"הצעת התיקון" שהיא בעצם קלקול, אמורה לעלות לקריאה שנייה ושלישית בכנסת ביום ג', אלא אם היא תידחה שוב. במאמרים קודמים תיארתי את הליקויים הרבים בחוק "המשודרג".
האשמים במחדל: שר הביטחון ברק ורה"מ נתניהו
חוות דעת משפטית מוכיחה שמחדל פלישת המסתננים- הוא באשמת שר הביטחון
אהוד ברק, שאיננו מורה לצה"ל לאכוף את החוק הקיים. חוות הדעת מסתמכת על ממצאי
מבקר המדינה ומשרד ראש הממשלה, האגף לביקורת. ע"פ חוות הדעת, גם לשיטת בית המשפט העליון, החוק הקיים למניעת הסתננות הוא חוק תקף לחלוטין ויש בו את כל הדרוש כדי להעניק לצה"ל את הכלים להתמודד עם התופעה, אך שר הביטחון מסרב להפעיל את סמכותו בטענות סרק. הטענות של צה"ל שהחוק נוגד את החוק הבינלאומי משוללות יסוד.
עוד חוות הדעת קובעת כי אין כל מניעה ע"פ החוק הקיים והמשפט הבינלאומי להשיב את המסתננים למצרים, שכן הם שילמו כסף והגיעו לשם מרצונם, לקחו את הסיכון הכרוך בשהייה במצרים ולא צפויה להם סכנה אישית או סכנה ממוקדת למסתננים בשהותם במצרים. החוק הקיים מאפשר גם מאפשר את הטיפול בפליטים ע"פ החוק הבינלאומי.
הפסיקה שגרמה למחדל
המחדל החל ב 2007, עד אותו זמן – צה"ל שמר על גבול מצרים וגירש מסתננים שניסו לחדור. באותה תקופה הגיעו מס' פליטים מדרפור. היהודים- רחמנים בני רחמנים, לעיתים קרובות מרחמים גם על הרשעים. ארגוני זכויות המסתננים ניצלו את החולשה ועתרו לבג"ץ שפסק לבטל את נוהל "ההחזרה החמה".
בכיר במשרד הפנים אמר לי שבג"ץ קבע שיש צורך בבית דין לערעורים, אליה המסתנן יוכל לפנות ולדרוש מעמד פליט. כשהערתי לו כי אכן החוק הקיים קובע שצה"ל יקים בית דין כזה. הוא השיב שבג"ץ התכוון לסמכות מנהלתית אזרחית.
צה"ל קיבל את פסיקת בג"ץ "כרמז עבה" והחליט ש"זה לא מתפקידנו" לטפל בבעיה. משרד הפנים שטיפל במסתננים מכוח חוק הכניסה לישראל לא הצליח להתגבר על התופעה. כי בחוק הכניסה לישראל אין הסמכויות המאפשרות גמישות, תגובה וטיפול מהיר בזרם של מסתננים כמו בחוק למניעת הסתננות שהוא באחריות הצבא ושר הביטחון... התוצאה- שטפון מתגבר של מסתננים מתחזים לפליטים. הם מגיעים למצרים כתחנת מעבר כשהיעד שלהם- תל אביב. דרום ת"א ושכונות באילת, אשדוד, פרדס כץ ועוד, נכבשות ע"י המסתננים.
מאז אותה פסיקת בג"ץ, ובעיקר בקדנציה הנוכחית, בהיעדר מנהיגות של רה"מ נתניהו, המחוקקים שלנו לא מצאו פתרון, מדוע ? כי הם לא יודעים למה התכוון בג"ץ ברמזים שרמז. הם גם עסוקים בעניינים רבים ולא מוצאים זמן לעיין בחוות הדעת המשפטית שמסרתי להם.
הדיון על הצעת התיקון/קלקול
ביום ב' 2/1/12, הייתי יחד עם שלושה חברים מדרום ת"א, בוועדה לענייני
עובדים זרים. עיקר הדיון התמקד בדרישת ארגוני זכויות המסתננים להכיר בהם כפליטים. יו"ר הוועדה, ח"כ (מר"ץ) ניצן הורביץ לוחץ לאפשר למסתננים לעבוד בחקלאות כי לדבריו "הם חקלאים", למרות שהוזכר לו כי היו ניסיונות כאלה שכשלו, מה גם שמתן אישור עבודה יעודד מיליוני מסתננים לעלות לישראל. ח"כ (איחוד לאומי)
יעקב כץ – כצלה היה מוכן להתפשר ולהקים עיר אהלים מסודרת ל 60,000 מסתננים, ובעתיד לאחר השבתם אל ארצותיהם, להקים שם עיר חדשה ליהודים.
השתתף בדיון נציב האו"ם לפליטים, אולי על תקן הנציב העליון של המנדט החדש. הוא ביקש שישראל תיענה "לאתגר הלא פשוט" של קליטת המוני המסתננים. הצטרפו אליו נציגים של ארגוני זכויות המסתננים, רובם ככולם שכירי ארגונים שנתמכים ע"י גורמים זרים "אוהבי ישראל". מהנוכחות הגדולה שלהם בוועדה, אני מסיק שיש פריחה ושגשוג בתעשיית ארגוני הזכויות, בעצם ארגוני שלילת זכויות האזרחים וקליטת מסתננים. אלה התלוננו על מצבם הקשה של המסתננים והמסתננות שנאנסות בסיני. הצעתי להם לבקש מהמסתננים שלא יפלשו לישראל ואז גם לא ייאנסו.
לארגוני הזכויות היו כל מיני הצעות מיתממות כמו לאכוף חוקי עבודה על מעסיקי מסתננים. הרי כל הרעיון ביבוא המסתננים הוא להעסיקם בניגוד לחוק, בעבודות שאינן נדרשות למשק הישראלי, כגון ניקיון בתים של אזרחים רמי מעלה, שמסרבים לשלם שכר ראוי לעובד ישראלי. עוד הם דרשו לקיים "חקירה מעמיקה" של כל מסתנן, אולי מי מהם בהנחיית ארגוני הזכויות יקבל מעמד פליט.
שני חבריי מת"א קיבלו את רשות הדיבור לספר על מצבם הקשה. מאיר, בעל חנות בנווה שאנן, סיפר על המוני מסתננים שדרדרו את המצב באזור, והם עושים את צרכיהם מול חנותו. הוא שאל: "מדוע מרעישים עולמות כשירקו על ילדה בבית שמש. ואילו כאן אף אחד לא מדבר על שהמסתננים יורקים על המדינה כולה? ". אריאל שאל: "מדוע מונעים מהפלשמורה לעלות לישראל, בעוד שמצד שני מכניסים עשרות אלפי מסתננים ?".
הנוכחים גילו מעט אמפתיה, אך מיד חזרו לסורם: יו"ר הוועדה הזמין את ארגוני זכויות המסתננים לסיורים בסהרונים, כדי לעמוד מקרוב ולדאוג שהמסתננים יזכו לקבל את מיטב הזכויות.
מה מקולקל בהצעת התיקון?
הצעת התיקון/קלקול מונעת החזרה חמה (תוך 72 שעות) של מסתננים, ומחייבת את צה"ל ומשרד הפנים לקלוט אותם. בג"ץ יוצף בבקשות להכרה במעמד פליט ע"י מסתננים שמתחזים לפליטים או "הגנה קבוצתית". לכן המסתננים ימשיכו לזרום לתוך הארץ. סעיף אחר קובע שישראל מנועה לגרש מסתנן אם "צפויה סכנה לחירותו", אבל בכל ארצות ערב ואפריקה אין "חירות" במובן המקובל שלה בישראל. אפשר להבין שאף מסתנן לא יגורש. הצעת התיקון מנציחה את העיוות שמעביר חלק מהאחריות משר הביטחון לשר הפנים. אך למשרד הפנים אין כוח אדם, משאבים והגמישות הנדרשת לשם עצירת פלישת המסתננים. יוצא שתכליתה של "הצעת התיקון" הוא למשוך זמן עד הבחירות ("ולהפיל את התיק" על שר הפנים).
מה התוכנית?
בתחילת הדיון, מסר סמנכ"ל משרד הביטחון סקירת מצב: בניית הגדר בגבול מצרים, והקמת מתקן שהייה. גדר: הוקמו 60 ק"מ מתוך 250 ק"מ. והודיע שהבנייה תסתיים בעוד שנה. מדובר בגדר חזקה לאחר שהתברר כי המסתננים חודרים ורומסים גם גדר תלתלית משולשת. צה"ל מקווה שהגדר החזקה תאפשר פרק זמן הנדרש על-מנת שכוח צה"ל יפזר את ההפגנה. במצב שאין "החזרה חמה", אין הרתעה ונדרשת השקעה אדירה בגדר חזקה. כי אם המסתננים מצליחים להיכנס, הם מועברים למתקן שהייה. עד שתסתיים בניית הגדר צפויים להיכנס עשרות אלפי מסתננים נוספים. המשאבים הרבים שנדרשים להקמת הגדר הזו, הם תוצאת לוואי להחלטת בג"ץ לבטל את "ההחזרה החמה". לדעתי לא תהיה ברירה אלא להחזיר את הנוהל של "החזרה חמה" כנהוג בכל מדינה מתוקנת בעולם, ולא להעניק מתנה למסתננים שרומסים את החוק.
מתקן שהייה: בתהליכי תכנון מתקן שהייה חדש והרחבת מתקן סהרונים שיכילו בסה"כ 13,000 מסתננים. המתקנים מיועדים לקליטת מסתננים חדשים בלבד. המשמעות היא שיתר מ 60,000 מסתננים יהיו חופשיים בחוצות הערים, עד שהממשלה תתעשת ותמצא דרך לגרשם. עוד נמסר שהקמת מתקן השהייה כרוכה בתהליך של היתרי בנייה שעדיין לא הסתיים. המתקן שיושקעו בו מאות מיליוני ש"ח, יכלול שירותים מתקדמים, חינוך, תרבות ותעסוקה לשעות הפנאי. בקיצור- בית מלון. אל תתפלאו אם המוני מסתננים יגיעו רק כדי להיקלט במתקן הנופש.
לדעתי, כל מה שנדרש הוא להקים אתר אהלים פשוט. גאידמק הקים, תוך ימים ספורים, מחנה אהלים לתושבי הצפון שברחו במלחמת לבנון השנייה. אז אין סיבה שצה"ל לא יוכל להקים אתר אהלים במהירות, לכל המסתננים כולל אלה שכבשו את דרום ת"א. אין שום הצדקה לבנות עבורם אתר נופש. די בכך שנספק להם את הצרכים הבסיסיים, כריכים עם גבינת קוטג' ( גבינה לא בתים ). אם גבינת קוטג' איננה ערבה לחיכם של ארגוני זכויות המסתננים ושל הלקוחות שלהם, כי אולי הם מעדיפים חומוס פול, אז אפשר לארגן להם רכבת לילה לקהיר.
בוודאי יהיו שישאלו: כיצד יהודי – אחרי השואה וכל התלאות שעברנו - יכול לדבר כך ? ובכן התשובה פשוטה וישרה: אילו היו מציעים ליהודי אירופה בזמן השואה את התנאים הבסיסיים הללו, הם היו מסתפקים בכך. מי שלא מאמין לי, שישאל את פרופ' באואר – המומחה לענייני שואה. האיש לא מבין כי דרישתו לקלוט את כל המסתננים שמתחזים לפליטים, תגרום לקריסתה של המדינה ואנו האזרחים ניהפך לפליטים.
מדוע התקשורת לא מספרת לנו?
לאחר הדיון התקשרתי למבט – ערוץ 1 , ושלחתי מיילים. ביקשתי שידווחו על הנושא, חוות הדעת המשפטית ואת קריאתנו לאכוף את החוקים על-מנת לעצור את פלישת המסתננים ולגרשם. אבל מבט העדיפו להוריד את הנושא מסדר היום. במקום זה הם פרסמו הפגנה שנערכה למחרת ע"י ארגון "ילדים ישראלים" נגד גירוש זרים בלתי חוקיים. כפועל יוצא, ערוץ ממלכתי שממומן מאגרה ומיסים שמטילים עלינו, מפרסם ארגונים אנרכיסטיים פורעי חוק, ומשתיק אזרחים שומרי חוק. "כלב השמירה על הדמוקרטיה" מועל בתפקידו, שהרי מדינה דמוקרטית היא בראש ובראשונה- מדינת חוק, וערוץ 1 מעודד את רמיסת החוק.
מה נדרש לשדרג בחוק הקיים?
רבים פונים אלי בשאלה, אולי החוק הקיים מיושן וזקוק לריענון? ובכן, אין צורך באמת לעשות תיקון כלשהו. למרות זאת, לעקשנים בינינו אני מוכן להציע שלושה תיקונים בלבד:
- בסעיף ההגדרות: יש שלא מבינים את ההגדרה הקיימת לפיה מסתנן הוא כל "תושב או מבקר באחת הארצות ... מצרים", אז לטובתם אפשר להציע את הנוסח: "מסתנן" – מי שאינו תושב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה – 1965 , שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל.(ללא תוספת: "ושוהה בישראל שלא כדין" . יש למנוע פרשנות מסולפת שתגדיר מסתנן כשוהה חוקי.)
- אפשר להוסיף סעיף שיבהיר כי בסמכות בי"ד צבאי להחליט כי יש חשש שמסתנן הוא פליט, ולהעבירו לסמכות אזרחית: "דיינים כאמור בסעיף 11 יהיו מוסמכים להחליט משיקולי צדק ובכפוף לשיקולי ביטחון להעביר מסתנן לטיפול ע"פ חוק הכניסה לישראל ובהתאם לתקנות שייקבע שר הפנים."
- בסעיף 34 – תקופת תחולתו של החוק. למי שמפריע לראות שעדיין לא הוכרז על סיום מצב החירום: אפשר למחוק סעיף זה. כלומר- לא יהיה "פג תוקף".
במחשבה שנייה, מניסיוני הרב בשדרוגי מערכות, למדתי כי גם השדרוג הכי טוב, עלול להתגלות כקלקול גדול ולהשבית את המערכת, ללא יכולת לחזור לגרסה הקודמת. הדרך המועדפת היא החלטת הממשלה לאכוף את החוק הקיים ככתבו וכלשונו.
מה אפשר לעשות?
אפשר לפנות לכל אמצעי התקשורת, לפרסם את מה שפרסמתי כאן.
