המופתי הפלשתיני דובר אמת

המופתי הפלשתיני מוחמד חוסיין, בשבוע שעבר, במהלך אירוע ברמאללה לציון יום השנה ה-47 לציון הקמת הפת"ח, קורא לכל המוסלמים לקיים את דברי מוחמד ולהרוג כמה שיותר יהודים. דבריו שודרו בטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלשתינית וזכו לתמיכה מלאה של שר הדתות הפלשתיני, מחמוד אל-הבאש.

ההסתה הפלשתינית הגזענית והכחשת השואה, יחד עם הקריאה להשמדת היהודים, תוך הפעלת הטעייה ועורמה בצורת "תהליך שלום" בכדי לרמות ולפתות את המערב ואת ישראל ואת היהודים בארץ ובעולם לתמוך בהקמת מדינה פלשתינית כאבן דרך לכינון מחודש של אימפריה מוסלמית עולמית, הינן מוסכמות מובנות מאליהן בתרבות האיסלאמית בכלל והפלשתינית בפרט. ניתן להיווכח בזאת כאשר גולשים כעת ממש, בין השאר, גם באתר האחים המוסלמים במצרים.

מתגלה הפרצוף האמיתי של האיסלאמיזם הפלשתיני והמצרי

אתר האחים המוסלמים במצרים כולל מאמרים אנטישמיים, הכחשת שואה, ותורת גזע המאפיינת את "האישיות היהודית" כחמדנית, נצלנית וכמקור של רוע בחברה האנושית. כעת, עם עליית כוחם של האחים המוסלמים, בעקבות הבחירות לפרלמנט במצרים, מתגלה שוב פרצופו האמיתי של האיסלאמיזם הפלשתיני והמצרי, וזה הישראלי בדמות התנועה האיסלאמית בישראל, כממשיכי הנאציזם והתוכנית להשתלטות האיסלאם על העולם כולו.

כך חושב המדריך הכללי של האחים המוסלמים, מוחמד בדיע על היהודים, תכונותיהם ופעולותיהם: "אללה הזהיר אותנו מנוכלותם של היהודים ומתפקידם המסוכן בהצתת מלחמות: 'בכל פעם שהם מציתים את אש המלחמה, אללה מכבה אותה. הם מפיצים את השחיתות על פני האדמה. אללה לא אוהב את המשחיתים' (5:64). ידיהם מציתות את הפתיל הנסתר... לא עובר זמן רב (ממעורבות היהודים) עד שהאש מתפשטת אל שדה המלחמה, הכולל כל אדמה מוסלמית... המלחמה בסודן וחלוקתה היא יציר כפיהם, המאבק והמלחמה בין הפלשתינים לבין עצמם היא (תוצר) של תוכניתם. הפיוס בין חמאס לפת"ח הרגיז אותם..."

כך כותב מחמוד עבד אל-רחמן על "האישיות היהודית הציונית": "מזה עידן ועידנים החברה האנושית מתמודדת עם בעיית האישיות היהודית הציונית. כל האומות והתרבויות הסכימו על אופי המחלה השוכנת באישיות הציונית... והיא קידוש הכסף, המין, הגזילה, הריבית והבגידה... ראינו זאת במצרים הפרעונית, ב(תקופת) הכנענים, העמלקים, הבבלים, הפרסים והרומאים.

מה שמפליא הוא שכל האומות טיפלו באישיות (היהודית) - (בדרך של) עקירת הגידול הזה שפגע באנושות כולה. ראינו מחלה זו בספריהם הקדושים: איך סבלו הנביאים מיחס (היהודים אליהם). התורה סיפרה את מה שכל בר דעת אינו מסוגל לתפוס: בספר ירמיהו פרק 4, פסוק 22 אלוהים מביע רצון לנקום בעמו משום שאין מנוס מכך: 'בגלל שעמי אוויל, הם לא ידעו אותי, בנים בורים ואינם מבינים. הם חכמים בעשיית הרע ולא יודעים להיטיב.'
בברית החדשה, ישו מכנה אותם 'בני נחשים' ו'מבצעי החטאים'. בקוראן (נחשפה) בצורה הברורה ביותר האישיות (היהודית) - מבחוץ ומבפנים. אללה הראה לנו את צפונותיה...

ראינו (את מאפייני האישיות היהודית) בטקסטים של סופרים דגולים כמו שייקספיר שתיאר את דמות הסוחר היהודי שיילוק, ביצירתו 'הסוחר מוונציה'. הסופר צ'רלס דיקנס, הרהיב בתיאורו המפורט והמדויק את השפלות של הנפש היהודית, חומריותה, בזבזנותה והתרחקותה המופרזת מכל ערכי מוסר וניצול הפועלים והעמלים.

לפי ניתוח פסיכולוגי, היהודי הוא אדם המרוכז בעצמו. הוא סבור כי האל לא ברא כמותו בעולם, כי הוא מלח הארץ וכי האל העניק לו את העמים להיות לו לעבדים...

ואכן, ההתייחסות (ליהודים) כיום ניזונה מההיסטוריה של האומות: בתקופת הפרעונים, מסופר במצבת (פרעה) מרנפתח 'המצרים חיסלו את הציונים' (כך במקור). באופן ברור יותר מסופר (על היחס ליהודים) במכתבי תל אל-עמארנה מהתקופה הפרעונית; (ניתן ללמוד על היחס אליהם גם מ) סרגון השני, מלך אשור בשנת 730 לפנה"ס; מנבוכדנצר בשנת 597 לפנה"ס, מפומפיוס הרומאי, מטיטוס ואח"כ מהנביא מוחמד שגירשם מהאי הערבי ומעומר בן אל-ח'טאב שגירשם מירושלים, כך גם מאירופה בימי הביניים. (היחס ליהודים) נבע מכך שהם היו הסיבה לאסונות של העמים (בתוכם ישבו)".

היהודים תמיד נוהגים בסטנדרט כפול

כך כתב חבר "האיחוד העולמי של חכמי הדת" (IUMS) ומרצה באוניברסיטת קהיר, ד"ר מוחמד עלי דבור, באתר האחים המוסלמים על הטבע היהודי: "לאורך ההיסטוריה כולה היהודים לא עמדו בהבטחותיהם. הם תמיד נוהגים בסטנדרט כפול ופועלים למען האינטרסים שלהם גם אם יצטרכו להשמיד את העולם כולו... הקוראן יידע אותנו: 'תמצאו כי היהודים והמשתפים - הם האנשים העוינים ביותר את המאמינים' (5:82). אללה יתעלה אמר: 'כיוון שהפרו את בריתם, קיללנו אותם והקשינו את ליבם. הם מטים את המילים ומוציאים אותן מהקשרן... '(5:13). הפרת הסכמים ואמנות על ידם קלה יותר מאשר שתיית מים ומנשימת אוויר. כאלה הם היהודים. זהו הטבע היהודי, גם אם הם מחניפים, נוהגים בצביעות ומרמים את העולם כולו, לא ראוי כי אנו, המוסלמים, נלך שולל אחריהם...

ד"ר אסמאעיל עלי מוחמד, מרצה באוניברסיטת אל-אזהר כותב: "לא יהיה מוגזם לומר כי האישיות (היהודית) לא חדלה מלהיות מקור לרוע ולפגיעה בקרב כל החברות האנושיות... הסיבה המרכזית לסטייתם של היהודים לאורך ההיסטוריה היא הרקע האידיאולוגי הדתי והתרבותי שהם ירשו והתחנכו עליו דור אחר דור ואשר (הטמיע) בלבבותיהם את תכונת הקידוש וההאדרה (העצמיים)...

כאשר קוראים בברית הישנה, בתלמוד וברעיונות שנולדו מהם, כמו 'הפרוטוקולים של זקני ציון', פסקי ההלכה של הרבנים וזרמי האידיאולוגיה היהודית, מוצאים בהם עוינות גלויה לכל בני האדם. האישיות הסוטה של היהודים מכוונת כלפי האנושות כולה...המקורות האידיאולוגיים הקדושים - לפי תפיסתם - מתירים להם לנהוג בצביעות ולבגוד, להתיר את דמם של הלא-יהודים, את רכושם וחפציהם שלא בצדק.

השואה - מעשייה להצדקת הטלת פצצות האטום

על העולם כולו לדעת את האמת אודות האישיות היהודית, אמות המוסר המתועבות שלה והרקע הדתי שלה, כדי שיוכל לעמוד על עוינותה לאנושות וינקוט כל הדרוש כדי להגן על עצמו מפני רשעותה. אנחנו המוסלמים ראויים (להכיר אישיות זו) יותר מכל אחד אחר. אין ספק שהיערכותנו לקראת מלחמה באויבנו צריכה לעבור - אם לא להתחיל - בהכרת אישיותו".

כך כותב האחראי על תיק הפועלים באחים המוסלמים, פתחי שיהאב: "השואה זו מעשייה שהמציא המודיעין האמריקני בשיתוף עם בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, במטרה לפגוע בתדמיתם של יריביהם הגרמנים ולהצדיק את מלחמת ההרס הענקית נגד המתקנים הצבאיים והאזרחיים של מדינות הציר. במיוחד (היא באה) להצדיק את הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, והרדיפה אחר הבכירים הצבאיים של המדינות המובסות, בבתי הדין של נירנברג וטוקיו".

כך כותב ד"ר עבד אל-רחמן אל-בר: "הוי אחים, האומה אשר מיטיבה לייצר את המוות, ואשר יודעת כיצד למות בצורה מכובדת, אללה מעניק לה את החיים היקרים בעולם הזה ואושר נצחי בעולם הבא. החולשה שמביאה להשפלתנו היא אהבת העולם הזה ושנאת המוות. הכינו נפשותיכם למעשה אדיר. פעלו למען המוות ואז יוענקו לכם החיים. עשו למען המוות המכובד ותזכו לאושר במלואו".

כך כותב ד"ר מוחמד עבד אל-רחמן אל-מרסי: "הסכסוך בין המדינה הציונית לבין אומת האיסלאם אינו דומה למאבק בין בעל אדמה לבין כובש גזלן, זהו מאבק שעיקרו מערכה על-רקע של אמונה (דתית), מערכה תרבותית, במיוחד בכל הנוגע לגורל ולקיום...לפי התפיסה המוסלמית, על המערכה להישען על האמונה והג'יהאד למען אללה ללא קשר לאופיו של העושק, או לרקע הלאומי והדתי שלו; כיבוש כל אדמה של המוסלמים מצד כל אויב שהוא מחייב ג'יהאד, והאיסלאם רואה בו מערכה דתית. הקוראן, הצביע על המאבק הזה (כמאבק שצריך להימשך) עד ליום הדין ו(מצביע) על אופיים של היהודים. יש להבהיר כי כאשר האומה המוסלמית נלחמת ביהודים, היא לא עושה זאת רק משום שהם יהודים, אלא משום שהם תוקפנים, עושקים, השמים להם את האיסלאם ואת אומת המוסלמים למטרה".