בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
פסיקת בג"ץ הייתה מיותרת לגמרי, משום שחוק טל הגיע לסוף דרכו בלי שום קשר אליה. הרושם הוא שדורית ביניש ביימה לעצמה יציאה דרמטית ומתוקשרת, וכל העניין לגופו לא היה אלא קרב על הקרדיט שבעצם מגיע לישראל ביתנו
|
ביניש. פרישה דרמטית [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
|
|
|
טוביה החולב אומר: "זו לא בושה להיות עני אבל מצד שני זה לא כבוד כל כך גדול". דבר דומה אפשר לומר על התופעה המצויה מאוד של מלחמה על הקרדיט. אפשר להבין שבית המשפט העליון אומר לפוליטיקאים: היי, סליחה, אנחנו התחלנו לגלגל את כל העניין הזה ועכשיו אתם תיקחו את כל הכבוד? ועוד המפלגה של ליברמן? זה אנושי אבל כבוד גדול זה לא מביא למוסד הנכבד | |
|
|
|
מכיוון שרבים שאלו אותי, אני משיב: אני לא בקי בפרטי הפרשייה העצובה בלשכת ראש ה ממשלה, ולכן לא כתבתי עליה מטוב ועד רע (וגם לא נעניתי למבול של בקשות להתראיין ברדיו ובטלוויזיה בהקשר הזה). לפעמים יש לי הרושם שרוב אנשי התקשורת שכתבו עליה אלפי מילים לא יודעים יותר ממני ובכל זאת כתבו ופרשנו כמיטב דמיונם. אני העדפתי לשתוק. דבר אחד אני יכול לומר מהיכרותי את הנפשות הפועלות: כל ארבעת המעורבים – נתן אשל, יועז הנדל, יוחנן לוקר ו צבי האוזר – הם אנשים הגונים, לא תככנים ולא חורשי מזימות, וכולם עשו טעויות בפרשה הזו. גם את זעמו ותסכולו של ראש הממשלה אפשר להבין. הם היו צריכים להכניס אותו בסוד העניין ולא לפעול מאחורי גבו. הלוואי שאפשר היה לתקן את זה כי מדובר בצוות טוב, אבל זה כנראה אי-אפשר. חבל.
|
|
|
|
דורית ביניש לא יכלה להתאפק מביום סצנת יציאה דרמטית. את המילה הזו לא אני המצאתי, בעצם תקעו לי אותה בפטישים לתוך הראש. גם ערוץ 2 לא התאפק, ומגישי החדשות שלו, ממושמעים כפוליטיקאים שצוידו בדף מסרים לבחירות, מקפידים מהדורה אחרי מהדורה לחזור ולתקוע בראשינו את המילה 'דרמטית' בהקשר להחלטת בג"ץ בעניין חוק טל. בפסיקה דרמטית של בג"ץ הוחלט היום; איך לדעתך תשפיע הפסיקה הדרמטית של בית המשפט על גורל הקואליציה; כתבנו שוטט ברחובות בני ברק ומצא שהפסיקה הדרמטית של בג"ץ לא מעוררת התרגשות מיוחדת. והאמת? שום דבר דרמטי לא היה פה. דורית ביניש ומפלגתה רק חטפו את הקרדיט. חוק טל הגיע לסוף דרכו בלי שום קשר לבג"ץ. ישראל ביתנו הכריזה חד-משמעית שמבחינתה החוק לא יוארך גם יום אחד מעבר למועד פקיעתו בעוד כמה חודשים. גם אהוד ברק מצהיר שיעמוד על כך שיחוקק חוק חדש ושוויוני יותר. אפילו נתניהו עצמו שבתחילה שקל להאריך את תחולת החוק בחמש שנים כפי שעשו קודמיו, הודיע לבסוף על הארכה של שנה בלבד שבמהלכה יגובש חוק חלופי. פרשנים יכולים להתפלפל אלף פלפולי סרק בשאלה האם ישראל ביתנו תפיל את ה ממשלה בגלל הנושא הזה, אבל לא זו השאלה. בדבר אחד אין ספק: ישראל ביתנו בוודאי לא תצביע בשום מצב בעד הארכת החוק (גם אם נתניהו יאיים על שריה בפיטורין מהממשלה, והוא לא יעשה את זה). פירוש הדבר שהארכת החוק לא תעבור בכנסת ולכן עם או בלי החלטת בג"ץ בחודשים הקרובים ייעשה המון מאמץ לנסח חוק חלופי, שוויוני יותר ובכל זאת מקובל גם על החרדים. ח"כ דוד רותם כבר התחיל בזה. אהוד ברק עובד על נוסחה משלו. לכולם ברור שמצד אחד צריך שינוי ומאידך המדינה לא יכולה לאכוף חובת גיוס גורפת, לא על החרדים ולא על הערבים. כולם מבינים ששינוי דרמטי וגורף לא יחול, וששום שינוי לא יהיה אפקטיבי בלי הידברות והתמקחות והתפשרות עם ראשי הציבור החרדי, אבל גם לחרדים ברור שהם חייבים להסכים לשינוי כלשהו. בקיצור, החלטת בג"ץ לא העלתה ולא הורידה ולא שינתה שום דבר. איתה או בלעדיה חוק טל ישונה, השינוי לא יהיה דרמטי אלא מדורג, יהיה דיאלוג מתיש וקשה עם החרדים, וכל זה ייעשה בידי הפוליטיקאים ולא בידי המשפטנים. לו הייתה לנשיאת בית המשפט מידה מסוימת של ענווה ושל כבוד לרשויות האחרות, היא הייתה מובילה את העתירה לכיוון של דחייה והמתנה לצעדי השינוי שהממשלה והכנסת כבר הצהירו עליהם. הרושם הבלתי נעים הוא שכל הלהיטות, שלה בפרט ושל מפלגת ערוץ 2 בכלל, נועדה רק לגנוב את הקרדיט מישראל ביתנו. טוביה החולב אומר: "זו לא בושה להיות עני אבל מצד שני זה לא כבוד כל כך גדול". דבר דומה אפשר לומר על התופעה המצויה מאוד של מלחמה על הקרדיט (סליחה אבשלום, לא מצאתי מילה עברית מתאימה). אפשר להבין שבית המשפט העליון אומר לפוליטיקאים: היי, סליחה, אנחנו התחלנו לגלגל את כל העניין הזה ועכשיו אתם תיקחו את כל הכבוד? ועוד המפלגה של ליברמן? זה אנושי אבל כבוד גדול זה לא מביא למוסד הנכבד. את העניין הופכת לקצת יותר חמור מסתם קטנוניות העובדה שבהתנגשות העקרונית שבין בית המשפט והכנסת, השופטים נוהגים תמיד לציין שהם זהירים מאוד וממעיטים מאוד להשתמש בכוח שניתן להם לבטל חוקים של הכנסת. השבוע הם עשו את זה במקרה מיותר לחלוטין, ורק בשביל קצת כבוד. או דרמה אם תרצו.
|
ועוד סעיף אחד לשבוע זה. צה"ל מתנהג רע מאוד בוויכוח על התקציב, ושר האוצר שטייניץ מנהל מולו מאבק אמיץ, לא פופולרי וראוי להערכה. אנחנו רגילים לשמוע בכל מקרה של קיצוץ תקציבי במשרד הרווחה שמי שייפגע הם הזקנים הקופאים מקור בחורף, ואם זה במשרד החינוך אנחנו שומעים שהפגיעה תהיה דווקא בילדים בעלי צרכים מיוחדים ובעיירות פיתוח. תמיד מדובר במניפולציה רגשית לא הוגנת, מסוג הרוצח את הוריו ומבקש רחמים משום שהוא יתום. שהרי המשרד המקוצץ הוא זה שמחליט במה הוא מקצץ בתוך התקציב שלו, ונגד מי הוא זועק חמס אם הוא זה שבוחר לקצץ במקום הכי קל והכי פוגע בחלשים ולא במנגנון המנופח שלו ובשומנים שנצברו שם. אבל כשמדובר בצה"ל המניפולציה הזו מרגיזה שבעתיים, גם משום שנעשה כאן שימוש לרעה באמון שהציבור רוחש לצה"ל, גם משום שהאיום לקצץ דווקא בכיפת ברזל ובאימונים והצטיידות, ולא במשלחות רכש מנופחות בחו"ל, במשכורות גבוהות מאוד ותנאי פנסיה בלתי מידתיים, ובמאות אנשי קבע מיותרים, הוא הפחדה בלתי הוגנת של הציבור בדברים של חיים ומוות. וגם משום שהצבא כפוף ל ממשלה ואסור לו להתנגח איתה ולהתווכח איתה. שר האוצר ניסח את זה במילים הבוטות: במדינה דמוקרטית הממשלה תכריע והצבא יצדיע. זו לא הפעם הראשונה שהדוקטור לפילוסופיה אומר משפט שפוליטיקאי משופשף היה נמנע מלומר, וזו לא הפעם הראשונה שזה נשמע מרענן.
|
|
תאריך:
|
04/03/2012
|
|
|
עודכן:
|
04/03/2012
|
|
אורי אליצור
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
צ.ש
|
4/03/12 08:02
|
|
2
|
|
יואש טל
|
4/03/12 09:15
|
|
|
|
8
|
4/03/12 10:39
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
4/03/12 10:08
|
|
בהגיעה לגיל 70 המכובד סיימה דורית ביניש חמש וחצי שנים כנשיאת בית המשפט העליון. בניגוד לקודמה, אהרן ברק, אשר נחשב עילוי משפטי, ביניש הייתה נשיאה שנויה במחלוקת, אשר כל מעשיה נשפטו לטוב או לרע. היא ראתה עצמה כממשיכת דרכו של ברק, מה שהביא עליה מתנגדים רבים; והיא גם לא מיקמה את בית המשפט ביחס לרשויות החוק האחרות (קרי: הכנסת וה ממשלה). כך, למשל, לא קבעה האם בית המשפט העליון צריך לבטל חוקים של הכנסת באופן קבוע או במקרים מסוימים.
|
|
|
דרך עננת הזעם אודות דבריה של ח"כ חנין זועבי בראיון לדני קושמרו (25.2.2012) אפשר וצריך לחדור בכלים של הבנת התרבות שממנה באה.
|
|
|
בעוד שהארץ כאן גועשת בהמשך להערכותיו של "מטיל הסכינים", כי היכולת והמוכנות האירנית לפצצה תבשיל "רק" בעוד שלוש שנים, או אולי שנתיים - שוכחים את ה"תרחיש הרציונלי" ביותר...
|
|
|
כשהגענו למיטתו ביחידת הכוויות בתל-השומר, בירכנו את ידידתנו ששלחה לנו מבעוד מועד צילום שלו, ובכך הכינה אותנו מראש למראה החבלות הקשות בחצי הימני של פניו היפים. אך העין המכוסה, העור החרוך, הנחיר החסר והשפתיים הנפוחות המקשות עליו את הדיבור אינם מקהים את דבקותו במשימה שהציב לעצמו: לספר את סיפורו, את סיפורה של אוגנדה, ואת סיפור אהבתו לאל, לאמת ולישראל.
|
|
|
ד"ר עוזי ארד, מי שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי ונאלץ לפרוש בגלל הדלפה בלתי מכוונת ומידע נוסף ובעייתי שטרם הותר פרסומו בציבור, התראיין לידיעות אחרונות (יום ו', 02.03.12). על-פני תשעה (9) עמודים גוללו שני המראיינים הבכירים - נחום ברנע ושמעון שיפר, הן את גרסתו של ארד לאירועים שהובילו להתפטרותו, והן את דבריו ביחס לאופן הבעייתי כטענתם שבו מתנהלת לשכת ראש ה ממשלה.
|
|
|
|