איפה הם המעפילים ההם?

במלאות 70 שנה לראשית ההעפלה לישראל, פונה המועצה לשימור אתרים למעפילים בים, באוויר וביבשה, מפעילי העפלה ומעצורי המחנות בבקשה להעביר את פרטיהם למאגר המידע הלאומי "בנתיבי העפלה", שהוקם באתר מחנה עתלית.

מאגר המידע הממוחשב נחנך בספטמבר 2001 במחנה "בנתיבי העפלה". המאגר מכיל את שמותיהם של מעפילים, פעילי העפלה, מתנדבים, עצורי המחנות בקפריסין, בעתלית ובמאוריציוס, וכן מידע מקיף הנוגע לתקופת ההעפלה בזמן שלטון המנדט הבריטי בא"י. ואולם, למרות מאמצים רבים של אנשי האתר, נאספו עד היום פרטיהם של כ-15% בלבד מכלל המעפילים ופעילי העפלה.

"ל'בנתיבי העפלה' חשיבות עצומה לא רק מבחינת התיעוד ברמה הלאומית, אלא גם כמקור המספק ומשלים מידע לאנשים רבים", הדגישה מנהלת אתר מחנה המעפילים בעתלית, זהבית רוטנברג, ומנהלת מאגר המידע, נעמי יצהר. "קחו למשל את סיפורם של ילדי האונייה 'כנסת ישראל'. במהלך מסעה של האנייה לארץ, בשנת 1946, נולדו על סיפונה 11 תינוקות. חמישה מהם - שגדלו מבלי לדעת בכלל היכן נולדו ומה עבר על הוריהם ועליהם, ושהוריהם נפטרו מבלי לשתף אותם במידע - הצליחו לזהות את עצמם בתמונות הנמצאות במאגר, ורק אז קיבלו את התמונה המלאה של נסיבות הולדתם" סיפרה מנהלת האתר.

ה"העפלה" - העליה הבלתי חוקית לישראל בתקופת המנדט:

ה"העפלה" היתה תקופה הרת גורל בתולדות עם ישראל, והיוותה את שיא מאבקו של היישוב בארץ לעצמאות. עשרות אלפי יהודים - פליטי השואה באירופה ופליטי רדיפות בארצות ערב סיכנו חייהם בדרכם ארצה, זאת למרות שעריה הנעולים ומתוך תקווה להקים בה מחדש מולדת לעם היהודי. ה"העפלה" המאורגנת, החלה בשנת 1934 ונמשכה עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.

מאמץ זה הפך לחוד החנית של מאבק המחתרות בארץ, גיבש והגביר כוחו של היישוב לקראת מלחמת השחרור, והיה הגורם המרכזי בהשפעה על דעת הקהל העולמית להכיר בזכותם המדינית והמוסרית של היהודים על א"י, ולהביא לעזיבת הבריטים את הארץ.

במשך תקופה זו הגיעו ארצה בדרך לא דרך - באוויר, בים וביבשה - יותר מ-120,000 מעפילים, שהיוו כחמישית מכלל אוכלוסיית הארץ עד הקמת המדינה.

בין המעפילים ופעילי ההעפלה שורה ארוכה של אנשים שמילאו תפקידי מפתח בתולדות מדינת ישראל:. הרב ישראל מאיר לאו (הרב הראשי לישראל) ואחיו נפתלי לביא (דיפלומט בכיר בשירות החוץ), שלמה הלל (יו"ר הכנסת ושר), שושנה ארבלי אלמוזלינו (שרה וח"כ), האלופים (מיל.) יאנוש בן גל, מרדכי (מוקה) לימון, חיים ארז ומשה נתיב, לובה אליאב (ח"כ), ד"ר יצחק ארד (יו"ר "יד ושם"), משה זנבר (נגיד בנק ישראל), הרב חיים דרוקמן (מראשי בני עקיבא וח"כ), יואש צידון (ח"כ וטייס בכיר בח"א), הצייר שמואל כ"ץ, הפרופסורים דב נוי וגבריאל מוקד ורבים אחרים.