינוי שופטים כשהוא זחוח ללא כל סיבה.
דורית ביניש, מי שהובאה לבית המשפט העליון בידי אהרן ברק, חרף התנגדותו של קודמו,
מאיר שמגר, הראתה שוב עד כמה היא מתוחכמת. על יכולותיה אלה הרי אי-אפשר לחלוק. עוד בהיותה פרקליטת המדינה היא הראתה לכל מי שכפר בסמכויותיה שהיא כול-יכולה. רודנותה הולידה לה הרבה מעריצים - אבל גם לא מעט אויבים.
מי שזלזל בה בעת פרשת 'קו 300' היה צריך ללמוד כבר אז שמי שמבקש לעמוד בדרכה יכול רק להיפגע; לנצח - אין לו שום סיכוי. וצריך גם לזכור שמי שעמד אז בראש משרד הביטחון היה
יצחק רבין ושראשי הממשלה היו, לסירוגין,
יצחק שמיר ו
שמעון פרס. מאז, רק השתפרו יכולותיה - ולימים היא הייתה זאת שאישרה לשב"כ להפעיל את הסוכן המדיח, אבישי רביב, ואף הורתה, מעת לעת, על סגירת התיקים הפליליים שנפתחו נגדו.
כשנרצח יצחק רבין, בגלל מחדלי-השב"כ וסוכנו המדיח, חביבה של דורית ביניש, איש לא חשב לבוא עימה חשבון. לא זאת אף זאת, דורית ביניש לא חשבה אפילו לרגע להמתין עד שמישהו ייזכר בחלקה בהפעלתו של אבישי רביב - ובעוד הכול אבלים על רצח ראש הממשלה, בעצם ימי השבעה, מיהרה דורית ביניש לבית הנשיא כדי להיות מושבעת שם לכהונה בבית המשפט העליון. כל צמרת עולם המשפט עמדה לצידה - ואיש לא חשב לצייץ מילים של הסתייגות.
אהרן ברק, מי שעמד מאחורי המהלך החפוז, ידע כבר אז שהוא ממליך את מחליפתו. בגלל גילה הצעיר, יחסית, ושיטת הסניוריטי, היה ברור כבר באמצע שנות ה-90' שדורית ביניש תהיה הנשיאה הבאה. וזאת, אולי, הסיבה, שאיש לא קם כדי לזעוק על חילול כבודו של ראש הממשלה המנוח או על הציניות, חסרת המעצורים, של מובילי האג'נדה האולטרה-שמאלנית בבית המשפט העליון.
עכשיו שוב הותירה דורית ביניש את מחנה הימין, הטיפש למדי, כשמדובר בתחכום פוליטי-מדיני, פעור פה. הרכבו של בית המשפט העליון חוזר להיות מה שהוא היה בימים של אהרן ברק. למרות המינוי המהדהד של נועם סולברג והאפשרות שאשר גרוניס יהיה לנשיא למשך כשלוש שנים, מי שתהיה לנשיאה בעוד כמה שנים, למשך לא מעט שנים, תהיה דפנה ברק-ארז, ועליה אף אחד לא יכול לומר שהאיפוק השיפוטי יהיה נר לרגליה. כיום היא רק בת 46. צעירה בהרבה מכל חבריה לכס המשפט. אפילו דורית ביניש לא הייתה כה צעירה בעת שהיא מונתה לבית המשפט העליון.
מחנה הימין ימשיך, אפוא, ככל שזה נראה עכשיו, לנצח בקלפי , אבל להפסיד בכול צומת חשובה לאנרכיסטים, תאבי-הרדיקליזם, הפוסט-ציוניים, אלה שחותרים כל העת להתאדותה של המדינה היהודית.
