גילוי נאות: הכרתי את שמחון לראשונה במחצית שנות השבעים כאשר תיעדתי את ההתיישבות של העולים החדשים אחרי הקמת המדינה בספרי "החלוצים האלמונים". שמחון היה אז פעיל צעיר בתנועת המושבים, שנמנה על ועדת ההיגוי שליוותה את איסוף החומרים. כבר אז הוא התגלה לי כמניפולטור מתלמד וכתחמן מתקדם, אבל לא שיערתי אז שיחצה מדי פעם את קווי החוק ויהיה נגוע בשחיתות אישית. לא היה כל מקום שאשמור לו את חסד נעוריו. שמחון היה כבר אז נחש קטן שגדל מהר מדי. למרות שנלכד, לא נתן את הדין על מעלליו ושוחרר לשדה הפוליטי המסואב שבו המשיך להכיש את שלטון החוק.

בשנים האחרונות שבהן כיהן שמחון כשר החקלאות והיה לו שדה-פעולה חקלאי רחב-ידיים לצורך הצמחת שרצים לקופתו האישית, היה "לקוח" של אומ"ץ בשורה של פרשות שחיתות. למרבה ההפתעה נחלץ שמחון מהפרשות הללו ללא פגע, בעיקר בשל רחמנותם המוגזמת של יועצים משפטיים לממשלה והכרעות מוזרות של פרקליטי מדינה.

אחת הדוגמאות הצורמות היו נסיעות חינם לחו"ל, כולל אירוח נדיב של שמחון, בני משפחתו וחבריו במטוסיה של חברת ק.א.ל, העוסקת בהטסת מטענים חקלאיים. לכאורה ביצע שמחון בפרשה זו עבירות של הפרת אמונים, מרמה וקבלת טובות הנאה. אומ"ץ העבירה בשעתו את המסמכים הרלוונטיים, כולל צילומי כרטיסי טיסה ואירוח בבתי מלון למבקר המדינה. בעקבות בדיקת מבקר המדינה הועבר החומר ליועץ המשפטי לממשלה, שהורה על חקירה פלילית נגד השר. בסיומה של החקירה המליצה המשטרה להעמיד לדין את שמחון. לאחר מכן החלה סחבת ממושכת מוזרה בפרקליטות, שבסיומה נסגר התיק מחוסר ראיות. כנראה שהעתקי צילומים של מסמכים של ק.א.ל אינם מהווים ראיות. אולי היה צריך להביא למשרד המשפטים מטוס.

דוגמה נוספת הייתה קשורה בדוח של מבקר המדינה, שכלל ממצאים חמורים המצביעים על התנהלות פלילית, לכאורה, של שר החקלאות שלום שמחון במהלך הרפורמה שביצע משרדו בענף הלול. המבקר העביר את הדוח אל היועץ המשפטי לממשלה להכרעה האם יש מקום לנקוט בהליכים משפטיים בשורה של נושאים הכלולים בדוח, ובכללם החשד לביצוע עבירה פלילית על-ידי שר החקלאות, שמשפחתו יצאה נשכרת היטב מהרפורמה. אומ"ץ פנתה אל היועץ המשפטי למשלה בבקשה לזרז את הטיפול בנושא זה, אך למרבה הצער לא ניתנה עד היום כל החלטה.

גם מפרשה אחרת של פגיעה חמורה בטוהר המידות נחלץ שמחון בנסיבות מוזרות. המדובר היה בסדרת כתבות ב"גלובס", פרי עטו של העיתונאי החוקר משה ליכטמן, שהצביעה על קומבינה של שמחון שנעשתה בשיתוף פעולה עם אחיו אלי שמחון, ששירת בשעתו כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה הגליל, וסייע לו להפוך קרקע ציבורית לשטח פרטי. עבודות הפיתוח שנעשו על השטח גם הן על חשבון תקציבי הסיוע שקיבלו ישובי הצפון מקופת אוצר המדינה כאזורי קו עימות לאחר מבצע "ענבי זעם" - כשאת הביצוע בשטח ביצעה הקק"ל. לא במקרה רקם כבר אז שמחון תוכנית להשתלט על קק"ל אחרי שהבין את הפוטנציאל שגלום בתפקיד זה.

כדאי לפרט כמה "פנינים" מכתבות התחקיר שהועברו על-ידי אומ"ץ לבדיקת מבקר המדינה ולבחינת היועץ המשפטי לממשלה ולא הבשילו משום מה לכתב אישום נגד שמחון:

• מינהל מקרקעי ישראל הקצה באופן חריג לנחלת משפחת שלום שמחון חלקת קרקע נוספת במושב אבן מנחם, שבו מתגורר השר, על-פי המלצת "ועדת לוצאטו", למרות שלא התקיימו כל התנאים להקצאת קרקע כזו, וזאת כשההקצאה הנ"ל נעשתה באופן "פרוטקציונרי" עבור אדם במעמד בכיר (ח"כ ומייצג תנועת המושבים), אבל אף משפחה אחרת במושב לא זכתה להטבה החריגה הנ"ל.

• מינהל מקרקעי ישראל העניק זכויות חריגות במיוחד לשר שמחון במסגרת התוכניות הנ"ל, בכך שאישר לשר בניית שני בתים של 200 מ"ר כל אחד ועוד חמישה צימרים של 40 מ"ר כל אחד בחלקה הנוספת, וזאת בנוסף לבית הקיים של משפחת שמחון בחלקה א' המקורית של הנחלה (כ-160 מ"ר). זכויות המגורים שאישר המינהל לשמחון חורגות באופן ניכר מהזכויות של בעל נחלה במושב, הכוללות שני בתים של 160 מ"ר ועוד יחידת הורים צמודה לבית של 55 מ"ר (סה"כ זכויות המגורים לנחלה עומדות על 375 מ"ר).

• משרד החקלאות ארגן סיוע חריג פרטי לשמחון (בהיותו ח"כ) בצורת עבודות קרקע בצמוד לביתו באמצעות קרן קיימת, וזאת תוך ניצול לרעה של תקציב ממשלתי בעקבות מבצע "ענבי זעם", תקציב שנועד למטרות ציבוריות כמו למשל שיקום דרכים חקלאיות. הפקיד שסייע לשמחון בעניין זה, יגאל חן, זכה וזוכה גם היום ל"עצימת עיניים" לגבי התנהגותו ולסיוע חריג ותמוה של משרד החקלאות.

• השר שמחון הפך שטח ציבורי הצמוד לביתו לשטח פרטי שלו, וזאת בחלקה הנוספת שאותה קיבל שמחון באופן חריג בנימוק של צפיפות לכאורה, חלקה שאותה הגדיל על חשבון קרקע ציבורית. הוא קיבל זכויות בנייה העולות על זכויותיו של בעל נחלה מן השורה.

• במסגרת תהליך מיגון ביתו של השר שמחון שילם משרד החקלאות סכום גבוה לגנן של השר עבור "גיזום ופינוי", למרות שהדבר לא הופיע בתקציב המשרד.

הפרשה האחרונה בקופת השרצים של שמחון קשורה לעדות שקר שהוא נתן על-פי החשד בבית המשפט, במהלך מאבק בלתי נלאה שניהל שמחון כדי לכבוש את תפקיד יו"ר הקק"ל מידיו של היו"ר הנוכחי אפי שטנצלר. תפקיד יו"ר הקק"ל הוא, כאמור, תפקיד מפתח שהיה מאפשר לו לחבר בין קרקע שבבעלות המדינה לאדמה פרטית. לשמחון יש ותק בתחום זה, בעבר סיפח ללא היתר שטח של יער ציבורי למתחם של ביתו הפרטי במושב אבן מנחם בצפון. תפקיד של יו"ר הקק"ל היה מאפשר לשמחון לחלק טובות הונאה למקורבים פוליטיים למיניהם ולאנשי שלומו תוך צפצוף על חוק המכרזים ותוך התעלמות מניגודי אינטרסים.

בשלב הראשון של המזימה דאג שמחון בתקופה שבה כיהן כשר החקלאות לדאוג לכך שמנכ"ל המשרד דאז, יעלה שאלתיאלי, תתמנה למנכ"ל הקק"ל ותפרוס בפניו שטיח אדום; אלא ששמחון לא העריך נכונה את עוצמת רוח הקרב של שטנצלר, שפתח במאבק משפטי ממושך שהיה מגובה בתמיכה ציבורית ולבסוף זכה. בשלב הראשון טען פרקליטו של שטנצלר, עו"ד בועז בן צור, שיש לבחון את שאלת מועמדותו של שר החקלאות שלום שמחון לתפקיד יו"ר הקק"ל לאור עמדתנו שיש צורך בתקופת צינון בגלל מעורבותו של השר בסוגיות הקשורות בקק"ל לאורך השנים.

בעקבות זאת התקבלה תגובתו של עו"ד דין ליבנה, עוזר ראשי (יעוץ וחקיקה), שבה טען בין השאר כי נערכים בירורים במשרד המשפטים. למרבה הצער נמשכו בירורים אלה זמן רב מדי ושמחון המשיך ללא לאות בתחבולות שונות כדי לכבוש את ראשות הקק"ל. כל האמצעים הפסולים היו כשרים בעיניו, לרבות חשד למתן עדות שקר בבית המשפט במהלכם של הדיונים המשפטיים הבלתי פוסקים. אומ"ץ לא הייתה יכולה לעמוד מנגד. בתלונה שהועברה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נאמר בין השאר:

• "תנועת אומ"ץ פונה אליך בבקשה לשקול אפשרות של פתיחת חקירת משטרה בחשד ששר התמ"ת שלום שמחון בעת שכיהן כשר החקלאות העיד לכאורה עדות שקר בעת דיון משפטי שנערך ב-12.7.10 בתיק בעניין רשות הקק"ל.
  
  במהלך העדות שנגעה לרצונו של השר שמחון להתמודד על תפקיד יו"ר הקק"ל מול היו"ר הנוכחי אפי שטנצלר, הכחיש השר שהשתתף במו"מ לגיבוש הסכם קואליציוני שבמסגרתו סוכם שמפלגת העבודה תוכל לבחור את נציגה ליו"ר הקק"ל.
  
  בא-כוחו של שטנצלר הציג בפני בית המשפט ראיות שעל פיו השר שמחון אומנם ידע על ההסכם ואף רקח אותו. בין השאר, העיד על כך ח"כ לשעבר אבשלום וילן שעמד בראש צוות המו"מ של מר"צ.
  
  בתשובה לשאלה אם בעת חתימת ההסכם הקואליציוני עמד מולו השר שמחון, השיב בחיוב. לאור חשיפת העובדות הנ"ל, נראה לנו שאין מנוס מנקיטת צעדים דחופים בעניין חמור זה.
  
  אנו מצרפים את פרטי עדותו של השר שמחון לכל החלטה שתמצא לנכון".

בפנייה נוספת ליועץ המשפטי לממשלה נאמר:

• "בהמשך לפנייתנו הקודמת אליך בנושא אי אמירת אמת בבית המשפט ע"י השר שלום שמחון, רצ"ב אנו מעבירים אליכם החלטה שנתקבלה בימים אלה ע"י השופט אברהם יעקב בבית המשפט המחוזי במחוז המרכז שבה הוא מתייחס לנושא האמור המדברת בעד עצמה".

עד כה לא התקבלה ההכרעה בפרקליטות לגבי החשד ששמחון שיקר בבית המשפט. יש רק לקוות שההחלטה תתקבל עוד לפני הבחירות הבאות לכנסת, כדי שלקראתן ינסה שמחון להתמסר יחד עם ברק לליכוד.

וילנאי, שהתנגד למהלך מסוג זה, יהיה בסין הרחוקה ולא יפריע.