|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ההווה העגום של דומיניק שטראוס קאהן
|
עכשיו שטראוס-קהאן נהפך לבדיחה בצרפת ואולי גם בעולם. העולם הפסיד איש כלכלה ברמה הגבוהה ביותר, שהיה, אולי, עוזר בפתרון הבעיות הפיננסיות של אירופה ● אם ייבחר פרנסוא הולנד לנשיא צרפת (הוא המועמד במקום שטראוס-קאהן), מובטח לצרפתים נשיא בינוני, ממוצע וחסר ברק
|
|
שטראוס קאהן. תקלה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
במציאות אחרת יכול היה עכשיו דומיניק שטראוס קהאן להיות בשיא הקמפיין לנשיאות צרפת. היה יכול להיות הנשיא היהודי הראשון (גם אוהב ישראל) בצרפת. יהודי צרפת, יהודי העולם והישראלים כלומר אנחנו היינו חשים גאווה גלויה שצאצא לעמנו העתיק והחכם מכהן במשרה הרמה. במציאות אחרת - מי שהיה מועמד מוביל לנשיאות, היה מביס בקלות את סרקוזי ונישא על כתפי הבוחרים ישר אל ארמון האליזה.
שטראוס קאהן הוא מה שנקרא אדם מבורך (עד לפני חצי שנה בערך). איש שלא נולד עם כפית זהב בפה וגם לא למשפחה מיוחסת אבל ניחן בכישרונות אין ספור, במוח מבריק, בקסם אישי בלתי רגיל ובמראה גברי ונאה חיוך כובש וגם אמביציה במידה הנכונה שהובילה אותו לקריירה מרשימה. בקיצור: הכול!
בראיון לאחד העיתונים האמריקנים לפני למעלה משנה, נשאל שטראוס קאהן שהתגורר אז בוושינגטון בתפקיד נשיא קרן המטבע העולמית והתכונן לחזור לצרפת להתחרות על תפקיד הנשיא, מה הרגשתו לגבי העתיד. הוא ענה אז: "יש לי שלוש בעיות. 1. יש לי כסף (שטראוס קהאן מלבד הכסף שעשה במהלך הקריירה שלו מהמשרות הגבוהות בהן כיהן, נשוי לאישה עשירה במיוחד שנספר עליה בהמשך). 2. אני יהודי, 3. יש לי חולשה לנשים”.
קריירה מזהירה
רוב שנות חייו נראה היה שהמזל מאיר לו פנים הוא היה מרצה לכלכלה באוניברסיטאות חשובות, שר האוצר ושר המסחר והתעשיה בכמה ממשלות צרפת, נערץ על-ידי רבים מהצד הפוליטי והמקצועי, נשיא קרן המטבע העולמי חביב הנשים, התחתן3 פעמים, אב לילדים סב לנכדים וכאמור המועמד הכי מבטיח לנשיאות צרפת בבחירות 2012.
בעניין הנשים , שטראוס קהאן חי בצרפת, שם הסטנדרד הוא להיות מרבה במאהבות גם אם אתה אדם פרטי ובעיקר אם אתה איש ציבור. הצרפתים, עד עכשיו, סלחו או בלעו את כל סיפורי הנשים "מהצד" והילדים "מהצד" של כל הנשיאים, האמנים, הסופרים, ולפניהם של המלכים, הקיסרים ומה לא. עכשיו הגענו לאן סנקליר אשתו היפה והמוצלחת של שטראוס קהאן. אן סנקליר באה ממשפחות בשם רוזנברג, וייל ושוורץ. בתקופת הנאצים היה כינויו של אביה במחתרת הרזיסטנט סנקלייר וזה השם שנשאר. הסבא רוזנברג היה סוחר אמנות מהחשובים בתחילת המאה בפריס. הוא היה הסוכן הראשי והמגלה של פיקאסו, בראק, מאטיס, פרננד לז'ה ועוד ציירים חשובים של התקופה ושל הנצח. אן סנקליר, ירשה את רכוש הסבא וכבר בשנות העשרים לחייה חיתה בדירת יוקרה באזור יער בולון מלאה בתמונות של הציירים הנ"ל. לשם הוזמנתי כאשר הכרתי את אן סנקליר (גילוי נאות) כשהייתה סטג'רית צעירה בעלת שאיפות פוליטיות והכירה את כל המי ומי בתחום הזה בצרפת. סינקלר הייתה 13 שנה מראיינת פוליטית חדת לשון בטלוויזיה הצרפתית, ערוץ TF1 ,כחולת עיניים ויפה, חכמה ונערצת על-ידי הצרפתים. היא נישאה לעיתונאי היהודי איוון לוואי, נולדו להם שני ילדים. היא ויתרה על הקריירה בטלוויזיה כאשר נישאה לבעלה השני דומיניק שטראוס קאהן מחשובי המפלגה הסוציאליסטית כדי להימנע מניגודי עניינים.
בראיון שקראתי בשבועון פארי מאץ' לפני שנה בדיוק, נשאלה אן סנקליר בין השאר על ההתלהבות הידועה של בעלה לנשים אחרות. היא ענתה כי היא ובעלה הנשואים זה לזה עשרים שנה, אוהבים זה את זו כמו נאהבים צעירים, כי כל עוד יש בינה לבין בעלה משיכה מינית ברמה כזו, וזה בסדר שיש לו מאהבות אחרות.
התקלה
הכל היה מושלם. הזוג היה בדרך חזרה לפאריס ואז קרתה התקלה ששינתה את חייו של המועמד לנשיאות צרפת, איש הכלכלה העולמית, עמית של גדולי העולם ומצליחן סדרתי. גם את חיי אשתו. שטראוס קהאן נתקל בחדר במלון בניו-יורק, בחדרנית שבאה לנקות (שאולי הייתה שליחה מיוחדת של אלה שחיפשו את המועמד בפינה) הוא קיים איתה בכוח אקט מיני מסוים שהשאיר סימנים על בגדיה, על-אף שהיה רגע לפני היציאה לשדה התעופה. החדרנית התלוננה. שטראוס קהאן נתפש בשדה התעופה, נעצר על-ידי המשטרה הניו-יורקית נאסר ונחקר, נאלץ להתפטר ממשרתו העולמית, להישאר בארה"ב כשישה חדשים עד שיצא, חוקית, בשן ועין מהעניין עם החדרנית. חזר לצרפת מושפל. הקמפיין בצרפת כבר הועבר למתחרה שלו במפלגה, פרנסוא הולנד וכל העולם דיבר רק על ענייני המין של שטראוס קהאן
מה שלא קרה לנשיא קנדי, מי שחולשתו לנשים הייתה ענקית ובלתי נגמרת, ועברה ללא תקלות (חוץ מהתקלה שהנשיא נרצח שלא קשורה לנשים). גם הנשיא קלינטון הצליח להעביר את הנשיאות השנייה שלו בשלום, למרות פרשת מוניקה לוינסקי (ופרשות מין אחרות) אחת הפרשות שהיו ידועות לכל אזרח בעולם. כאמור כל נשיאי צרפת וכמעט כל מי שנולד גבר והיה בעל משרה גבוהה בעולמנו, הפליא להתעסק עם ים של נשים במהלך כהונתו. כל עוד לא נוצרה תקלה, הכול נמשך. מועמדים אחדים לנשיאות בארה"ב נתפסו "על חם" לפני שהגיעו בכלל לאמצע הקמפיין וברלוסקוני איבד את משרתוח הרמה באיטליה בין השאר בענייני נשים צעירות, מה שסלחו לו בתחילת הקריירה ולא סלחו לו בהמשך. במילים אחרות, גבר, כל עוד הוא חוגג בחצי דיסקרטיות ורצוי בדיסקרטיות מלאה ולא נתפס, הקריירה תפרח והוא יחגוג בכל החזיתות.
עכשיו שטראוס קהאן נהפך לבדיחה בצרפת ואולי גם בעולם. העולם הפסיד איש כלכלה ברמה הגבוהה ביותר, שהיה, אולי, עוזר בפתרון הבעיות הפיננסיות של אירופה. בצרפת אם יבחר פרנסוא הולנד לנשיא ( הוא המועמד במקום שטראוס קאהן) מובטח לצרפתים נשיא בינוני, ממוצע חסר ברק...
אן סנקליר האישה שהכי התאימה מבחינת מעמדה החברתי ורמת הידע הפוליטי שלה להיות אשת נשיא,יפה אלגנטית וחכמה מעל לכול ממוצע, תבלה את ימיה להגן על בעלה האהוב מהלעג האופף את שניהם.
בימים האחרונים הוא שוב נחקר על משהו "ישן": בילויים מפוקפקים, שוב מסביב לנשים וסקס הפעם הנשים היו זונות. השאלה שמעניינת את המשטרה והפרקליטות בצרפת, היא, האם ידע הגבר בעל התיאבון הגדול שהנשים היו זונות ומי שילם עבור החגיגות?
מהפסגה ירד שטראוס קהאן לביבים. והצרפתים שתמיד התייחסו ל"עניינים האלה" באלגנטיות נון שאלנטית, התחילו כמו כל העולם כולו לחטט למפורסמים בבגדיהם התחתונים. כמה חבל.
|
| תאריך:
|
26/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
26/02/2012
|
|
שולמית קיסרי
|
|
ההווה העגום של דומיניק שטראוס קאהן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ראספוטין בן מדביד
|
26/02/12 12:24
|
|
|
|
2
|
|
דן אלון
|
26/02/12 16:11
|
|
|
|
3
|
|
jim
|
6/03/12 07:45
|
|
מזה חודשים מתחולל בסוריה רצח עם אכזרי. תותחים וטנקים מפגיזים ללא הבחנה אזרחים חסרי ישע. הטבח הנורא אינו מתחולל במסתרים מעבר להררי חושך, אלא משודר ללא הפסק ברשתות הטלוויזיה ברחבי העולם. האזרחים הסוריים הנדונים למוות ביישובים המופגזים, זועקים לעזרה, גוויות שסועות של ילדים מוטלות ברחובות כדומן שבשדה. והעולם הקרוי "נאור" עומד על הדם. האו"ם מוכיח שוב שאמירתו של דוד בן-גוריון "או"ם שמום" נכונה היום יותר מתמיד. שליחי אומות העולם מכנסים כינוסים, מפיצים פרוטוקולים עקרים, מאיימים איומי סרק, מגנים ומוקיעים, ואינם נוקטים בשום פעולה מעשית כדי להפסיק את הקטל.
|
|
|
|
|
כשלון תהליך-השלום בין האומה הערבית ליהודית הוא כבר עובדה מוגמרת. כל הצדדים מכירים בכך שהערבים לא יסכימו לעולם למדינה יהודית בין הירדן לים, ושליהודים אין כוונה ללכת לשום מקום. אפילו איום מוצהר בשואה גרעינית מצד מדינה שכבר מצוידת בטילים בין-יבשתיים אינו משכנע את היהודים להגר לקזבלנקה, לטרבלינקה או לקזחסטאן. סלע המחלוקת העיקרי נשאר ללא שינוי, והוא דרישתם של הערבים להשיג רוב דמוגרפי בשטח שבין הירדן לבין הים, תחת הכותר של "פלשתין". הסכסוך נראה כחשוך-פתרון מן הטעם ששום מדינה ערבית לא קיבלה או מקבלת את ה"פלשתינים" אל שטחה, אלא כפליטים הממתינים לפלישה הגדולה לישראל.
|
|
|
|
|
המהפיכה הצרפתית הרימה לפני למעלה משתי מאות את תרומתה לעולמנו בכך שחיסלה את זכויות היתר של אצילים ושאר מיוחסים. היא הדיחה מכיסאו את המעמד העליון שזכה בכל הזכויות והיתרונות, צבר כוח וממון, שלט בחברה, בכלכלה ובמערכות השלטון, אך לא הניף אצבע להיענות לחובות הלאומיים, כגון תשלום מיסים ושירות לאומי, שמהם היה פטור לחלוטין. משהושווה מעמד המיוחסים לכלל בני התמותה, הועתק התהליך לכל המדינות המערביות הדמוקרטיות, זולת ישראל.
|
|
|
|
|
אחת הנפלאות של שפת היידיש היא שכל דבר שנאמר בה נשמע מצחיק. זו שפה שטבולה בהומור ובשובבות. כך למשל המושג "פויילע שטיקס" שמשמעותו "תרגילים מלוכלכים" בעודו נשמע בעברית רע מאד, ביידיש הוא נשמע משעשע. אבל כשמדובר במסקנות והמלצות וועדת שניט אינני מוצא מקום לשעשוע, והתרגילים של ארגוני הנשים לחבל בלגיטימיות של ההמלצות לא מצחיק כלל ועיקר, ובמה דברים אמורים?
|
|
|
|
|
שורש הניגוד בין חרדים וחילונים הוא בורות דו-צדדית. השבוע התבטא הניגוד הזה בפסק דינו של בית המשפט העליון שקבע (ברוב של ששה נגד שלושה) כי חוק טל הוא בלתי חוקתי. בית המשפט, ובראשו הנשיאה דורית ביניש, טעה, עם כל הכבוד. חוק טל, שמטרתו שילוב הדרגתי של חרדים בשירות הצבאי והאזרחי ובמערכות העבודה הרגילות בישראל, פעל באיטיות גדולה מדי בשנים הראשונות מאז חוקק, אך באחרונה התחיל לתת תוצאות. ב-2010, למשל, התגייסו 1650 בחורים חרדים - רבע מבין כל המחזור החרדי הכשיר לגיוס באותה שנה - לעומת 300 בלבד בשנים קודמות. השינוי ביחסו של הציבור החרדי לשירות הצבאי הוא משמעותי. החיילים החרדים מגיעים הביתה לחופשות, מעוררים את סקרנותם של בני הנוער ומגבירים את תיאבונם הטבעי של צעירי השכונה לפעלתנות ולגבריות. הצלחתם של גדוד "נצח יהודה" ושל הנח"ל החרדי היא מדרבן חשוב להגדלת מחזורי הגיוס. גם החרדים המשרתים בגדודי המילואים של "נצח יהודה" והנח"ל החרדי עושים את שלהם, ובשכונות ובערים החרדיות האווירה עכשיו היא כזאת שאימהות החיילים תולות בגאווה את המדים לייבוש במרפסת, לעומת השנים קודמות שבהן הצניעו אותם.
|
|
|
|
|
