תופעת הזנות התפשטה בישראל באופן מדאיג. רובנו לא מכירים אותה, חלקים רבים בממסד הישראלי לא מכירים בה, והכי נורא הוא שבאותו הזמן מאות ואלפי נשים וילדים מנוצלים באלימות עלי ידי ארגוני פשע וצרכני מין, אשר בהרבה מקרים הם אנשים "נורמלים". החברה הישראלית ובטח שהממשלה והכנסת שלה, חייבים לומר אמירה ברורה - הזנות היא פשע מכוער ופסול שעלינו לגנות, ותופעה שעלינו להיאבק כדי לחסלה או לפחות לצמצמה.
על מדינת ישראל לנקוט באמצעים חמורים על-מנת למגר את תופעת הזנות. אך נשאלת השאלה מה הם האמצעים הנכונים ביותר שניתן לנקוט גם כדי לצמצם את התופעה, אך גם כדי לסייע לנשים העובדות שם לצאת ממעגל הזנות ולהשתקם.
קיימות שתי אסכולות לטיפול בבעיית הזנות:
הראשונה היא
"האסכולה הפלילית" שקוראת להוציא את הזנות מחות לחוק ולשלוח צרכני הזנות למאסר. אך קיימת גם
"אסכולת הרווחה" שמעדיפה התמקדות וטיפול בגורמים שמובילים נשים להתדרדר לזנות, ומציעה שיקום לנשים הנמצאות במעגל הזה כדרך חיים. המאבק בתופעת הזנות הוא מאבק שנמשך שנים רבות ברחבי העולם ועל כן כדאי אולי לחשוב על דרכים יצירתיות יותר לטיפול בתופעה. דרכים שישלבו גם ענישה פלילית לצרכני ומפעילי הזנות, וגם פעולות שיקום אינטנסיביות יותר לנשים שמתדרדרות לזנות, בדרך לשם, ובדרך החוצה משם.
התומכים באסכולה הפלילית טוענים שהמטרה של חקיקה פלילית כנגד מקבלי שירותי מין וכנגד מוסד הזנות היא לפגוע בלגיטימיות של מוסד הזנות בחברה הישראלית. התופעה אומנם לא תיעלם לעולם, טוענים בצדק חסידי הגישה הפלילית, אם כי ממדי הזנות בישראל בהחלט ירדו כתוצאה מחקיקה כזאת. רוב המשתייכים לאסכולת הרווחה מתנגדים לחקיקה המוצעת, בטענה שחקיקה כזו רק תפגע בפרנסה של הזונות, תהפוך את מוסד הזנות לאפל ומסוכן יותר עבור נשים ובכל מקרה לא תמנע זנות, מאחר שלא יושקעו מספיק משאבים באכיפת החוק ובשיקום של העוסקות בזנות.
קשה לקבוע איזה גישה צודקת יותר ומה טוב יותר עבור אותן נשים מסכנות, אבל יתכן שדווקא שילוב של שתי הגישות יכול לתת פתרון אמיתי שגם יפגע במוטיבציה של צרכני זנות, וגם יעניק לנשים שעוסקות בזנות רשת ביטחון סוציאלית שתאפשר להם להשתקם ולצאת ממעגל החיים האכזרי בו הן נמצאות.
המודל הנורבגי: הטלת קנסות וקרן לשיקום
המודל הנורבגי הפך להיות שם דבר לדרך שהיא יותר יצירתית-רווחתית בפתרון של בעיות חברתיות כלכליות. כדאי אולי לשקול להשתמש במודל הזה גם בסוגיית הזנות. מבלי להפחית בחומרת העונש על צרכני מין ומפעילי תעשיית המין, כדאי למשל גם להטיל קנסות גדולים על הגורמים הללו, כאשר על-פי המודל הנורבגי ניתן יהיה לקבוע שההכנסות מהקנסות האלה יועברו לקרן ייעודית שתשמש אך ורק לאכיפת החוק בנושא ולסיוע אמיתי ועמוק לנשים שנמצאות במעגל הזנות.
יישום המודל הזה יאפשר גם פגיעה גדולה במוטיבציה של אנשים לפנות לשירותי מין, גם יגביר את החשש להפעיל "עסק" כזה וגם יאפשר טיפול שיקומי הולם לנשים שנמצאות במעגל הזנות ואינן יכולות לצאת ממנו. המודל הזה יאפשר טיפול מקיף בתופעה ויעשה צדק כלפי כל מי שמנוצל מינית ואינו מספיק חזק על-מנת לעמוד על הרגליים בכוחות עצמו.
הזנות היא לא תופעה נורמלית כפי שהיא לעיתים מוצגת. היא גם קשורה בתעשיית פשע שלמה שקשורה לעולם הזנות וכל הסובב אותו. סחר בנשים וילדים, שימוש בסמים,
הלבנת הון, אלימות, סחטנות, השפלה, כליאה וחוקי עולם תחתון הם רק חלק מחיי היומיום הקשורים באופן ישיר לתופעה. חברה מתוקנת חייבת לייצר מנגנונים שיאבקו בתופעה הקשה הזו, שהורסת לאלפי אנשים ובעיקר לנשים את החיים ומכרסמת בסופו של דבר בחוסנה של החברה כולה.