בית המשפט המחוזי בת"א, קבע אתמול (יום ב', 25.4.05), כי המצאה שפותחה על-ידי מנהל ובעל מניות חברת סופרפייל, שייכת לחברה, אשר מצויה כיום בכינוס נכסים. החלטת ביהמ"ש ניתנה לבקשת עו"ד איתן ארז, כונס הנכסים של חברת סופרפייל.
עו"ד ארז ביקש למכור את פעילות חברת סופרפייל, העוסקת בייצור קלסרי תיוק, לרבות את קניינה הרוחני, אולם נתקל בהתנגדות מטעם בעל השליטה בחברה, שלמה מנחם. מנחם טען, כי הפטנטים והמדגם של החברה הם רכושו ולא רכוש החברה.
בעקבות עמדתו של מנחם, ביקש עו"ד ארז מביהמ"ש לקבוע, כי הפטנטים והמדגם הרשומים על שמו של בעל השליטה הינם בבעלות החברה ושייכים לה ולפיכך הכונס זכאי למוכרם.
בבקשת הכונס, נטען כי מהמסמכים הנמצאים בידי הכונס עולה כי בשנת 2002 רשם בעל המניות, מר שלמה מנחם, פטנטים ומדגם על שמו הפרטי, אולם כל ההוצאות בגין הפטנטים והמדגם, בסך של עשרות אלפי שקלים, שולמו על-ידי החברה.
נטען, כי הפטנטים נרשמו בשנים 2002 ו-2003, בזמן היותה של החברה בקשיים כלכליים ורישום הפטנטים נעשה בזמן שלבעל המניות היה ידוע היטב כי החברה אינה סולבנטית (ברת פירעון).
לטענת הכונס, רישום הפטנטים והמדגם על-שם בעל המניות היווה ניסיון לעקוף שעבוד שרשמה החברה על רכושה.
השופטת קרת-מאיר, שנתנה את ההחלטה, קובעת כי המצאה אשר פותחה על-ידי עובד שייכת למעביד והיא לא תחשב כקניין השייך לעובד, אלא אם הוסכם אחרת בין המעביד לבין העובד, או אם המעביד ויתר על זכותו ביחס להמצאה.
השופטת פסקה כי, בעלות על ההמצאה ניתנת ללמידה מהתנהגות הצדדים וטיב הקשר החוזי והמוסכמות אשר נרקמו בין המעביד לבין העובד. כאשר העובד עבד על ההמצאה בשעות הפנאי, אך ממכלול הנסיבות ניתן להסיק, כי לשם כך הועסק העובד, תוקנה הבעלות בהמצאה לקניין המעביד.
השופטת קרת-מאיר החליטה לקבל את בקשת כונס הנכסים וקבעה, כי אין ספק שיש לראות בפטנטים כרכושה של החברה ולפיכך יש להעביר את הבעלות בפטנטים לחברה באמצעות כונס הנכסים.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
