האדריכל שהתגייס לסייע לאולמרט

עיתונאי ופרשן בעיתון ידיעות אחרונות. בשנת 2007 קיבל את פרס ישראל מידי ידידו האישי, ראש הממשלה אהוד אולמרט. ניצל לרעה את מעמדו ותפקידו כדי לחפות על אולמרט. פרסם פעמים רבות כזבים נגד אלה העוסקים בביקורת ובחשיפת השחיתות של אולמרט, לרבות נגד: מבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס; יועצו המיוחד של המבקר, ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי; החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה; והעיתונאי יואב יצחק. ביום 31.08.07, בכתבה נוספת פרי עטו, לא נמנע אפילו מלספסר במוות - הכל בניסיון להטיל דופי באלה שעסקו בחשיפות.

אוסנת פוסט, אדריכלית. שימשה מנהלת האגף לתכנון העיר בעיריית ירושלים. בתקופה הרלוונטית במהלך הטיפול בפרויקט כרמיה שימשה סגניתו של מהנדס העיר, אורי שטרית. ידעה היטב כי מדובר במבנה בשימור שאין לאפשר פירוק והרכבה ובטח שלא את הריסתו. למרות זאת נעתרה לשידוליו של שטרית, המליצה ואף פעלה באופן דומיננטי ביותר כדי להכשיר מתן אישורים להקמת הפרויקט.

יהושע פולק כיהן בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים. בשנים 2006-2004 שימש יושב-ראש ועדת השימור בעיריית ירושלים ובמקביל יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים. הוביל מהלכים שנועדו לסייע לאהוד אולמרט ולחברת אלומות להוציא אל הפועל את פרויקט כרמיה, באשרו פירוק והרכבה של המבנה. על-אף שחלה עליו חובת שימור, הוא פעל בניגוד לחוק ובסתירה למדיניות ועדת השימור. בהמשך חרג מסמכותו, כאשר הביא נושא זה לאישור הוועדה המקומית, למרות שמתן אישור שכזה (הדבר מצריך שינוי תב"ע) מצוי בסמכותה הבלעדית של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. הקשר עם של פולק עם אולמרט התקיים, בין היתר, באמצעות עובד יחזקאל, עוזרו האישי של אולמרט.

בעל השליטה בחברת אלומות מג הנדסה בע"מ. מכר לאהוד אולמרט ולרעייתו עליזה דירת גן במחיר הנמוך ב-480 אלף דולר ברוטו משוויה הריאלי (330 אלף דולר נטו). בתמורה לשוחד שנתן קיבל היתרים, שלא כדין, לבניית הפרויקט ברחוב כרמיה בירושלים. בחקירה שהתקיימה בעקבות החשיפה ב-News1 הכחיש שנתן שוחד. במהלך החקירה התמוטטו עסקיו לאחר שהבנקים, ובראשם בנק הפועלים, עצרו מתן ליווי פיננסי לעסקיו.

אורי שטרית. איש סודו של אהוד אולמרט, עוד מהתקופה שאולמרט כיהן בראשות העיר ירושלים. שטרית כיהן בשנת 2004 בתפקיד מהנדס העיר. הוא ניצל לרעה את מעמדו ותפקידו כדי לסייע לאולמרט לקבל שוחד בהיקף מאות אלפי דולרים מהיזם גיל מסטיי ומחברת אלומות שבשליטתו וזאת תמורת היתרים, שלא כדין, שקיבלו לפירוק והרכבת המבנה בפרויקט כרמיה. "סידור" ההיתרים הוא, למעשה, שאיפשר מימון מתן השוחד לאולמרט.